ב"ה

באסירותודה ענקית לאלוקים חגגתי אמש עם הקובצת הבית שלי שנה של פקחון.

כרגיל, היה מפתיע לראות איך אלוקים מנהל עבורי את החיים. בימים שלפני יום ההולדת הרצתי בראש המון תרחישים, איך יהיה? מי יגיע? באיזה צבע יהיו הזיקוקים שיעלו לאוויר ברגע שאסיים את השיתוף.. אתם יודעים, הדברים הרגילים.. ככה אני, מכור לדרמה ולריגוש, השיתופים שלי חייבים להיות דרמטיים וכולם חייבים להזיל דימעה..
אבל אתמול, זה פתאום תפס אותי כאילו לא מוכן, הגעתי די תשוש לאחר יום ארוך ובלי טקסט מוכן. אסירותודה על כך, כשביקשו ממני לשתף כתבתי לעצמי כמה נקודות מהר אבל בסוף פשוט התפללתי שאצליח להתחבר לרגשות שלי, שאשתף את הרגש ולא רשימת מכולת ושכולם יקבלו את זה איך שיקבלו את זה, ללא קשר אלי.

מתוך הדברים שמרתי אתמול אני רוצה ברשותכם לשתף אתכם בדבר אחד, נקודת המפנה מבחינתי. התוועדתי לאתר הנפלא הזה ולחברים בו לפני למעלה משנתיים. במהלך החודשים הראשונים נעתי בין קבלה להכחשה גמורה במצבי. מחשבות כגון: "זה משהו שכל הגברים מתמודדים איתו, זו לא התמכרות", "אז אני מכור או לא?", "אני בסך הכל צריך להתאמץ יותר", "אני צריך ללמוד יותר תורה וזה יעבור", "בבקשה אלוקים תיקח את זה ממני", והדובדבן שבקצפת: "זהו, אני כבר חודש נקי, זה מאחורי, זה תחת שליטה"

מיותר לציין שכשבריר שנייה לאחר שהבנתי בשכלי הנבון שזה כבר תחת שליטה מחלתי המקסימה והארורה הייתה צריכה להוכיח לי אחרת. וכך נעתי בין ימים או חודשים של נקיות לבולמוסי תאווה בלתי נשלטים. אני מניח שכך זה היה נמשך אלמלא אלוקים אוהב שממש רצה שאחלים. מקורי, כבר אמרנו. לפני כשנה עמדתי בפני מבחן גדול, התכוננתי רבות, הגורמים המקצועיים האמונים על הכשרתי אמרו שאני מוכן, הרגשתי מוכן. יומיים לפני, המבחן נדחה ומצאתי את עצמי מאונן החוצה את התסכול והיאוש. זאת הייתה הפעם האחרונה מכיוון שלמחרת נקבע לי תאריך אחר, יומיים אחר כך.

הכל טוב ויפה, ידעתי שעכשיו הכל יתיישר עפ"י התכנית המסודרת שלי, אגש, אעבור, אני אוכתר לגבר גבר הכי בעולם שתמיד מצליח ושאלוקים עובד אצלו במשמרות. וזו גם בטוח הדרך גם שאצליח להפסיק ליפול שהרי אם אני כזה מוצלח ועובר מבחן כה מורכב בוודאי אצליח להתגבר על הדבר הקטן הזה כמו תאווה.

אז נכשלתי. למרבה התדהמה ופי הפעור הלא יאומן קרה. אני, המוצלח והמושלם, האלוקים הכל יכול- נכשלתי. אז וודאי שהיו לי כישלונות אחרים בחיים, מה השתנה באותו יום נפלא וברוך שאלוקים שלח אלי במתנה? במקום לקלל בנחמדות את כל העולם ואשתו המפתה שלחתי הודעה לספונסר. הוא לימד אותי באותה הזדמנות איך במקום להאשים את כולם ואפילו את עצמי, פשוט לחוות את הכאב. זה כאב, זה היה מאכזב, הרגשתי מובס אבל אלו רגשות שיש לי כבן אדם אם לא אלמד איך לחוות את הכאב ולא אוכל לחוות גם שמחה. זו הייתה נקודת מפנה כי אני חושב שבעם הראשונה, במקום לברוח למחוזות הבריחה המוכרים וה"טובים" שלי, למדתי לחיות את החיים כפי שהם, גם כשקשה.

השנה שחלפה לא הייתה כולה ורדים ושושנים, החפירה לעומק הרגשות שלי לוותה בתופעות לוואי ובהתנגדות פיזית ורוחנית של הגוף שלי. לא קל להיגמל מהסם שהחייה אותי שנים רבות. מדי פעם רציתי ללגום, מתי פעם לגמתי וקירבתי את עצמי שוב ושוב לשפת התהום. אלוקים שמר עלי ושלח לי שליחים נאמנים לעזור לי במעלה ההר.

