החלטתי לכתוב בכל זאת משהו על מצבי.
מאז שהתחברתי לאתר שמור עיניך אני מודע לבזבוז הזמן היקר שאני מעביר בצפייה בפורנו במשך שעות בחדרי. הבאתי את עצמי למצב של התבודדות שבו רק אני והתאווה קיימים בעולם. זה מצב של נתק טוטאלי מהחברה. אני באמת נתקתי את קשרי עם חברי הקרובים ביותר וגם התרחקתי ממשפחתי. וכל זאת על מנת שלא יפריעו לי בעיסוק האובססבי שלי במין, פורנוגרפייה ואוננות.
מה שגורם לי עכשיו לעשות הפסקות בחטאי הזימה זה הכניסה לאתר שמור עניך לקרוא ולהיות מושפע לטובה מקריאת פוסטים של חברים המתמודדים על אותה הבעיה כמו שלי. או עם בעיות אחרות שכולם בשורה התחתונה בעניין שמירת הברית. שמירת הברית עכשיו קלה עלי מכיוון שאני לוקח תרופה נגד דיכאון שמדכאת את היצר המיני אבל לא מדכאת את ההתמכרות לפורנו ולמחשבות אבססיביות על מין. כך שיש לי הרבה פעילות מינית ללא שפיכת זרע לבטלה. פעילות כזאת יכולה להמשך כמו שאמרתי שעות וזה בזבוז זמן עצום ללא תכלית ותוצאה לבד מהבדידות הקשה המורגשת לאחר שאני כבר מותש פיזית וחייב ללכת לנוח. תשוש וחסר אנרגית חיים.החלל שנוצר בתוכי לאחר הפעילות מלא מועקה.
תודה שקראתם ואשמח לתגובות שלכם

שלום לך!
מה שאתה מתאר הוא סיטואציה מאוד בעייתית.
"הבאתי את עצמי למצב של התבודדות שבו רק אני והתאווה קיימים בעולם. זה מצב של נתק טוטאלי מהחברה. אני באמת נתקתי את קשרי עם חברי הקרובים ביותר וגם התרחקתי ממשפחתי. וכל זאת על מנת שלא יפריעו לי בעיסוק האובססבי שלי".
זה מצב חולה! אי אפשר לחיות ככה!
***
איך אני יודע?
כי אני בעצמי סובל מבעיה הזאת בדיוק (הביטויים של המחלה ושל הבדידות שלי באו בצורה אחרת במקצת, אבל ביסוד הדברים זה מאוד מאוד מאוד דומה).
לכן אני מבין אותך ומזדהה עם כאבך.
אני גם יודע שזה לא באשמתי הבעיה שאני סובל ממנה, כי זו בעיה רוחנית-נפשית; אבל העובדה שאני לא אשם אינה פותרת את הבעיה.
יש בעיה.
אתה יודע מה יותר מבאס? שהבעיה הזאת אינה יודעת שובע. היא תמיד דורשת ממני עוד, עד שהיא תדרוש את מה שאני באמת לא יכול לתת לה - ואז אכנס בוודאות לסיטואציה בלתי אפשרית באמת.
***
לבעיה הזאת קוראים - התמכרות למין. והיא דומה במובנים עיקריים להתמכרות לסמים או לאלכוהול.
יש דרך אחת שהועילה למליוני אנשים שסובלים מהתמכרויות והצליחה לעלות אותם על דרך של החלמה. קוראים לה תוכנית 12 הצעדים.
אני אסיר תודה לאלוקים אוהב שהכניס אותי לתוכנית הזאת שבזכותה אני נקי נגד טבעי ונגד כוחי 100 ימים! בהזדמנות זו אתפלל לעוד יום אחד בתכנית קני, מחובר ושפוי - היום הזה.

תודה על שיתוף חוויותיך וההזדהות שלך עם מצבי, מנסה להבריא. יש לי חרדה מתוכנית 12 הצעדים ואיני יודע בבהירות מהי סיבת החרדה. ניחוש שלך בקשר לזה הוא טוב כמו ניחוש שלי . אז בבקשה זרוק ערעיונות. תודה על האיכפתיות.

החרדה היא מובנת לגמרי.
לא צריך הרבה ניחושים...
גם אני חרדתי חרדה עמוקה (ואני הגעתי הנה מהביבים של התחתית, באמת. הבנתי שאני חולה אנוש. ועדיין חרדתי חרדה גדולה).
לי מאוד עזר שקיימתי שיחות עם חברים מהאתר. אט אט החרדה התפוגגה, התחלתי להבין וגם קצת להזדהות עם מה שאומרים לי. ולאט לאט, לאט לאט, דברים טובים התחילו לקרות.
הם ממש תמכו בי ועזרו לי במידה שלא תיאמן, ואני חייב להם המון הכרת הטוב.
באמת, השיפור שחל בחיי האישיות שלי בהיבטים כל כך רבים הוא מופלא, הוא ניסי.

