אני כבר חושב כמה זמן לכתוב כאן כדי לספר את מה שעובר עלי. בעקבות התכתבות בשרשור אחר בו בקשו ממני לחלוק את הניסיון שלי, החלטתי להתיישב ולכתוב.
זה יצא יותר ארוך ממה שתכננתי. אני מקווה שלא תתעייפו!
-----------

אהיה כנה ואתחיל מזה שבסבב הנוכחי לא צברתי רצף גדול של ימי נקיות. היום אני מסיים חודש של ניקיון.
מבחינתי זה ממש לא מה שחשוב. יתרה מזאת, חשוב לי לא לייחס לזה יותר מדי חשיבות. (גיליתי שאם אני מתמקד בזה יותר מדי, קשה לי יותר לקום אחרי נפילה ששברה את הרצף.)

מצד שני אני מרגיש שאני בהחלמה. אני לא יודע אם יהיה מדויק להגיד מתמדת אבל בגדול כן. אני ממשיך להתקדם על בסיס מה שלמדתי.
וזה מה שחשוב לי. אני מרגיש שהיום אצלי הבעיה של התאווה היא לא הנושא, יש לי את הכלים להתמודד אתה ומה שאני צריך זה לעבוד על הדברים שמביאים אותי ליפול גם אחרי חודשים או שנים של ניקיון.

שאלו אותי מה השיטה שבה אני משתמש. אז זהו שאין לי שיטה. ההחלמה שלי איננה בנויה על דבר אחד בלבד אלא על כמה דברים שנבנו בשלבים שונים בחיים שלי. ואפרט קצת.

במאבק שלי בתאווה, ניסיתי כמה דברים. אף אחד לא נתן לי פתרון של מאה אחוז אבל כל אחד הוסיף לי משהו וגם הכין אותי לשלב הבא.

השלב הראשון היה לפני בערך 14 שנה. התחלתי עבודה נקרא לזה רוחנית-מוסרית, דרכה למדתי ליצור קשר עם הקב"ה, דבר שלמרבה הצער לא היה קיים אצלי עד אז, למרות שנולדתי וגדלתי בסביבה חרדית.
הקשר בין זה לתאווה לא היה ברור לי כל כך אבל הרגשתי שיש בעיה בהתנהלות הדתית שלי. לא ידעתי אם זה גורם לתאווה או שהתאווה גורמת לזה (היום אני יודע ששניהם נכונים) אבל חיפשתי לזה פתרון.
והשם הביא אותי להכיר את שיטת המוסר. כלומר לא לימוד מוסר כמו שלמדתי עד היום אלא עבודה פנימית אמיתית. גיליתי דרך זה גם עולם של רוחניות וגם התחלתי להתוודע לעולם הפנימי שלי.
גיליתי גם דברים שמאוחר יותר למדתי שהם חלק מתכנית 12 הצעדים. לוותר על התאווה, למסור אותה להשם ולהיכנע. (אגב, זאת הסיבה שבגללה בחרתי את הכינוי שלי כשמאוחר יותר נרשמתי לפורום ועוד לפני שהכרתי את שיטת הצעדים. ראיתי את זה כמרכיב מרכזי בהחלמה ובחיים בכלל. וכשהצטרפתי לתכנית שמחתי לעבוד על זה עם חברים ובהדרכת ספונסר מה שכמובן העצים את זה הרבה יותר.)

העבודה הזאת התחילה להביא תוצאות ולאט לאט תקופות הנקיות שלי התארכו עד שהגעתי לתקופת נקיות של שלוש וחצי שנים. בסוף התקופה הזאת חלה ירידה בהשקעה הרוחנית-מוסרית שלי. התעייפתי. ואז בחצי שנה האחרונה הרגשתי שהתאווה חוזרת. ניסיתי לעצור את הגל הזה אבל לא הצלחתי ולאט לאט התדרדרתי. התחלתי לזייף פה ושם ובסופו של דבר נפלתי.
במשך כשנה היו לי עליות וירידות (למען האמת יותר ירידות מעליות!) ואחרי זה עוד חצי שנה של ניקיון.

הנפילה שהייתה לי אחרי התקופה הזאת הביאה אותי למסקנה שאני זקוק לעזרה חיצונית ואני לא יכול לפתור לבד את הבעיה. אם תרצו, הגעתי לחוסר אונים. אבל הפחד והבושה לא נתנו לי לפנות לקבל את העזרה הזאת.

