אבל בכל מקרה זה הסיפור שלי.. אשמח אם תגיבו.. זו שאלה ששאלתי באנונימיות באתר ישיבה לפני כשנה ולא ממש קיבלתי עליה תשובה..המצב מאז לא ממש השתנה.. הייתי אצל כמה רופאים שאמרו לי שאין משהו חריג וזה הכל בדמיון שלי.. אשמח לשמוע מה אתם אומרים..



שאלה:
שלום וברכה!

אני בחור ישיבה בן 23 שמתמודד מס’ שנים עם כל הנושא הכואב הזה של שז"ל.
את מערכת הייסורים שעברתי (ולצערי עדיין עובר) אני לא מאחל לאף אחד לעבור, ברוך ה’ ישנה התקדמות עצומה מאז אותה הפעם הראשונה ואני היום נוכח לדעת איך כל ההתמודדות הזאת (עם עצמי בעצם) הצמיחה פה קומה אדירה של אישיות שהרצון שלה והמעשים שלה בפועל זה להיות דבק בקודש, יש עדיין המון נפילות והרבה לאן להתקדם, אבל הדרך נראית נכונה.

ומכאן לשא�תי:

באחד מן הלילות של החודשים האחרונים שמעתי כהרגלי לשיעור שהועבר בשידור חי באינטרנט, ובגלל שזה היה באמצע הלילה אז התחלתי לנקר ונרדמתי, הייתי במצב חצי מאוזן- על כיסא נוח ונשכבתי על הגב.
התחלתי להרגיש איך שזה שוב פעם מתחיל לקרות לי ותוך שנייה מצאתי את עצמי נשען כשאני דוחק עצמי על הקיר כשאני על קצות אצבעות הרגליים ובמקביל כל 10 אצבעותיי דחוקות גם הן בחוזקה על הקיר (לאור המדרש הידוע על יוסף שדחק ראשי אצבעותיו), ותוך כדי אני זועק ומתחנן לבורא עולם שיעזור לי ושלא יצא פה שום דבר, בערך עמדתי ככה למעלה מ2 דקות כשאני מפציר בקב"ה : "קח אותו ממני כבר, אין לי כוח!!".
באותו הרגע הרגשתי זרמים באותו המקום, נדמה היה הדבר כאילו כל הקרי/ שז"ל שהיה אמור לצאת חוזר אחורה על עקביו.
לאחר מכן הלכתי לישון בצורה נורמאלית.

( אני מתנצל מראש על הכניסה לפרטים, התיאורים והדימויים, פשוט חשוב לי לצייר תמונה מדוייקת של ההרגשה: )

העניין הוא שמאז אותו הלילה אני מרגיש כאילו לקחו ממני את התאווה הזאת. אותו האבר לא מתקשה כבעבר, הוא כאילו קטן מגודלו הקודם,אני מרגיש כאילו סירסו אותי. מה גם שתמונות מסויימות שהיו נפוצות סביבי והיו מעוררות את היצר- כבר לא מעורר אצלי שום דבר ואני צריך להתאמץ ע"מ להכניס את עצמי למצב של תאווה.
מרוב בהלה מהעניין עשיתי לעצמי בדיקת כלים והכנסתי עצמי במכוון למצבים של גירוי ע"מ לוודא שהכל שם מתנהל כשורה, אך מאותו הפעם ההנאה מאותו המעשה כבר לא הייתה אותו הדבר.
אני מרגיש כאילו לקחו לי את הכוח והעוצמה שלי,מאז אני מרגיש גם חלש יותר פיזית ולא ברור לי מה קורה פה. ההתלהבות שלי, האש שבערה בי כבר לא נמצאת שם יותר, פתאום אותו המעשה כבר לא מרגש כמו פעם, התאווה מגיעה לשיאה ובבת אחת כל האבר נובל, כאילו כל הכוח שהיה שם נעלם כלא היה.
ידועה לי האמרה המפורסמת , סוכה נב.. "כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו" - כך שלא ברור לי מה זה אומר עליי?-
האם אני כבר לא גדול כמו פעם?
כבר אין לי פוטנציאל להגיע גבוה?
האם אזכה להינות מהמעשה הזה בעתיד בעז"ה עם אשתי?
האם פגעתי לעצמי פיזיולוגית באותו המקום?
האם זה יכול לרמוז על בעיות פיריון ח"ו?
האם יש סיכוי להרגיש שוב את אותה האש שהתבטאה בין היתר גם בתפילות ובהתלהבות לה’?
האם יש להתייעץ עם רופא שמתמחה בתחום הנ"ל?

ברור לי שלא לכל שאלותי אקבל תשובה.. אך בכל זאת, מאחר והנושא מאוד רגיש ועדיין לא ידעתי איך ואת מי לשתף בעניין- אשמח לתגובה ובעיקר להכוונה ככל שניתן.

- בתודה מראש -

אני חושב שאתה כבד עם עצמך ונכנס לפרטים מיותרים.
אם תמשיך להקשות על עצמך ולחקור את הדברים לעומק ופרטים מיותרים אתה רק תשקע בדיכדוך ודאון מיותר.
אל תשלה את עצמך ואל תדאג ליצר שלך,מן הסתם כשתתחתן הוא יתפתח ויחזור לעצמו לצורה בריאה ומתוקנת שבה הוא צריך להיות ולא כתאווה חסרת שליטה.
גם זה תאווה לחפור לעומק ולנסות להסביר לעצמנו דברים. עזוב אותך תשמח שאתה שומר על הברית והעניים. ותמשיך הלאה מה דעתך על להתחיל לחשוב על שידוכים,אישה,חתונה משפחה,זה יעורר אצלך ריגושים שחשובים לחיים. צא מזה זאת עצתי. בעזרת ה' תצליח!

אני גם מאמין שאין לך בעיה פזיולוגית ואין לך מה לפחד בכלל.
אבל אולי בשביל שתרגע כדאי שתפנה לרופא מסוים, בסך הכול אם זה בעיה אמיתית אז זה ענין רפואי, כך שאם יש משהו שמטריד אותך, וניתן בקלות לבדוק אותו למה שלא תבדוק אותו.

רק עכשיו קראתי את השרשור הזה, זו תופעה מאוד נפוצה. זה יעבור תוך זמן קצר (חודש או חודשים בדרך כלל). אני לא יודע מה הסיבות לזה. וכן, זה נורא מפחיד והרבה נכשלים בגלל הפחד. זה יהיה טוב, אל תדאג.