מעניין שציינת שהשיחות עם החברים באתר הרגיעו אתך בקשר ל12הצעדים. אני צריך מספר שיחות כאלו עם מכורים למין שהתנסו בשבירת ההתמכרות על ידי 12 הצעדים. הייתי רוצה לשמוע/לקרוא עוד דעות וחוויות על תוכנית 12 הצעדים.

החברים באתר שוותיקים בהחלמה הם - כמדומני - צועדים בתוכנית 12 הצעדים.

מנסה להבריא האם יש לך ניסיון עם התוכנית 12 הצעדים. מעניין מהו הצעד הראשון?

שלום חבר,

יש לך את פירוט כל הצעדים באתר של שמור עיניך.
אם אתה מעוניין וחושב לנסות ללכת על זה תשאל כאן חברים שצועדים כאן והם יסבירו לך הכל בחיוך [איך מחייכים כשכותבים במחשב??] ובסבר פנים יפות וייתנו לך ממה שהפ קיבלו מאחרים כשהגיעו לכאן בדיוק במצב שלך.

בהצלחה רבה רבה.

התחברתי להבדלה בין המחשבות האובססיביות, להוצאת זרע,

שנים ברחתי לפנטזיות בראש, בלי קשר להוצאת זרע, כך שהסתובבתי עם הבריחה, עם פחות רגשות אשם הלכתי כאילו.

לייביש העניין הוא שבהתמכרות שלי רוב הזמן אני עסוק במחשבות על סקס וחיפוש בעיניי אחר ריגושים אם זה ברחוב או מול מסך המחשב. אני לא יודע אם אי הוצאת זרע בזמן ההתעסקות בצפייה בפורנו עושה את עניין ההתמכרות לפחות רצינית. כאילו רק אם היתה נפילה אז אנחנו מרגישים רגשי אשמה אבל הנפילה לדעתי זה ההתעסקות המרובה בפורנו ואי שמירת העניים ברחוב.

גורי, לא כל כך הבנתי מה אתה רוצה לומר?

מנסה להבריא לא הבנתי מה לא הבנת ממה שכתבתי.

אתה כותב שלדעתך צפייה בפורנו היא נפילה.
נהדר.
אני לא חושב שיש פה מישהו שמרגיש שצפייה בפורנו היא עלייה.
המשותף לכולנו בחברותא פה הוא שהגענו למסקנה שהאובססיה וההתמכרות שלנו למין על כל צורותיה משתלטת לנו על החיים והורסת אותם.
ואנו כולנו מבקשים לעלות על דרך של החלמה שבמסגרתה נחדל מליפול ומלפעול פעולות על תאווה.
נדמה לי שאחד המאפייינים של תהליך החלמה - הוא התמקדות במעשים ולא בתיאוריה. בתיאוריות ובפלפולים היינו כולנו מעולים. בעומק לבנו ידענו היטב מה אסור לנו לעשות, ולמה, ועד כמה זה הרסני. ידיעה זו לא הועילה לנו במאומה, ונפלנו ושוב נפלנו.

מה שאני לומד ממחלימים וותיקים זה שצריך להתמקד בפעולות של החלמה.
אצלי, הרבה פעמים ההתעסקות הזאת בפילפולים ובהתנצחויות ובהתחכמויות (ואני מת על זה) נובעת ממקום של מחלה ולא של החלמה. ממקום של נצחנות, קנאה, גאווה, ריכוז עצמי. וכל אלו הם פגמי האופי שלי שהזינו את המחלה והם שורשיה ויסודותיה.

השאלה הכי חשובה היא: איך היום אני לא פועל על תאווה? איך היום אני חווה ניצחון גובר והולך - על התאווה ועל פגמי האופי שלי?

מאחר ואני רק כשבוע באתר אני ארשה לעצמי קצת לבטא את עצמי בלי שום מגבלות כגון כבר דיברנו על הנושא הזה רבות. או התפלפלנו וכו.
מה שמעניין במה שכתבת, מנסה להבריא, זה העניין של הפילפול הוא למעשה חלק מהמחלה ולא חלק מההחלמה. זו נקודה מעניינת. אני מאמץ אותה אבל עדיין יש לי הרבה מה לכתוב על חיי ועל ההתמודדות שלי עם מחלתי.

הפילפול כנוגד החלמה מקובל עלי מכיוון שבדרך כלל הפילפול הוא בכייה אנטלגנטית על החסר. מבכייה לבד אין תועלת הגוף חייב להתגבר על המכאובים בעזרתו של המוח החריף.