יצא לי לדבר על עניין ההתמכרות אם כל מיני מתמודדים מצד אחד,ומצד שני עם רב.
הרב אמר לי,שלתת לזה שם של מחלה נובע מהצורך שלנו בלגיטימציה לבעיה שלנו,שהיא באמת
אי יכולת לעמוד מול התאווה שלנו כי אנחנו לא באמת רוצים להעלים אותה.
אז לכן אנחנו מגדירים את זה בתור מחלה וככה זה נותן לנו לגיטימציה (אישור) להמשיך בשלנו.

מתאר שזה לא נעים במיוחד לקרוא את זה ואולי חלקנו יסכימו.
כי בתוך תוכנו נרצה להגיד לעצמנו שאנחנו לגמרי נורמלים ואנחנו יכולים על זה.
ככול שנתפלל יותר, ונאמין יותר, ונקווה יותר. (עצת הרב)
ועוד עצה לא להתרגש מזה ולא להתייחס מזה והחליף מחשבה.
עצה דיי הגיונית. זה מחזיק פה ושם לתקופות.
אבל לא להרבה זמן,אדם שנוהג ככה ימצא את עצמו במעגל אין סופי,צריך משהו חזק מזה.

מה שאולי טיפשי ועובר לי בראש עכשיו, זה שאני כותב את זה שזה לא מספיק וצריך משהו חזק יותר זה בגלל שאני מחפש לתת לעצמי לגיטימציה בעצם?כי אני לא באמת רוצה להתמודד עם התאווה?
בקיצור ככה קונפליקטים פנימיים עברו עליי בחודשים האחרונים.

עד שכבר הרגשתי חסר אונים.
כמה אפשר להדחיק ולהדחיק ולהדחיק זה לא עוזר יותר מזה,בסוף גורם להתפוצצות גדולה יותר.
מצד אחד אני יכול ללכת ברחוב ולא להשתגע ממחשוף של בחורה.
אף פעם לא הייתי כזה,המקום שלי לנפילה מגיע מתוך צורך בפורקן,הרס עצמי,וחוסר יכולת
להכיל כאב נפשי,כעס ותסכול.


אני מצד אחד נחוש בדעתי להתחיל לעזור לעצמי אבל אני מרגיש שאני עושה משהו
שהוא נגד רצון ה'.
ואני אוכל סרטים על זה.
אני מתכוון מצד זה שהתוכנית מתבססת על אמונה נוצרית וכל מיני כאלה.

ואז זה משאיר אותי עם קונפליקט.
צד אחד שאומר:תמשיך ככה להתמודד יהיה נפילות אבל בסדר העיקר שאתה חיי תתפלל יותר תתאמץ יותר גם כשאין לך כח ואתה לא רוצה כלכך וקשה לך....ויום יבוא וזה ישתפר.

צד שני אומר:אתה כבר חסר אונים,וזה לא עובד,ומי בכלל שלא מתמודד עם זה יכול לתת לך עצות כשאצלו הכל מסתדר ומתקתק כמו שצריך בחיי זוגיות עבודת ה' וכ'ו...
והמציאות כבר הוכיחה שאין השתפרות אז אולי כדאי לפנות כבר למשהו חיצוני?

ובכן,אם נלך על הצד הראשון אני כנראה אמצא את עצמי שוב באותו מקום.
למרות שבתוכי יש איזה שהיא תקווה שאומרת אולי תמשיך ככה ואז זה ישתנה...
אבל ההיגיון אומר שזה כבר פתטי.
אם נלך על הצד השני,אני נכנס למקום של חרדה מצד זה שאני לא ממלא רצון ה' באמת,ו''מוותר לעצמי'' וליצר.

מה שמצחיק שאני אשכרה מתעסק בזה,אבל זה ממש מפריע לי.

יכול להיות צד שלישי שאומר,למי אכפת?
מה ה' חושב על זה או איזה רב.
ה' שם את זה בעולם,ויש שימוש ביצר המין לדברים שהוא לא נועד.
אני לא אשם שעברתי את כל מה שעברתי שהוביל אותי לזה.
וזה הדרך התמודדות היחידה שלי כרגע.
כי באמת המצפון העיקרי שמנהל את זה זה המצפון הדתי רוחני,
והסתירה שהוא מייצר במקום של אדם מאמין.

אשמח לדעתכם עצות,חיזוקים,אם זה מוכר גם לכם וכ''ו...תודה.

התכנית לא מתבססת על אמונה נוצרית. היא גם סותרת לה בכמה נקודות משמעותיות.
מהניסיון האישי שלי, מי שבודק ברצינות את התכנית, ולא "נעול" על כיוון ספיציפי ביותר ביהדות (למשל, על הרב שלו שמתנגד לתכנית), בכלל לא מוצא אותה סותרת את היהדות, ומי שגם עושה מגלה שבמבט כולל, לטווח ארוך, היא אפילו מחזקת אותה.

הבה ניקח דוגמא פשוטה.
הרב שלך אומר שאנחנו רוצים לקרוא לזה מחלה, ובכך לתת לגיטימציה להמשך השימוש. גם אני, כששמעתי מבחוץ על התכנית והבנתי שעיקרה הוא שהכל תלוי באלוקים ואין לי שליטה על זה, חשבתי "אין שום סיכוי שזה יעבוד. זה מטומטם לגמרי!" ובמקביל: "הלוואי שאשתי תסכים להנחות היסוד האלה..." זה הרחיק אותי מהתכנית במשך כשנתיים, עד שהגעתי לקרקעית (בבקשה, אלוקים!).