על שלושה דברים הנקיות שלי עומדת:
על הצעדים
על הספונסר
ועל הקבוצה

עבודה על הצעדים משאירה אותי נקי בחסדי אלוקים, הספונסר מאיר לי את הדרך והקבוצה מחזיקה אותי בשתי ידי כאשר כושל כוחי מקושי המסע.

מאחל לכולם למצוא את האור, לכו לקבוצות, תמצאו ספונסר ותעבדו על הצעדים, אלוקים כבר ידאג לשאר.

אוהב,
אוויר פסגות.

נ.ב. טיפ קטן ממני למתחילים, אם אתם עדיין שואלים את עצמכם האם אתם מכורים או לא אז התשובה מתחילה עם האות ל':
לא משנה, תלכו לקבוצות.

תודה חבר, אהבתי מאוד והתחברתי.

מסתבר שכולנו עוברים את אותם דברים, גם אלו שנראה לנו שאנחנו ייחודיים בהם... אותן התלבטויות, אותו מסע, אותו רצון להרשים בתוך ההחלמה והצעדים, ואותם כלים שמשאירים אותנו נקיים למרות הכל.

שנה נקיות זה לא מובן מאליו בכלל. היום אנחנו מתייחסים לזה כאן כאילו זה דבר של מה בכך, אבל אם תדפדף בפורום אחורה, תראה שבעבר גם נקיות של תשעים יום היתה חלום רחוק שלא בר מימוש בכלל.

אז למרות שזה מגניב שהיום יש כאן כל כך הרבה החלמה, אני עדיין מתרגש לקרוא על חבר שנקי שנה וההחלמה שלו התחילה ממש כאן - בפורום שלנו.

אני מרוגש עבורך, דמעות זולגות עיני על הנס שקרה לך, התכנית עובדת וניסים קוראים, שאלוקים ימשיך לתת לך מהנס הזה עוד ועוד מאחל לך הרבה הצלחה,

מיוחד. השנה והדברים שכתבת בנוגע אליה. יש אוויר בפסגה, אה? לא יאומן. חבר, תמשיך לעשות שרות. אין דבר שמוציא אותי ממני כמו השרות. לעשות למען. בהחלמה.

וואו איזה יופי המון מזל טוב!!
איזה אושר ותקווה זה נותן! חבר ראשון מאז שאני באתר שהגיע לשנה כל הכבוד!!
כל כך הזדהתי עם שאלת המכור. לא משנה פשוט להתחיל להתקדם.
תודה רבה!

משהו בכותרת הציק לי ולא יכולתי לנסח אותו עד עכשיו.
אולי ככה: האם זה נכון לומר שגדלת בשנה? מספרית זה נכון, אבל מהותית אתה לא מי שהיית לפני שנה, ועוד שנה. זה יותר קרוב ל"גדלתי פי אין-סוף" הלא כן? כי כל מספר גדול פי אין-סוף מאפס...
אוהב. חיבוק. תודה על הדברים המרגשים. עושה חשק להחלים...

תודה רבה חבר יקר

מאוד מרגש. הזדהיתי לגמרי.
גם אותי המלחמה בתאווה התאפיינה בתחושה שאני כלכך מוצלח עד שאלוקים חייב לעבוד אצלי.
בזה שהוא עובד אצלי יש לו הזדמנות להידבק בי.... בערך.
זאת אומרת דיברתי שפה אחרת, אבל אלה היו המסקנות. כמו בןאדם שיורד במעלית אך לא מפסיק לדבר על החשיבות של עליה במעלית.

מאחל לך שתמשיך בדרך, ושהעולם שלך ימשיך לעמוד על העמודים הללו

אוהב
הושיעה נא

דוקטור, הכוונה היחידה בכותרת היא שאני מטורלל לגמרי

דוקא לתגובה האחרונה שלך מאוד התחברתי.

יום אחרי שחגגתי שנה של נקיות - כמעט איבדתי אותה. למעשה הייתי הרבה יותר קרוב לנפילה מאשר בכל זמן אחר מאז שהגעתי להחלמה, ורק בנס לא נפלתי.

ישנם לא מעט חברים שהסתחררו מכל מיני ציוני דרך ואז פשוט הפסידו את הכל.

לכן עכשיו, כאשר מתקרב ציון דרך של החלמה, אני משתדל להזכיר לעצמי מה שענה לי הספונסר שלי כאשר שאלתי אותו מה לומר בציון דרך שאמור היה להתקיים שבועיים מאוחר יותר. הוא הזכיר לי שכדי להגיע לציון דרך הזה - עליי להישאר נקי בימים האלו...