אחרי שנה וחצי קראתי כתבה על אתר שמור עיניך ושמרתי לעצמי את הכתובת וכעבור חצי שנה נוספת התחלתי לעבוד עם הכלים של האתר. קראתי את המדריך וניסיתי את הכלים שהציעו שם. בין השאר הפורום הזה.

כאן יצאתי לראשונה מהבדידות שלי אחרי 25 שנות התמכרות. התחלתי לקרוא, לכתוב, לשאול, להתעניין, להתווכח... ולהתלבט בקשר לפתרון שהיה מדובר כאן : שיטת 12 הצעדים.
אחרי חודשיים שהסתובבתי באתר ובפורום (שבהם גם הייתי נקי) והאזנתי לקבוצות הטלפוניות, החלטתי להתקשר ליחזקאל ולשאול בעצתו.

זה לא היה קל בשבילי . זאת הייתה הפעם הראשונה שדיברתי עם מישהו על הבעיה שלי. היה קשה לי לדבר ובכיתי. אבל יחזקאל הקשיב לי בסבלנות והרגיע אותי. הוא יעץ לי לעבוד את הצעדים ולהשתתף לפחות בקבוצות הטלפוניות. התחלתי. אחרי כמה ימים (באמצע הלילה, שעתיים-שלוש אחרי שנולדה לי בת!) ביקשתי מסוד הכניעה שיעזור לי למצוא ספונסר. הוא מצא לי ויצאתי לדרך.
זה לא היה קל לי אבל התחלתי להתרגל להרים טלפון, לבקש עזרה, לשתף במה שעובר עלי...
יותר מאוחר גם ביקשתי לפגוש את הספונסר שלי. זה היה בשבילי עוד שלב בשביל להתגבר על הפחד והבושה.
אחרי זה התחלתי להשתתף בקבוצות החיות של שמור עיניך שהיו בתחילת דרכן (פעם ב3 שבועות, זוכרים?).

אני לא אמשיך לפרט את כל התהליך שעברתי כי זה יהיה ארוך מדי. אבל מה שחשוב לי להגיד זה שלולי שמור עיניך, החברים והקבוצות הייתי עדיין תקוע וכלוא בתוך עצמי (למה העיניים שלי לחות פתאום?).
זה עבורי הדבר המרכזי והעיקרי שקיבלתי כאן. (אגב, זאת הסיבה שאני עד היום מקדיש חלק לא מבוטל מזמני כל יום להתנדבות בשמור עיניך. לא כהכרת הטוב, למרות שזה גם יכל להיות סיבה, אלא כדי לעזור לאחרים לקבל את מה שקיבלתי. (שוב הדמעות. די!)
למדתי לקבל את עצמי.

לצד זה למדתי עוד דברים רבים כל כך שיהיה לי קשה לפרט. הרבה ידיעות, הרבה תובנות, הרבה חכמת חיים... כאן המקום להודות לכל אלה שחולקים את הניסיון שלהם עם כולנו. למדתי מהם המון. על עצמי, על ההתמכרות, על החיים...
אבל! למרות כל זה לא הצלחתי ממש להתחבר לעבודת הצעדים. לא התקדמתי מעבר ל3 הצעדים הראשונים וגם אותם אני לא בטוח שעבדתי לפי הספר.

אחרי 10 חודשים בתכנית (בדיוק אחרי שנה של נקיות) עזבתי את התכנית. היו לזה סיבות שלא כאן המקום לפרט אבל אני חושב שמאחורי הסיבות האלה שטכנית גרמו לי לעזוב, עמדה העובדה שלא הרגשתי ממש חיבור לדרך ולשיטה למרות שכאמור למדתי דרכם הרבה דברים.

אחרי כחודש וחצי התחלתי טיפול פסיכולוגי. הטיפול הזה מאוד עזר לי בכמה תחומים בחיים. אני מוכרח לומר שאני לא חושב (אני אפילו די בטוח) שזה לא היה עוזר לי בשביל להפסיק לפעול על התאווה אבל כפי שכבר כתבתי, אני מרגיש שיש לי את הכלים בשביל להתמודד עם זה ואני כבר לא מחפש פתרון לתאווה אלא הרבה יותר לבעיות האחרות בחיים שלי.

