חשוב לי לשתף כאן מילות שיר שאולי חלקכם מכירים.
"אל תפחד ללכת אל האופק המתוק,על אף כל הצללים העורבים בדרך.
לך בידיעה ברורה שאין להם כלל נגיעה בך ורק מצער פחדיך הם שואבים את כל כוחם נגדך.
תבטיח לי שבקרוב עליך מרעים לאכול את בשרך לא תעצור לרגע,ומבלי שתצטרך להביט אחורה תדע המה כשלו ונפלו.
ואם תחנה עלייך מחנה רק שלא ירא לבך!ואפילו אם תקום עלייך מלחמה זאת תיהיה האמונה שלך כל העולם כולו ארמונו של מלך...וכל אחד יודע שבתוך ארמון רק רצון המלך נעשה,ברח לך אליו,יצפינך בסוכו.
ברח לך אליו,יסתירך בסתר אוהלו תחזה בנועם פניו ותבקר בהיכלו."
השיר הזה מלווה אותי בשנה האחרונה,מאוד מחזק אותי.
אני קורא פה את הדברים,ואיך שאנשים מתמודדים.
אני אדם מאוד אמוציונלי,אבל אחד הדברים שלמדתי לעשות זה להיות רציונלי.
אני תמיד עבדתי במחשבה של,לא לתת לגיטמציה למחשבה לא טובה,או הירהור,ובטח שלא לחטא.
גם אחרי נפילה פשוט לקום ולהעביר את זה. בלי לנסות להסביר לעצמי יותר מידי עד כמה זה עמוק ומשמעותי ונוגע לדברים מסויימים.
אני קורא כאן את איך שאנשים
מפרטים לפרטי פרטים תחושה שעוברת בהם שהסתכלו בתמונה לא צנועה,או נפלו באינטרנט.
וקשה לי לראות איך מוסיפים "פשע על חטא".
חייבים לדעת להפריד את החטא ולהמשיך הלאה,כל הכניסה לפרטים והכתיבה שלהם וההתעסקות הרגשית בזה,לא תגרום להשתחרר מהחטא והמחוויה יותר בקלות.
אלה להיפך משאירה אותו,נותנת לו לגיטימציה כאפשרי והגיוני וחלק ממך,כאילו אתה כבר הפכת לחטא עצמו ואין לך בחירה ואישיות נפרדת מהחטא.
וזה שקר. וזה חבל.
לי אישית מה שעזר ועוזר.
זה כמובן להכיר בחולשות ולדעת ולהזכיר לעצמי מה מוביל אותי לחטא ולהתרחק משם הן במציאות והן במחשבה להגיד לעצמי שאני יותר חזק מזה,ודברים טובים ומילים טובות,וזכרונות חיוביים.
("לך בידיעה ברורה שאין להם כלל נגיעה בך ורק מצער פחדיך הם שואבים את כל כוחם נגדך")
להיות דבוק במטרה בלי להתרכז בקשיים האמיתיים והקיימים,אבל עדיין לשים את המטרה ממול,לא המטרה של לא ליפול,אלה המטרה של להצליח במבחן,להצליח באימון,להצליח לשמח חבר,להצליח ללמוד היום וכ'ו...
העיסוק בדברים אחרים ביום יום שעושים לנו טוב וגם בהתמודדיות,להצליח לתפקד עם הילדים,עם החברותא,בנקיון הבית וכ'ו...להפוך את ההתמודדות למשהו נורמטיבי עם הדברים הרגילים של החיים,כמו אדם רגיל.
וגם אחרי נפילה חלילה,פשוט לחזור כמה שיותר מהר למצב הרגיל למחשבה החיובית לא לתת לה לתפוס יותר ממה שהיא תופסת באמת...בסוף זה עבד לי. ובעיקר זה מחדד לאט לאט את המקום שלנו לבחור מה להרגיש,מה לעשות ולהחליט,אך להתנהג. ומחזיר לנו לידיים את השליטה שלנו.

בקיצור לא טוב להתברבר יותר מידי. וחשוב לזכור שרק עם ה' אפשר,וברגעים של קושי ותחושה של עומדים על הקצה,תמיד עוזרת התבודדות,אמירת תהילים,קריאת שמע,או כל דבר שיעסיק את הראש ולאיו דווקא עוסק בתאווה כמו שיחה עם חבר על הדברים...
בסופו של דבר אסור לשכוח בתוך ארמון רק רצון המלך נעשה,ובאמת בידינו יש בחירה,ושבע יפול צדיק וקם!
תמיד אפשר לקום ולבחור אך להגיב ולבחור לא לשקוע בבירבורים על התאווה זה גם תאווה כל ההתעסקות המיותרת בתאווה.

בעזרת ה' שנעשה ונצליח!

אני ישית נסיתי פעמים רבות לעשות כמוך וזה רק הוביל אותי לנפילות שוב ושוב,למרות התפילות והתבודדות.

