rotter.name/kolot/prime/62981.php

באמת הזדעזעתי לראות מה כתב הרב רוזן בשבת בשבתו.
ברור לי שרוב הציבור מפספס פה את הבעיה האמיתית - חוסר האונים להתמודד לבד מול משהו שאין לנו כוח מולו.

זה לא שווה חברים,,
ככה לגרות ובלי אפשרות לראות על מה המדובר,,
מה אני אעשה שהאתר הכי מעניין במדינה חסום לי ???
יאל'א תעלו את כל מה שכתוב שם !!

הוי אריאל,,,,, כתב:


www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/13758

הספונסר שלי אמר לי לאחרונה שנראה לו שכדאי שאוותר על רוטר... מסתבר שהיו לי 2 אפליקציות של זה בפלאפון...
וואלה, פתאום יש לי המון זמן שאני לא יודע מה לעשות איתו
אבל פעם ב, בשביל משהו ספציפי מאוד אני מרשה לעצמי לפתוח בדפדפן של הפלאפון (סיוט!).

האמת? לא יודע מה היה קורה...

מתנה גדולה להגיע לכאן,
אבל גם היא לא מבטיחה את המתנה הגדולה ללכת ברצינות על התכנית,

מתנה גדולה ללכת ברצינות על התכנית,
אבל גם היא לא מבטיחה להישאר בה לאורך ימים מבלי לנשור ולחזור אל התופת.

ובייחוד אצל אנשים גדולים ומפורסמים. זה מורכב. הציבור בחוץ עדיין לא מבין את הנקודה. בכלל בכלל לא. כפי שציינתם. הם פשוט לא מכירים משהו אחר, חוץ מיצר הרע שצריך להתגבר עליו ולשלוט בו ו"זה לא סיפור כזה גדול למי שזה באמת חשוב לו".

אין "לא יכול" אצלם, יש אך ורק "לא רוצה". ולא זו בלבד, אלא שזה גם יסוד התורה כולה לשיטתם, ואידך (=אם קורה אצלך משהו אחר) זיל גמור (=לך תהיה גמור. אין לנו איך לעזור לך, ואנחנו גם לא כזה רוצים. "מגעיל אחד! בהמה! זה המצב שלך? תתבייש לך!" וכיוצ"ב).

לא אכחד שפעמים רבות אני חושב לעצמי: רגע, מה יקרה כשאהיה הזמר / המרצה / ה-? המפורסם? יגיע חבר חדש בן 18 ויראה את הוד זרמתו (טוב, הייתה לי טעות בהקלדה, ויש לה משמעות, אז לא אמחק... ) / הוד זמרתו / הוד קדושתו וכדו' ואז ירוץ לספר לחברים בישיבה / לאשתו / להוריו ("זוכרים את התכנית שסיפרתי לכם שאני הולך אליה? אל תשאלו את מי ראיתי שם! את טהרני!!! מבטיח לכם! באמת! הוא סיפר שהוא אונן עשרים שנה בלי סוף! והוא גם ראה פורנוגרפיה! אמיתית! והוא גם התקשר לשיחות אירוטיות! והוא גם... כן, הוא פשוט עשרים שנה לא הצליח להפסיק את זה! ועכשיו הוא נקי X שנים", או, גרוע יותר: "הוא אמנם היה נקי X ימים, אבל לאחרונה הוא בסדרת נפילות והוא לא מצליח לצאת מזה. בקבוצה הוא סיפר בדמע שהוא נקי שש שעות!" ) ואז השמועות תתפשטנה כאש קוצים...
אז אולי בכל זאת טוב שאני עדיין לא כזה מפורסם (והאמת, שגם לא פחות מזה אני מוטרד מזה שיתפרסם עליי סיפור כזה כמו של הרב מצפת...).

ואידך זיל גמור...
עלתה לי משמעות קצת אחרת מלהיות גמור...
והמבין יבין

אותי מזעזעת העובדה שייתכן מאד והאיש הזה ב א מ ת היה עובד ה' בכל כוחו אבל סבל סבל נוראי מפיצול האישיות שלו. לו הוא היה רשע בקנה מידה המתוארת היה לו קשה לטעמי לנהל סדר יום שכזה וחיים רוחניים מלאי נתינה שכאלו. אם זה אכן כך הרי שזו ממש טרגדיה לאדם בקנה מידה שכזה שבמקום לטפל באובססיה שלו לתאווה ולהיות אדם מושלם הפך לסיפור מזעזע שכזה של ניאוף בקנה מידה וכו'... אינני מכיר אותו ומעולם לא שמעתי את שמו לפני הפרשה הזו אבל צר לי על השואה הנוראה שהמיט על עצמו ועל כל סביבותיו.
עצוב.

