בס"ד
מה עושים אחרי יום ממש גרוע?
כל מה שעשיתי בו זה לישון, להתפלל, לאכול, והוציא שז"ל, לישון, להוציא שוב שז"ל...
אין לי כוח לכלום ולמרות שישנתי רוב היום אני עייף.
עכשיו הבנתי דבר כל כך בסיסי במלחמה. בהתחלה לא הבנתי למה אני נלחם בכלל, הרי אני לא מרגיש שאני ימות בלי זה ("מוות" זה הניסוח של החוברת)?!
העניין הוא שנכון להיום אני בן אדם כבול.
אם אני רוצה להירגע בבית לסוף שבוע - אני לא יכול.
אני מעוניין להירגע ולצאת לטיול - אני לא יכול.
אני מעוניין ללמוד - אני לא יכול.
אני מעוניין לישון באוטובוס בלי לבהות בבחורות שמסביבי - אני לא יכול.
עכשיו הפנמתי את זה - אני לא באמת יכול לחיות, ולכן בעצם ללא מלחמה, אני אהיה חשוב למת.
בהבנה הזאת - מתחיל הניצחון.