מדובר בטיפול פרטני שהוא יותר ספציפי לקשיים שלי ולא מדובר בכלל בשיטה לגמילה מהתמכרות.
אחרי כ10 חודשים בטיפול הזה הרגשתי התקף חזק של תאווה שהבנתי שאני לא יכול לעצור אותו. דיברתי על זה עם המטפלת שלי אבל לא תליתי בזה הרבה תקוות. ואכן היא לא הצליחה לעזור לי.
יצרתי שוב קשר עם חברים מהתכנית, הלכתי למפגש אבל זה לא מנע את הנפילה. אחרי שנתיים של ניקיון. ניסיתי בכל זאת לחזור לתכנית אבל מהר מאוד עזבתי שוב כי לא הייתי מחובר בכלל.
המשכתי עוד קצת זמן את הטיפול אבל התחלתי להרגיש שאני מדשדש ולא מתקדם ואז הפסקתי גם אותו.
היו לי כמה חודשים של נפילות. ואז התחילה שוב תקופה של רגיעה. זה לא אומר שלא היו נפילות אבל גם הנפילות שהיו לא היו כואבות כל כך וכמעט לא השפיעו על שאר החיים.

אני היום יודע שעוד לא פטרתי את הבעיה אבל כרגע לא חושב לחזור לצעדים. אני יותר בכיוון של ללכת לטיפול נוסף על מנת להשלים את מה שהתחלתי בטיפול הראשון.

לסיכום, אני מרגיש שהקב"ה הוביל וממשיך להוביל אותי בכל שלב בחיים ובונה את ההחלמה שלי.
בלי השלב הראשון (העבודה המוסרית) אני חושב שלא הייתי מסוגל להצטרף לתכנית בכלל. בלי שמור עיניך והתכנית לא היה סיכוי שאלך לטיפול. והטיפול הביא לי דברים שלא חשבתי שהם אפשריים.

כל שלב הביא לשינויים גדולים בחיי. אני היום מתפקד הרבה יותר טוב כבעל, כאבא, כיהודי ובכלל.
יש עוד הרבה לאן לשאוף ולהתקדם ואני מתפלל להשם שימשיך לנווט אותי בדרך ההחלמה.

תודה לכל מי שקרא עד הסוף! (וגם למי שלא)

שלום 'כנוע' היקר
אני משער שאתה אומר לעצמך עכשיו או עוד אחד שחושב ת'צמו... מגיב לי כי אמרתי שאף אחד עדיין לא הגיב.. 
אז קודם כל התכנית מלמדת אותי לא להקשיב לך.. אלא רק לעצמי אז סליחה מראש .. בעצם גם אני לא אמור להתנצל על התגובה אז אני חוזר בי מהסליחה.. אם יהיה צורך מוכח אתנצל בעתיד על תגובתי שלהלן  בינתיים ארשום כמה נק' שאליהם מאד התחברתי בסיפורך.

קודם כל הרגשתי הרבה כאב בין המילים אז אני שולח לך חיבוק וירטואלי חם משותף לדרך במאבק המבלבל והמתיש הזה.

ובכן.. קראתי עכשיו את סיפורך לראשונה ואני חייב לומר שזה מאד מאד נגע בי במקומות שגם אני הייתי ועודני, והזדהתי איתו מאד,
אני ממש צעדתי כמוך רק הפוך... נפלאות ההשגחה העליונה.. קודם כל טיפול פסיכולוגי שעזר לי לטפל בחלק מפגמי האופי שלי, ובמחשבות האובססיביות שהיו לי על כמה העולם התאכזר אלי וכמה אני חלש ומסכן, זה עזר לי לחוש פחות כאב בחיי, להיות קצת יותר אופטימי, ופשוט לחיות ולפעול בחיי באופן כללי בכל התחומים, מכיוון שחשתי פחות כאב 'הצלחתי' להשלים את אתגר 90 הימים בסופו של הניסיון מס'...לא זוכר בדיוק.
ואח"כ ה' עזר לי וסידר לי כמה דברים בחיי שעזרו לי להמשיך בנקיות כל יום רק להיום.

אני הרגשתי לפני חודשיים סוג של חוסר אונים בהתמודדות עם אובססיה אחרת שיש לי, ואז הבנתי גם שתחום התאווה לא סגור אצלי וייתכן שכל הניקיון שצברתי הוא סוג של אשליה מתמשכת וייתכן שלא, דיברתי עם מחלים ותיק והייעצתי איתו לגבי ספקותיי והוא אמר לי שראה כמה אנשים שהיו נקיים תקופה ארוכה אבל אם לא עשו פעולות החלמה באופן רצוף ויומיומי בסוף הם נפלו, ולכן החלטתי לנסות את הקבוצות החיות ואת 12 הצעדים.