גם לי נעים מאוד לחשוב שהוא סבל מהתסמונת שלנו בדיוק, כלומר הוא אדם טוב וצדיק במהותו כמעט בכל שעות היום, ורק לפעמים הוא לא הצליח להתמודד עם גלי התאווה העצומים והעכורים.
מכיון שאינני אוהב לחיות באשליות, וכולם יסכימו שיש להסתכל על המציאות בעיניים, אני חושב שזה לא נכון ולא קשור אלינו בכלל, אחרי שהתבררו שתי נקודות חשובות, והן מראות את ההפרש העצום בין הסיפור שלו ובין הסיפור שלנו:
א. הוא פגע במשפחות לזמן ממושך ובצורה מרושעת.
ב. הצידקות המדוברת היתה אחיזת עיניים, וזו היתה דרך חיים שלו. להלן ציטוט מאתר ערוץ 7:


קראתי את דבריו של הרב אברהם אנגל על מצג הצדיקות של עזרא שיינברג, ברצוני לתקן שלא מדובר בצדיק גדול שחטא. אלא בשחקן גדול שהטעה את כולנו. מצג שקר של רשע גדול שעטה על עצמו מסכה של צדיק יסוד עולם.

הרב אנגל סיפר כי נביא השקר היה עושה סיום ש"ס בבלי כל שנה, כל זאת מלבד ש"ס משניות שהיה לומד בהתמדה במשך שנה שלימה, ומקנח בסיום כל שנה על ספר הזוהר. כולנו התפלאנו על גודל ההתמדה של הרב וגודל הצדיקות שלו. למעלה מיכולת של תלמיד ישיבה רגיל. איך לא נעריץ את המתמיד הגדול הזה. אבל כשהיום מתברר לנו כי מדובר בנוכל, אנו יודעים לומר כי הוא לא סיים אפילו מסכת אחת. הכל היה מצג של שקר. הכל מסכה.

נכון שהוא היה בא שעה לפני התפילה אחרי טבילה במקווה ונשאר ללמוד שעה אחריה עם טלית ותפילין. זה היה כמעט הזמן היחיד שהוא היה בבית המדרש. ההופעה הזו בבית המדרש נועדה לשרת את תדמיתו כשקדן גדול. וזהו זה. מלבד זאת אף אחד לא ראה אותו לומד במשך היום.

כל הצדיקות הגדולה וההתמדה הגדולה נדרשה מאחרים. משמרים בלילות חמישי היו דרישה מהתלמידים לנורמות גבוהות. הוא לא היה נוכח אתנו במשמרים של לילות חמישי, הוא רק היה מוסר שיעור לפני הנץ. במקרים מועטים הוא נכח במישמר כל הלילה, אולי פעם בשנה.

אף אחד מאיתנו לא הרהר אחריו. גם אני לא הרהרתי אחריו כלל וכלל. אפילו אחרי שהרב אנגל אסף את התלמידים בישיבה וסיפר להם שמדובר בנוכל אני העדפתי להאמין להרה"ג עזרא שיינברג שליט"א. לקח לי הרבה זמן להבין את גודל הנוכלות שנפלתי בה. לקח לי ולאשתי הרבה זמן להבין שלא מדובר בצדיק שנפל אלא ברשע ונוכל שנגלתה צביעותו.

חשוב לי לומר כי למדתי בישיבה הזאת שנים ארוכות, הערצתי אותו. שמעתי לעצותיו. ידעתי שיש לו כוח ראייה רוחני, אבל חשוב לי לומר שתורה לא הייתה פה. כשאני מסתכל לאחור אני רואה כי סך כל השעות בהם עזרא שיינברג נכח בבית המדרש היה מועט ביותר, הוא לא היה נוכח בשיעורים ולא נוכח בתפילות אחרות חוץ משחרית. כשביקשנו נוכחות גבוהה יותר בסדרים ובתפילות הוא תמיד אמר שהוא לא מצליח ללמוד בבית המדרש כי כל הזמן אנשים פונים אליו, לכן הוא צריך להתבודד.

אף אחד לא יכול באמת לומר מה עזרא עשה בזמנו החופשי, והיה לו המון זמן חופשי. בזמן המועט שכן ראינו אותו הוא ידע לשדר את הדמות של הצדיק העליון הפרוש שלא מקבל נשים ולא מסתכל על נשים. דורש מאיתנו דרישות גבוהות בצניעות ובקדושה, בלימוד ובמסירות נפש, הדרישות שיצרו לו את דמות של צדיק יסוד עולם.

