ב"ה בחסדי שמים מרובים נקי כבר 12 יום.

מה שמחזק בכל עניין העבודה והשמירה,זה שלמרות שיש מעידות בדרך,כל פעם שמתחילים מחדש מפתחים ומחדשים עוד כלים ודרכי התמודדות,מגלים עוד על עצמנו ועל היכולות שלנו.
ואף מתוך המאבק משתפרים בתחומים אחרים מעבר לימי הנקיות.

שנים סחבתי את הכאב לבד.
הייתי במקומות קשים,עמוק באלכוהול,סמים,בשתיקה,בסבל.
וכשלא הייתי שתוי הייתי פוגם בברית הרבה לצערי הרב.
מזמן לזמן מתהליכים של לפתוח את הדברים,הקפדה על סדר יום,הפסקת השימוש.
עליתי והשתפרתי שלב שלב ב"ה.
כל יום נקי אצלי,הוא הרבה יותר ממה שאני יכול להשיג.
כי כל יום כזה הוא מעבר למה שאי פעם דמיינתי שאעיז לעשות.

שנים כעסתי על ההורים,על האחים,על המורים והחברים.
כולם היו אשמים שהם לא מנסים מספיק להיות טובים אלי,ולהציל אותי מהשאול תחתיה שהייתי כלוא בו.
כעסתי שהם לא מבינים אותי,כשתכלס הם לא ידעו כלום.

על האונס,על ההתעללות בבית הספר,על הקשיים בבית.
לפני ארבע שנים בתקופה זאת.
התחלתי לדבר ולהוציא,לשחרר.
אנשים סביבי התחילו ללכת לקראתי לנסות להבין אותי.
וגם להם היה קשה להכיל את מה שהיה קשה לי בכלל להאמין שעברתי.

לאט לאט נפתחתי עם הר"מ אח"כ מדריך,אח"כ ראש הישיבה שהפנה אותי לטיפול אצל עובדת סוציאלית ששם פתחתי לאט לאט את הדברים.

אחרי שנתיים בתהליך העזתי לספר לאחים ולהורים על שעברתי.
אבל עדיין נשארתי סגור,בשלב מסויים סיימתי את הפנימיה ויצאתי אל החיים (לפני שלוש שנים)
מכאן נשארתי אני לבד מול העולם.
הקשר התחלש כי אנשים ממשיכים בחיים,ניסיתי לפחות ארבע מסגרות,כשלבסוף גם צה"ל לא גייסו אותי בגלל הרקע של המצב הסוציואוקונומי והטראומות שעברתי שהתגלו להם דרך מסמך רפואי שעשיתי הכל כדי להסתיר.
בסוף מצאתי את עצמי מתחיל להתחזק ולחזור בתשובה לכיוון החסידות...ומאז דברים התחילו להשתפר,התחלתי טיפול אחרי ארבע מטפלים שנים ושלוש פסיכיאטרים שונים.
מצאתי מטפל מתאים והתחלתי לטפל בדברים השורשיים יותר.
יש עוד עבודה ותהיה.

אבל אני מעולם. לא דמיינתי שאעבור יותר מיום נקי שלא נדבר על יומיים ובטח שלא שבוע.
וזכיתי ב"ה אף להגיע ל40 יום ובעזרת אזכה עד החתונה ואח"כ לחיות בהיתר עם אשתי.

הזמן החיים והאמונה מלמדים אותך לחיות עם הכאב,עם עצמך,לראות את החיים בעין בריאה.

מעולם לא דמיינתי שאמצא את עצמי עושה סדר יום של 12 שעות בישיבה,שאקבל על עצמי עוד ועוד עול מצוות בשמחה.
שאצליח להיות במסגרת חדשה יותר מחודש ולעמוד מול אתגרים חברתיים ובניית אמון למרות הקשיים שנבעו מכל הטראמות שחוויתי.

מזמן לזמן למדתי לראות ולהבין את הקושי שיש לאחרים איתי,ולהבין את הקושי שלהם בלהכיל ולקבל את הדברים...בדיוק כמו שלי לקח שנים.
למרות שרציתי שיתנו מקום לכאב ולמצוקה שלי בלבד עם הזמן התבשלתי.

והיום כשקשה לי ממש אני סוף סוף יכול להתקשר לאמא האהובה שלי ולספר לה ולבכות לה...מה ששנים היה לי קשה לעשות,בגלל הכעס והטינה והאכזבה.

אבל נתרפאתי ב"ה.

אני אמשיך להתרפא,אני אמשיך בעבודה אמונה ותפילה ובנקיות.

שבע יפול צדיק וקם.

בתניא מוסבר שצדיק ורע לו זה אדם שהוא עדיין לא צדיק גמור אבל הוא מבדיל בין הטוב לרע,ומנסה להמנע מהרע,וגם אחרי שחוטא הוא מרגיש רע עצבות וחרטה על החטא ורוצה לתקן.
וברגע שקם ומצטער ומנסה לתקן.
בסופו של דבר הוא עוד עשוי בעז"ה שלרע לא יהיה נגיעה בו כלל. לפחות בהקשר לחטאים הרצינים יותר.

שנזכה בעזרת ה',להמשיך ללכת שזה הדבר הכי חשוב.
ולנקיות מוחלטת גם מהפגם וגם מכעס וטינה מהלב.
לנקיות מכאב ואשמה. לגאולה פרטית. לאתהפכא ממש.

חודש טוב ומבורך בכל טוב! אוהב.

מרגיש כ"כ שפל וקטן לידך אחי היקר והאהוב

מעיין הכוחות הפנימיים שלך מעורר השתאות ופליאה! אין לי מילים לתאר את עוצמתך.

כה יתן לך ה' וכה יוסיף כוחות להתגבר על העבר שמלווה את ההווה, ולהתעלות אליו בעתיד
אוהב אותך, מאושר שיש גיבורים גדולים כמוך בעם שלי, זה נותן לי תקווה לעצמי בתוך כלל עמינו.

גם לי חסידות מוסיפה שמחה בדרך ה' להתרומם ולהדבק בו יתברך,
שאזכה יחד עם כולנו. אמן.

אל תרגיש שפל וקטן ליד אדם שנמצא כמעט לגמרי באותה סירה כמוך. ותודה רבה על המילים חיזקל אותי.
ולצערי אחרי שבועיים נקיות נפלתי.
יותר מידי חשיפה לטריגרים שעוררו את הפוסט טראומה.
עבר עליי שבוע קשה,צריך קצת לנח להתאושש לחזור לעצמי ולנקיות. בעז"ה נעשה ונצליח צריך הרבה אמונה תפילה וסבלנות עכשיו.

עשיתה דרך ארוכה אני מצדיע לך אתה גבר! אני לא יודע איך החיים שלי היו אם היתי בכאלה מצבים.

מצדיע בחזרה,תודה לך.
ואני חושב שמה שכל אחד היה עושה זה להתמודד...בדיוק כמו הסיבה שאנחנו כאן בפורום הזה להתמודד,לעבוד,להשתפר,ליפול,לקום,ליפול,לקום ובסוף לצאת מזה...