האם התאווה תרדוף אותי תמיד ויאיים עלי תמיד או שזה ירפה עם הזמן ויוקל יותר ?

התוכנית מלמדת אותי לא להסתכל על "תמיד" אלא על היום. היום אני מכור לתאווה, אבל רק להיום אני מבקש מה' ומהחברותא עזרה, נכנע, עושה פעולות, ובחסד ה' רק להיום אני 95 ימים כל יום מהתאווה. היו ימים יותר קלים, היו ימים שדרשו ממני יותר כניעה וחוויתי בהם יותר כאב - אבל: זה יתכן, זה אפשרי, כל עוד אנחנו כאן בתכנית.

בהמשך יהיה יותר קל, אבל תמיד תצפה להתקפי תאווה ולא משנה כמה זמן אתה בתוכנית.

אין מה לעשות, כשמישהו מתמכר, משהו נשבר בפנים...

המטרה פה היא לא להשאיר את כל זה מאחורינו, כי זה בלתי אפשרי. המטרה היא להצליח לקיים חיים שפויים, שזה הרבה יותר ממה שיש לך כרגע

אלי כתב:


אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן
אנחנו לא! יכולים לתקן, א-לוקים יכול !

ככל שנרבה בפעולות כניעה התאווה תפסיק לרדוף אותנו כי א-לוקים חזק מהתאווה, תמיד נצטרך לפחד אבל לא מהתאווה אלא מהגאווה והניתוק מה' שיפיל אותנו שוב לתהומות עד שניכנע באמת ונגיע לדכדוכה של נפש

בהצלחה חזק ואמץ

"ככל שנרבה בפעולות כניעה התאווה תפסיק לרדוף אותנו"

אתה נכנע ומוסר את התאווה לאלוקים כדי שיעזור לך לחזור לשפיות, אבל אל תצפה שזה יעזוב אותך לצמיתות.

גם אנשים שנמצאים כמה שנים בתוכנית מלאה מדווחים שחווים לפעמים התקפי תאווה שמאיימים לרסק את הכל

היה על זה לא מזמן פוסט של "סוד הכניעה". ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו איזובי הקיר?