היום סיימתי את "זמן קיץ" בישיבה, ובחסדי ה' אני נקי "116" יום "רק להיום" מהיום העשירי בחודש הגאולה, וזה אך ורק מכוחו הגדול של אלוקים.

בתחילת זמן קיץ הקודם לפני למעלה משנה תיכננתי לעצמי שאני יתחיל לעלות לקבוצות הטלפוניות ואז אני יהיה "נקי" לפחות מתחילת הזמן ועד סופו. כמובן שזה לא עבד, והיו לי נפילות כל יום והפסקתי לעלות להאזין לקבוצות.

לפני 4 חודשים בסוף חודש אדר סיימתי את ה"זמן חורף" כשבראשי תיכנונים ברורים לחודש ניסן שזה אומר שאני יעבור את הקווים האדומים שהיו לי באותו זמן, כי המחלה הזו היא מידרדרת ולא נותנת לנו להישאר באותו מקום. ואסירות תודה שעוד לפני שהספקתי לעשות משהו, אלוקים העיף אותי לתוכנית בצורה מאד מעניינת ומאז אני נקי.

אבל לא "הצלחתי" להיות נקי כל ה"זמן קיץ" כמו שרציתי שנה שעברה.
ויש בזה שני נקודות:
א. אני לא הצלחתי כלום, כשחשבתי שאני מצליח כמו שחשבתי כל השנים וכמו שחשבתי בתחילת זמן קיץ שנה שעברה, באותו זמן הייתי משתמש כל יום ולא הצלחתי.
וכעת שהבנתי והפנמתי שאני לא מצליח, אז אלוקים עושה לי מה שאני לא מצליח, ואך ורק מכוחו אני נקי וכלל לא מכוחי.
ב. הנקיות שלי היא "רק להיום" וכל יום אני צריך לעשות את הפעולות היומיות שלי, ואני כלל לא חושב על זה שאני רוצה להיות נקי כל החיים ולא שנה שלימה ולא זמן שלם וכדו' לכן אין שום משמעות בזה שאני נקי זמן שלם, כי זה 3 חודשים שמורכבים מניסים רבים שקורים איתי כל יום ובכל רגע ורגע שצורה נפלאה מה' יתברך.

מה שכן יש בזה, זה כמו שהספונסר אמר לי שעושים ציון דרך אחרי שנה, לא כי יש מטרה כלשהי בשנה, אלא שאחרי שמכור עבר שנה, הוא בעצם עבר את כל הטריגרים שיכולים להיות לו, אם זה לימודים או חגים או חופשים וכדו' ואז הוא מתבונן ורואה איך התכנית עובדת לו בכל המקרים הקשים והוא מוסר בחברותא מסר מה עבד בשבילו.
אז במשך התקופה הזו אני יכול להגיד על עצמי שהיו לי כל מיני טריגרים שבזכות התכנית עברתי אותם בשלום, אבל עדיין אני לא מגדיר את הזמן הזה כיחידה אחת, כי אין לזה שום משמעות.

מתפלל לעוד יום אחד נקי ומפוכח
אוהב אתכם וצריך אתכם
"מתחיל שוב"