אתמול בקבוצה חבר מחלים ותיק מ SA שכבר נקי 6.5 שנים אמר בתחילת השיתוף שלו דבר שמאד דיבר אלי -
שלום חברים קוראים לי XYZ ואני ב6.5 השנים האחרונות לא הרגשתי צורך להשתמש בתאווה.
אח"כ הוא הסביר שלא התכוון שלא 'התאווה' כלל בשנים הללו להפך.. אלא שהוא מצא דרך שממלאת אותו ועוזרת לו להתמודד עם סיטואציות בעייתיות בחייו, כך שהצורך והכמיהה לפורקן או בריחה ירד מאד עד כמעט נעלם בתקופות מסויימות.
זה מה שמאד נותן לי תקווה בצעדים, ההבנה שהדרך שהם פועלים עלי זה שעשייה שלהם בצורה רצופה ובלי לתת לעצמי לנוח, בעצם יגרמו לכך שלא אחוש בדחף האדיר שתמיד חשתי ל 'השתמש' , וכל עוד לא הגעתי לשם עלי להתאזר בסבלנות ולהמשיך עם הקבוצות והספונסרים והחברים שיעזרו לי להגיע לשם, שמעתי את זה גם מעוד חבר מחלים ותיק אחר, שהצעדים והכנסת ה' לתוך חייו גורמים לו שהוא לא חש בהתמודדות ובכמיהה שבה חש בעברו בסיטואציות דומות.

זו תקוותי כשאני מסתכל היום על המשך חיי, שאקבל שחרור גובר והולך מעצמת התאווה בעזרת הצעדים וכך אצליח בעזרת בוראי הכל יכול  להישאר נקי כל יום רק להיום.

מאחל לך שתמצא את החלמתך המלאה היכן שהוא, ואם יש לך הערות אשמח לשמוע ולהחכים.

יום טוב ומבורך אח יקר. 

אוהבים אותך כנוע,

אני מזדהה עם כל מילה שלך,

אסירות תודה שאותי השי"ת הוביל ישר לאס אי ולא הייתי צריך להיות שפן נביונות ולעבור הכל על בשרי,כפי שאתה מתאר.

אגב נראה לי שאין הבדל גדול בין הקבוצות בsa למה שאתה מתאר, רק שהפסיכולוג עולה המון כסף וחבר ותיק ומבין זה חינם. ולדעתי כפי שהתנסתי הרבה יותר מועיל;)

מאחל לך המון הצלחה בהמשך
ושיהיה לך רוגע ושלוה בחיים

שלום חבר
זוכר אותך בקבוצות הראשונות ורואה אותך מפעם לפעם ברחובה של עיר,
ומאז ומתמיד נסוכה על פניך שלווה ועדינות שאם שואלים אותי מי הגיע בטעות לכאן הייתי אומר שאתה...
ובמחשבה שניה הייתי אומר את זה כמעט על כל אחד ואחד מאיתנו;)
אני רואה בדבריך הרבה עבודת צעדים גם אם זה לא לפי הספר או שזה נקרא בשמות אחרים,
הרי מהות הצעדה הינה:
אמונה
בטחון
עבודת המידות
חשבון נפש
ובין אדם לחברו
חסד
והכל הזכרת בדבריך
התוצאה מבורכת ולא משהנה איך הגעת לשם,, ויש לתוכנית די ענווה כדי לקבל דרכים מקבילות,
אמנם צריך דרך אמצעית שמתאימה לרוב וממנה כל אחד יכול לקבל או לא לקבל...
מאחל לך להמשיך לצמוח ולהשפיע
לך בכוחך זה והושעת את הזקוקים לך,
בהוקרה
מוטי

לא פנימה, אני לא אומר את זה לעצמי. אני מקבל את התגובה שלך בשמחה. באמת.
נכון יש הרבה כאב למרות שרוב הזמן אני מדחיק.
אכן כל אחד והמסלול שלו ולכן חשוב שכל אחד יוכל לספר את הניסיון שלו.

חוסידל, אני לא קיבלתי אצל הספונסר את מה שקיבלתי אצל הפסיכולוג וגם להיפך.  שוב, לכל אחד יש ניסיון שונה ומסלול שבורא עולם ייעד רק לו.