הדבר היחיד שמחזיק אותי ב"ה כלכך הרבה זמן נקי זה ההתעסקות בנושא וזה שאני מזכיר לעצמי שוב ושוב שאני חולה ומכור,

וזו לא בושה...

דברים כדורבנות, ישר כח! רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ע״ה היה אומר ״מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה״

Love life היקר.
תודה רבה.
זה עוזר לך להישאר נקי? זה עוזר לך להפסיק לראות פורנו? (הייתי מתבטא בצורה יותר חריפה אבל אז היו עורכים לי את ההודעה...).
בין השורות אני קורא שהתשובה היא לא.
תתקן אותי אם אני טועה.
לי שום דבר שכתבתי או חשבתי לא עזר. רק 12 הצעדים משאירים אותי נקי כבר 4 חודשים.
לכן אני חייב להמשיך להתעסק בזה, ולהיבהל ולשתף כל תמונה שראיתי בטעות ברחוב, ולא, ממש לא עוזר להתעלם "ולהמשיך הלאה". ניסיתי את זה יותר מדי שנים ובסוף המצב רק החמיר.

''כמובן להכיר בחולשות ולדעת ולהזכיר לעצמי מה מוביל אותי לחטא ולהתרחק משם הן במציאות והן במחשבה''
שאני מתכוון להכיר בחולשות ולדעת ולהזכיר לעצמי,זה גם במחשבה וגם במציאות,ובמציאות אני מתכוון למעשה,זאת אומרת להחליף את הסמארטפון,לשים אינטרנט כשר,או לנתק לגמרי אם זה לא עוזר, וכל גבול שמסייע, לא חשבתי אפילו לא לרגע ולא התכוונתי שרק בכוחות המחשבה אפשר או משו כזה,זה שקר לחשוב ככה.
אבל בשחייה במחשבות האלה של אחרי מעשה רק גורעת וככה גם עם משנים במציאות זה לא יעזור אתה עשוי למצוא את עצמך נופל יותר.או שקוע בזה יותר מידי וככה ההחלמה מזה הרבה יותר איטית.

וכן זה עוזר לי ב''ה!

lovelife כתב:


יתכן שלך זה עוזר - לי זה לא עזר. לא ניתוק, לא חסימה, לא החלפה ולא שום פעולה אחרת חיצונית לי - לא עזרה לי להישאר נקי.

זה עזר לי להפסיק - אבל אף פעם לא הצלחתי להישאר בהפסקה, כיון שכאשר הגיע הגל הבא - תמיד היתה דרך נוספת לעקוף את החסימות, ואם לא אז תמיד נשארה לי ההזדמנות לאונן (בתסכול) באמצעות המאגר הענק שנמצא אצלי במוח ולא נמחק אף פעם.

כל זמן שחשבתי שהבעיה היא חיצונית - חיפשתי פיתרון חיצוני (חסימה של המחשב, החלפה של הסמארטפון וכן הלאה). לעומת זאת כאשר הבנתי שהבעיה היא פנימית - לא היתה לי ברירה והייתי חייב לחפש פיתרון פנימי (עבודה עצמית אותה אני עושה באמצעות תכנית 12 הצעדים).

כמובן שאם לך הגדרות האלו מספיקים אז אשריך, אבל אני מוכרח לציין שעבור רבים מאיתנו הגדרות האלו שהיינו עסוקים כל כך בהקמה ובשימור שלהם, היו בסך הכל הסחת דעת מהבעיה האמיתית - הפנימית.

למה אתה מדבר בשם הרוב?
בסה"כ הבעתי את דעתי,ואני חושב שהרבה חבר'ה צעירים שתוהים או אנשים שלא ברור להם וקוראים דברים במקרים כמו שלך,צריכים לדעת שיש מציאות התמודדות אחרת ולא ישר לחשוב שהם מכורים/חולים או שיש להם בעיה כלכך פנימית שהם שרוטים עד עמקי נשמתם.
זה לא פעם ראשונה שמגיבים לדברים שאני כותב בנימת: "על מה אתה מדבר אני בתור מכור זה לא עזר לי"
אני מבין,ואני שמח שמי שמצא את הדרך שלו גם אם היא מורכבת יותר בסוף הצליח.
אבל זה לא אומר שצריך לשכנע את כולם שהם מכורים,ולתת לזה סוג של ליגיטמציה.
יש כאלה שגם כלים פשוטים יותר עוזרים ועזרו להם...את הדרכים להתמודד עם היצר כבר כתבו לפני שנים בוא לא נשכח...ואצל כל אחד זה ברמה אחרת.
זה הנקודה שחשוב לי להעביר פה,כי ביחס למה שאני רואה וקורא המקום הזה והגישה הזאת מאוד טובענית ולא מתאימה לכל אחד לכן אני משמיע קול אחר שעזר לי,ולא רק בהתמודדות מול זה.