שלום חבר,
לפני כשנתיים פורסם כאן פוסט תחת הכותרת "המלחמה מעייפת - הכניעה משחררת" (או לפחות משהו דומה לזה), שבו הסביר אחד החברים את ההבדל בין כניעה לבין מלחמה. זה היה רק פוסט אחד מתוך שורה ארוכה של פוסטים שכתבו כאן החברים השונים ובהם כל אחד נתן את הזווית שלו לשאלה מה ההבדל בין כניעה לבין מלחמה. הרי בשורה התחתונה - כולנו רוצים את אותו דבר, וזה שחרור מהתאווה, אז מה ההבדל בדיוק בין כניעה לבין מלחמה?
נזכרתי בפוסט ההוא כאשר קראתי את מה שכתבת, כיון שמה שאתה מתאר הוא בדיוק התיאור של מלחמה, לעומת הכניעה שהיא ההיפך הגמור מכך. לכן, לא פלא שאתה מותש אחרי מלחמה שכזאת.
אבל לפני שאני חוזר לכניעה ומלחמה, ישנן שתי נקודות שבעיניי הן חשובות מתוך הדברים שאתה כותב. הנקודה הראשונה היא הנסיון להתמודד לבד, דבר שאצלי מעולם לא הצליח, ולא משנה כמה חזק ניסיתי. ואפילו אם זה יישמע מייאש, כדאי לשים את הדברים על השולחן: הפורום והמייל היומי הם כלים מצויינים לעזור לנו להחלים, אבל אם הם כל מה שיש לי - זה לא יספיק. אני צריך אנשים אמיתיים שאני בקשר איתם כדי שאוכל להחלים. הנקודה השניה היא שכאשר ניסיתי להפסיק את השימוש בתאווה על ידי קיום יחסים עם אשתי - זה היה מתכון לאסון. לא רק שזה לא עזר לי, כיון שבסופו של דבר תמיד נפלתי, אלא שזה הרס את החיי נישואין שלי, גם אם לא ראיתי את זה באותו הזמן.
אז מה הכוונה כניעה? אנסה להסביר מה זה עבורי, למרות שהמילים די מגבילות את זה, וכנראה כדי להכנע צריך גם לחוות את זה על ידי שרואים כיצד אחרים עושים את זה. כניעה הוא המקום בו הויתור על התאווה לא מגיע מתוך חוזק וכח והרגשה של מאבק שבו אני יכול לנצח, אלא בדיוק ההיפך - מתוך המקום שבו אני מודע לכך שאלוקים ברא את בני האדם מוגבלים, ואחת ההגבלות האישיות שלי היא שאני פשוט לא מספיק חזק כדי לנצח את זה. אחד הדימויים שעוזרים לי זה לחשוב שאני עומד בחוף ים ונאבק בגלים, וכל פעם הם מכריעים אותי ומפילים אותי, עד שאני מבין שבמאבק הזה שבו זה אני מול הגלים - הגלים תמיד ינצחו. מאותו רגע אני מתחיל להוריד את הראש בכל גל שמגיע, במקום להילחם בו, ונותן לו לעבור מעליי.
בכל פעם שאני נתקל במושא תאווה, הראש שלי רוצה לחזור לשם, ועומדות בפניי שתי דרכים: דרך אחת להילחם נגד הרצון הזה, ודרך שניה לקבל את הרצון הזה, להודות שאני חסר אונים מולי, לכופף את הראש ולהמתין שזה יעבור. כשאני מנסה את הדרך הראשונה אני מתעייף, גם אם אני מצליח לעמוד בגבורה מול הגל. הדרך השניה משחררת, והיא הדרך היחידה שאני מכיר שבאמצעותה אלוקים משאיר אותי נקי במשך 1295 ימים.