ולך מוטי ראוי, הרבה זמן לא ראיתי אותך שם... המבט שאנחנו מחליפים והשלום השקט חסרים לי.
אתה צודק, הייתי יכול להגיד אותו דבר עליך.
ואתה גם מאוד צודק במה שאתה אומר שיש הרבה מעבודת הצעדים בדברים שלי.
לכן גם יכולתי להתחבר לתכנית במשך כמעט שנה. הרבה דברים יקרים למדתי שם ואני לא מוותר עליהם.

אני לא הגבתי עד היום כי פשוט לא קראתי את זה
אבל אני חייב לומר לך שאני כולי צמרמורת
ומרגיש את הכאב אחרי שקראתי כל מלה
בצמאון .
פשוט אין עליך !!
כל הכבוד !!
 

אהבתי את התגובה של מוטי

חושב איפה אני מוצא בה את עצמי

תודה שייקה. לא לי מגיע כל הכבוד אלא למי שהוביל אותי בכל התחנות האלה וממשיך להוביל אותי הלאה.

שלום חברים,
אני פה אחרי העדרות ממושכת...
לא האמנתי שאחזור לכאן אי פעם!
נראה שהכל השתנה מאוד כאן.
האם יש פה עוד חברים שמכירים אותי?

כנוע כתב on 28 ינו' 2024 18:42:

השם שלך מוכר לי קצת. לא יודע אם אנחנו מעבר לזה.

את הכינוי שלך אני לא זוכר. 
אני השתתפתי בקבוצות טלפוניות וחיות לפני 11 שנה בערך...
לצערי מאז שעזבתי המצב שלי רק החמיר...
אני מרגיש שהגעתי לתחתית
מחפש עזרה, בינתיים ללא הצלחה 

שלום לך חבר יקר ואהוב!
אני יכול לספר לך מחברות שלי בפורום של כחצי שנה ובקבוצות SA כחודשיים, שהחברים עם הכי הרבה בעיות מקבלים את הכי הרבה אהבה.
לפי שיעורי הבית הקצרים שעשיתי עליך, נראה שאתה מבוגר ממני בהרבה [אני בן 33]. כך שאולי אנחנו לא חווים את העולם באותו מבט. ובכל זאת, אציין כמה נקודות.
אתה מכיר את הגמ' בעבודה זרה יז [שהבאתי כבר מס' פעמים בפורום]?
אמרו עליו על ר''א בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר {ישעיה נד-י} כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר {ישעיה נא-ו} כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר {ישעיה כד-כג} וחפרה הלבנה ובושה החמה אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר {ישעיה לד-ד} ונמקו כל צבא השמים אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר''א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי
אני רוצה לספר לך שהיה קשה לי לקבל את התואר "רבי" על האדם הזה. באנ'ה, הבנאדם היה "בכיר" בתעשיית הזנות. איך אני יכול לקרוא לו בתואר כבוד?
אבל בגמ' כתוב שזהו התואר שמגיע לו. כי הוא לימד אותנו משהו. מה? כחה של תשובה.
כל פעם שאני קורא הודעות שמביעות יאוש אני נזכר בזה.
אתה יודע על מה עוד כואב לי? יתכן מאוד שהספונסר שלך לא דיבר בדיוק בשפה שלך. ואולי רמזת לו והוא לא נרמז ואז החלטת להעיף אותו ואת התכנית לכל הרוחות. 
האם אצל פסיכולוגים אין את הבעיה הזו? קשה לי להאמין. אשמח אם תחכים אותי.
בכל אופן, קבל את איחולי מעומק הלב להצלחה בכל העניינים. 
וכן, גם אני אוהב אותך!

כנוע כתב on 29 ינו' 2024 12:01:

באותם הימים לא זכיתי להיות בקבוצות, רק בפורום זכיתי להגיע באותה התקופה, אכן השם שלך מוכר לי כאן מהפורום.
לגופו של עניין, כיום בס"ד מה שעוזר לי והציל לי את החיים , וממשיך להחיות אותי כל רגע ורגע, זה החיבור והדרך הרוחנית לאלוקים שאני עושה ע"י עבודת 12 הצעדים וההשתתפות בקבוצות SA.

בהצלחה רבה

יש עדיין קבוצות של שמור עיניך או רק של SA ?

כיום יש רק קבוצות של SA