בעקבות הפוסט האחרון, יצרתי תחושה שאני לא בפורום הנכון.
אני רוצה לתקן את זה ב"ה.
אני פה במקום הנכון, ורק מהסיבות הללו:
כי מגיע לילדים שלי אבאבמלוא ההגדרה: מחבק, מפרגן אוהב, מעורב בחייהם, גודל וצומח איתם, מעניק להם מנסיונו ומכישוריו - לא נכה רגשית.
מגיע לאשתי בעל במלוא ההגדרה - שותף לחיים, חבר, מאהב - כמו שהיא ציפתה כשהתחתנו.
אין קשר לזה שאני שונא את השימוש, ההיפך: זה הדבר הכי מלהיב שיש לי בחיים כרגע (לצערי), וזה ישתנה בהמשך ב"ה.
אני מקווה להגיע גם להכרה שגם מגיע לבורא עולם, בן כמו שהוא רצה, שעושה את התפקיד אליו הוא נשלח בעולם הזה.