כשהגעתי לכאן נואש והייתי מוכן לנסות הכל, גיליתי שני דברים:
א. אני נקי את פרק הזמן הארוך ביותר שלי בשני העשורים האחרונים. בהושענא רבה, אם ימשיך אלוקים את החסד הבלתי נתפס הזה, אהיה נקי 600 יום.
ב. המחשבה הזאת שזה תלוי רק באלוקים ומוריד את כל האחריות ממני (כפי שטוען הרב שלך, וכפי שחשבתי אני) נובעת מהיכרות שטחית ולא מדויקת בעליל עם התכנית. אם אני באמת מאמץ את התכנית - נכונה לי עבודה רבה. ועוד משהו: אפילו כשאני בתכנית - כל עוד אני לא מתקדם בה, אני לא מכיר אותה. אני יכול לומר שבמשך זמן רב הייתי בצעדים 1-3, קראתי את ספרי היסוד כמה פעמים, ובכל זאת לא הבנתי מה קורה בצעדים 4-10 שהם לב התכנית, עד שהתחלתי לבצע אותם. אני עדיין מניח שזה נכון ויש דברים שאני לא יודע (וזה בפני עצמו, אפילו אם נאמר בכנות חלקית, חידוש עצום בעבורי).

ועוד מילה לגבי הכותרת: הייתי מציע להניח בצד את הדברים שאנשים אומרים, ולבדוק יותר את הדברים שאנשים עושים ומוכיחים את עצמם.

אני רוצה לומר במשפט קצר מה היה מצבי לפני התוכנית והיום.

"לפני התוכנית לא היה לי שום יום נקי,
בתוכנית משום מה ה' נותן לי נקיות של "183" רק להיום",
אז כנראה שה' רוצה שאני יעשה את התוכנית ואני יהיה נקי מכוחו הגדול ומאהבתו לכל ברואיו.

שלום אוהב חיים
תובנה שלי שהגעתי מנסיוני הרב יכול לומר לך כך כי אצלו גם ירידה (כמובן בדרגתו) לא משנה את המבט שלו על עצמו והוא ימשיך את המלחמה ביצר מתוך ידיעה שהוא ינצח בסוף ואת זה הוא משדר לך שגם אתה תנצח בסוף
הבעיה היא שלנו שאיננו מאמינים שנוכל לנצח ובחלק הזה אנחנו חולים ולא חוטאים התכנית או כל דרך אחרת שתחדיר לנו את הידיעה שאנחנו ננצח ולא נספור ימים מתוך ידיעה שאני סופר עד הנפילה(שבוודאי תבוא) אלא מתוך ידיעה כי אני צועד לקרבת אלוקים אינסופית היא זו שתחזיק אותנו
תהליך ניקוי המוח הזה לוקח בממוצע בין 70-90 ימי נקיות הם בדרך כלל הזמן היוצר בנו אמון עצמי שלא נחזור עוד לימי החושך
כמובן שכל הדרך נצטרך חיזוקים ופה משתנות הדרכים חסידי הצעדים יאמרו שרק הצעדים הם השמירה שלנו ויש שימצאו דרכים אחרות למשל נדרים (לא נראה לי שיש מישהו שאחרי 90 יום יעשה נדרים והם לא יעזרו לו כך שאין הכרח כל החיים להמשיך עם הצעדים)

ברור שיש שלא יקבלו את הדברים אך זו הרגשתי ואצלי למשל מיום ה-70 אני מאמין שלא אפול כך שאף אם אפול ואצום (זה הנדר שלי) ואאפס אני מייד אהיה חזק להאמין שאני אנצח

יש במפרשים שזה הכוונה אשרי נשוי פשע שמתנשא מעל חטאו שהוא מתרומם מעל החטא שאין החטא מצליח להחלישו וליאשו

סליחה על האריכות

אוהב אתכם ומתחזק מכם

חג שמח

תודה לך,חזקת אותי.

בס"ד
ל- lovelife היקר!
כ"כ מזדהה איתך
בחודשים הראשונים שלי בפורום ובהכרות שלי את התוכנית
בזבזתי חודשים ארוכים בוויכוחים על חוטא או חולה
בסוף הסכמתי לקבל מניסיונם של אחרים

והיום סוף סוף יכול לספר לך שה' שומר עלי נקי במשך שנה וחודשיים
ולא אני בשום אופן לא מחפש הצדקה ואישור למעשים האלה
המעשים האלה הם מוות בשבילי...

בהחלמה רבה מכל הלב

שלום חבר, אתה איתנו כבר שנתיים ומה יש לך ביד,
ברגע שאני מבין שזה מחלה ואני לא יכול לבד, אני זורק את עצמי על פעולות החלמה, ובס"ד עולה על הדרך,

בס"ד

ל- lovelife היקר!
הלו...
שומע???
כבר כמעט חודש שלא כתבת...
אתה עדיין איתנו???

פה מיידי פעם...קשה לי לכתוב.
עובר ימים לא פשוטים כתבתי לך בפרטי.
תודה על הדאגה שבוע טוב.

בס"ד
רק רציתי לספר לך ששמתי לב
ששיתופים בפורום גם נותנים לי כח והחלמה
אז אולי גם לך זה יכול לעזור...

בהחלמה רבה מכל הלב

תודה על העצה.
קשה לי לכתוב פה יותר מידי.
קצת מעוות לי העניין הזה של ביטוי רגשות במחשב בציפייה למענה (שלפעמים לא מתקבל)
וגם זה אף פעם לא כמו שיחה פנים מול פנים.