על גדלות התורה שאיננה יכולים להעיד כל בני הישיבה. הוא אכן נתן שיעורים, אבל מעולם הוא לא נדרש להוכיח את דבריו. כשהיו באים בני הישיבה לדון ולהקשות עליו. הוא לא התמודד עם השאלות והיה אומר: זאת האמת וקבלוה. אנחנו חשבנו שהוא כך כל צדיק וגדול וקדוש ואנחנו כל כך קטנים ושפלים ונמוכים. לא העזנו להתווכח איתו.

זו בוודאי הייתה טעות שלנו. עברנו על מה שכתוב בתורה "לא תגורו מפני איש". ובגמרא (סנהדרין ז.) פירשו שאדם לא צריך לאגור את שאלותיו, לסגור ולבטל אותם. להפך צריך אדם לשאול כל מה שמעיק לו. כל מה שמוקשה לו מגמרות ומידיעות אחרות. כשהיו לנו שאלות על דבריו שאלנו רבנים אחרים, לא הקשנו עלינו. יראנו מהתדמית של צדיק יסוד עולם שהוא בנה סביבו בכשרון רב כל כך.

אני כותב את כל זה לא בשביל להצדיק את הטעות. אלא כדי ללמד לאחרים שלא יטעו בנוכלים אחרים. שלא ישאלו איך התורה שלו לא הגנה עליו. ובכן דעו לכם. לא הייתה לו תורה. הייתה לו אחיזת עיניים.

טוב. יש כנראה גם כאלה, למרות הקושי לעכל (חולים יותר קל לי להבין מנוכלים)...
לא יודע מה באמת קרה במקרה המדובר. יש אחד שיודע ולו מלוא הכוח. מי ייתן ונמצאהו עכשיו!

קשה לי לקרוא את זה...
אבל אם זה האמת אז אכן לא מדובר על המקרה שלנו

וזה לשון החזון איש הלכות שבת סימן נו ס"ק ד ד"ה ומ"מ:

"וכשם שאין ראוי לחכם לכעוס ולנקום במריע לו מתוך חולי הרוח, כן אין ראוי לנקום ולשנוא את המריע מתוך חולי הנפש המשכלת וחסר משקל המדות, ואין בין בליעל ולמטורף הדעת ולא כלום".

"וכל העונשים הוא להיות חכמת החכמים מוגבלה מאד ובלתי מספקת ליתן לפתאים ערמה, ההכרח להשתמש בענשים להקים גדרי עולם, שלא יהיה העולם טרף לשיני בריאי הגוף וחלושי השכל, אבל העונש צריך להעשות מתוך יגון עמוק נקי מרגש צרות עין בשל אחרים".

והמבואר בדבריו שגם נוכל ואיש בליעל הוא בעצם חולה ומסכן, וזה לא סותר את הצורך להעניש כפי שהוא עצמו כותב, אבל זה כן אומר שהרגש כלפיו צריך להיות באותו מידה כמו לחולה.

כואב לי היום.
מה היה קורה אילו "המשגיח מירושלים" היה מגיע לכאן בזמן. כואב לי עליו וכואב לי על כל משפחתו היקרה. ואולי, אולי זה לא נכון. בתפילה.
זה תזכורת טובה בשבילי ביום שאני מוסר ציון דרך שנה, שגם אני יכול להגיע להיות "הראש ישיבה מירושלים" אם אני לא יעבוד את הצעדים. אסירות תודה שרק להיום אני בתוכנית.
בעקבות זאת אני רואה לנכון לאמץ סוף סוף את הכלי של התוכנית להתפלל על חברי התוכנית ועל החברים הסובלים שעדיין לא בחדרים, זה מה שאני יכול לעשות בשבילם, וזהו מה שאלוקים רוצה ממני.
 

טרם שמעתי על "המשגיח מירושלים"...
מפנה למה שכתבתי בזמנו על "הרב מהצפון":
gye.org.il/forum/1-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/74910-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F#74910

גם אני לא שמעתי על "משגיח מירושלים".
לגבי "הרב מהצפון" שמעתי ממקור ראשון שהוא הכיר את התכנית אבל כנראה לא חשב שזה שייך אליו..

מכאן רואים שאלוקים בוחר את מי שיגיע לכאן. אפשר להיות ממש ליד ולא להיכנס.. אסירותודה שאני כאן.