אנסה לתאר בקצרה איזשהו פלונטר שמתרחש אצלי השנה בחודש אלול.
תמיד ניסיתי להתחזק ולהתקדש ולהיטהר בימים אלו, ותמיד ללא הועיל.
השנה שמתי לב שהרפיה והרגעת הרתיחה המבעבעת סביב הנושא מועילה יותר מאשר ההתמקדות בו.
לכן אם ארצה להתחזק ולהתעלות, ההתרסקות היא בלתי נמנעת. דווקא רוגע וביטחון בכך שאני עושה את הדבר הנכון, ואי התעסקות בחומרת האיסור הנורא, הם אלו שעוזרים לי להתחזק ולהמשיך הלאה. פּלֶלוּנטֵר.

אגב, הפסקתי לספור כמה ימים נקיים יש לי. זה נראה לי אלמנט שמזין את מעגל ההתמכרות. אני רק יודע שבסביבות השבועיים פלוס מינוס אני נופל, ויש גם תקווה שהמסלול הזה יגדיל אף יותר את תקופות הניקיון.

לי באופן אישי מאוד עזר באלול שעבר, כנס "שמור עיניך" לקראת הימים הנוראים. דברו שם חברים רבים שנקיים מספר שנים, על הגישה שלהם לימים הנוראים מאז שהם בתכנית החלמה.

מאוד מזדהה עם החשש מספירת ימים. תמיד חשתי שברגע שאני מתחיל לספור, אני כבר בדרך לנפילה, וגם שאני ואלוקים נשים לב שאני כבר נקי יותר מדי זמן ונכשיל את המהלך. זה גם הרתיע אותי כשהגעתי לכאן. ועדיין אני חושש לכתוב בחתימה האישית שלי את תאריך תחילת הנקיות, או להצהיר עליו בקבוצות.

ובכל אופן, שינוי הגישה והתפיסה כלפי אלוקים, כלפי מה שהוא דורש ממני, וכלפי מה שהוא רוצה שיקרה לי - מאוד עזרו לי (התמקדתי בכך בעיקר בצעד 2).