אחרי מסע כושל בן כמה חודשים, של ניסיון ללכת בשיטת 12 הצעדים, בלי ספונסר, בלי הכללים (אני שונא כללים) הגעתי לפני כמה שבועות לקבוצה.
היה לי קשה להחליט על ההגעה, אבל בפועל זה לא היה כל כך נורא.
ניתקתי את הגוף שלי שישב שם, דומם רוב הזמן, מהאזניים והעיניים שבלעו כל משפט.
יצאתי בהרגשת היי, ולמעשה המשכתי אותה (לפחות בצד שבו אני הכי חלש - מול האינטרנט) עד לרגעים אלו.
מילאתי אפילו את הטבלה בימי נקיות, 50 ימים עד כה!
וזה יפה.
אבל מה שבאמת מטריד אותי זאת הבעייתיות שלי עם הקבוצה.
אני עובד בעבודה תקופתית, עבודה מאוד אינטנסיבית, שאין בה כמעט זמן למצבי עכב"ר, אולי למעט העייפות. וכשאני עובד, לרוב אני די מוגן מהבעיה שלי. אני לא צופה בפורנו, ולא מחפש פורנו.
הבעיה היא בעיקר בחופשים, שאז אני בבית, די משועמם, או שיש לי עבודות שאני אמור להגיש ללקוחות, ואני דוחה אותן, ואז אני מוצא את עצמי באינטרנט, מחפש בלהט.
הזמן שנותר לי לקבוצות יוצא איזה שבועיים שם, שבוע פה, בלי רצף. כך מכתיבה לי העבודה.
השאלה שלי האם בכלל לבוא שוב לקבוצה, הרי אני לא ממש עובד על הצעדים, כשאני בעבודה זה ממש לא מה שעובר לי בראש.
או שאולי כדאי לי בכל מקרה לבוא לקבוצה?
אולי כדאי לי לקחת ספונסר, אבל כזה שמבין שאני נעלם לו למשך תקופה.
מה דעתכם?

אני כרגע בעבודה ולצערי לא יכול לצטט את המשפטים בספרות בעניין הזה, אבל התשובה לדעתי היא כזו:

אם אתה רוצה לעבוד את התכנית ברצינות, אם אתה מוכן לעשות הכל בשביל להפסיק (אך מבלי לעזוב את העבודה), אז כדאי לך מאוד ללכת על זה, לקחת ספונסר ולסכם איתו כיצד אתה מתנהל לאור המציאות הייחודית לך.

הקבוצה היא חלק חשוב לביסוס התכנית, אבל היא לא התכנית (מצד שני, חשוב להדגיש, שאת התכנית לא עובדים לבד. זה פשוט לא עובד בצורה הזו. בספר הלבן כתוב שאינם מנסים להסביר זאת. זו פשוט עובדה. אולי ההסבר הוא שהבדידות היא חלק חשוב של המחלה, ואי אפשר לצאת מהמחלה כשנשארים בה).

ודרך אגב, אם אתה באמת עובד את התכנית ברצינות, אתה ממש לא חייב להיעלם לו לתקופה, אתה יכול להיות איתו בקשר טלפוני. אותי הדריכו טלפונית שני ספונסרים מארה"ב (את שניהם יצא לי לפגוש רק פעם אחת פנים אל פנים) ועם שניהם זה עבד מצוין.

יש לך את המספר שלי (יכול להיות שלי נמחק המספר שלך, אני יותר מפוזר וגם עם פלאפון חדש). אשמח מאוד לדבר איתך אם תרצה.

בהצלחה בכל אשר תפנה!

שלום. בתור אחד שהיה עמוס יותר ממה שהוא היה יכול להכיל וקצת נרגע עכשיו, אשמח להיות איתך בקשר.
אני יכול לומר לך שאותי הקבוצות הטלפוניות הקבועות, וקשר טלפוני עם חברים הצליח להעלות על דרך של החלמה. אחר כך גם היו מפגשים חיים, אבל השילוב שלהם עם מושקעות בפורום נתנה לי אורך נשימה מסוים.
מציע לנסות.
חוץ מזה, יש לי עוד כמה דברים לומר אבל מעדיף לכתוב בפרטי, אם אתה מעוניין צור קשר,

מקווה לראותך שוב
נתן במתנה