אני נס מהלך. נקי כבר 9 ימים. לא מבין איך ולא מבין למה. פעם ראשונה ב 5 שנים.
אני מוצא את עצמי אומר לא לתאווה כמה פעמים ביום, אך לא מרגיש שזה מאמץ גדול מדי.
התאווה הלכה חלפה לה, ובמקומה הגיעה השיממון. דכדוך עמוק. אין שמחה, אין חיות, אין אנרגיה, אין כלום.
לא מבין מה השלב הבא.

הכל זה תהליך תמשיך בדרך ותבין אני מבין אותך אני היתי במקום שלך זה התהליך בעזרת השם יהי ימים יפים יותר בהמשך צריך סבלנות דברים טובים לוקחים הרבה זמן והרבה עבודה תמשיך איתנו אנחנו ננצח

מאוד הגיוני, התאווה לא סתם נמצאת בחיים שלנו היא באה לענות על מיני צרכים ולקבור כמה אחרים וכשמפסיקים להשתמש בלי להכניס משהו במקום התוצאה היתה אצלי ריקנות מפחידה.
מה שלי עזר זה הקבוצות, החברים, הצעדים, אלוהים שמעל הכל, אבל חייבים גם לזכור שזה תהליך, אמנם ארוך אבל מאוד מאוד מתגמל, וכמו שמוזכר פה רבות- לא נהיינו חולים היום אחד ולא נחלים ביום אחד.

תודה לאלוקים שנתן לך את הנס הנפלא הזה של 9 יום במתנה... ולוואי ויתן לך עוד ימים רבים ומפוכחים

אוסיף על דברי קודמי, שלפי מה שהבנתי, מלבד כמובן הדברים שנכתבו, יש פה גם פן פיזי.
אוננות ופורנוגרפיה משחררים כל מיני חומרים נחמדים במוח (כמו שקוקאין משחרר, למשל)
באופן טבעי כשמפסיקים לספק לו חומרי הרגעה - כואב לו.

בפן אישי, שכשהגעתי (יותר נכון חזרתי) לפורום, חוויתי נס מתמשך של 13 יום.
אפילו חוויתי מילוי, אם אני זוכר טוב... למדתי. התקדמתי. ופתאום הברכות של שומרי הברית נראו כדבר שאפשר לפנטז עליו...
אבל אז, התגנב לו הדיכדוך. פתאום אין סיפוק. פתאום כל מה שאני רוצה זה ליפול.
ונפלתי.
לא היה כיף להתחיל מההתחלה אחרי שיא כזה.

אני לא בא לרפות ידך חלילה. אבל אולי תחשוב,
מה אני יכול לעשות, כשהפיתוי והרצון העצום שדופק לי במוח, ידפוק, כמו שהוא דפק לי ב100 הפעמים הקודמות?


אני מאחל לך שתמצא את הדרך הטובה עבורך ושאלוקים יהיה איתך לאורך כל הדרך.
בהצלחה רבה!

בעצתך תנחני כתב:


נראה לי שאני ועוד כמה צריכים ללמוד ממך איך להגיב...

זה תהליך שכל אחד עובר, לכל יעד שרוצים להגיע יש עליות ומורדות כך בורא עולם ברא את עולמו וזהו רצונו ,תמשיך לכיון היעד זה מה שחשוב

מאוד מזדהה.

ככה זה עבד לי.

פתאום גילית גם שכל היום שלי פנוי לגמרי ולא הבנתי מה כל כך הייתי עסוק.

אחרי זה הגיע הכאב של ההתנקות. מצאתי את עצמי בוכה סתם. הורמונים משתנים בגוף

אסירות תודה שאני יכול לדבר על זה אחורה ולשתף מהנסיון שלי היום.

אגב עזר לי מאוד הפוסט הזה להבין מה התהליך.

בהחלמה

מאוד מזדהה עם הרגשות.

אצלי הכאב הגיע גם כשהבנתי עד כמה נמוך שקעתי,
כשהרגשתי בעצם עד כמה חיי אינם חיים ללא התאווה-האוננות וכל הנלווה.

אני עד היום מתמודד עם זה עדיין בעיקר בגלל שאצלי היו עוד הרבה דברים חולים בדרך שהפריעו לי לחזור לשפיות,
אבל להיום המצב ללא השוואה בכלל !! הרבה הרבה יותר טוב !!

וסתם ככה, אתה בדיוק בדרך הנכונה. כי אתה מרגיש בעצם את החיסרון העמוק אותו סיפקה לך התאווה ובמילא יהיה לך יותר קל להשקיע בדרך למציאת המילוי האמיתי שישנו, והוא הרבה הרבה יותר מתגמל וממלא.

שתצליח.

אוהב,,,,,

9 ימים אחר 5 שנים זה בכלל לא מובן מאליו!!!

הדכדוך הזה הוא חלק מתהליך הגמילה. זו מלחמה נואשת של התאווה להחזיר אליה את השליטה. הרי כשמכור מדוכדך הוא ישר חוזר לזרועות כדי לנחם את עצמו.

מאחל לך עוד יום נקי

תודה רבה לכולם על התגובות. אני קורא כמה פעמים, ולומד מזה.
זה בהחלט מעודד שזה תהליך טבעי, אבל מה באמת השלב הבא?
תוך כדי אני מגלה עוד כמה דברים שאני מכור להם. כמו טלפון, שוקולד וכד'. סתם בזבוז זמן.
כאילו שכביכול השתחררתי מאחת ונלכדתי באחרות. האם נידונתי להיות אסיר?
האם להתחיל הפסקת התמכרות גם מאלו? אני לא מרגיש מספיק חזק כדי לשחרר אותם. כאילו שכל מה שבונה את האישיות זה התמכרויות..
לילה טוב

כל הכבוד לך,איך שאתה לא מזניח כלום ועובד גם בימים שקל לך, מקדים רפואה למכה.

אם היית שואל אותי, הייתי אומר לך שכל דבר בעתו, ההתמכרויות האחרות וההרגלים השונים יכולים לחכות, כל עוד הם לא גורם משפיע להתמודדות שלך.
פלוס זה, שמן הסתם אחרי שתעמוד בדחפים הגדולים שיבואו לך לתאווה, יהיה לך יותר קל בהרבה עם התמודדויות כגון אכילה וכדומה, כך שזה לא אמור להטריד אותך כל כך.

אם כבר קראת עד כאן ולא התעייפת, אוסיף ואומר שלדעתי (בעיקר נסיוני) הבזבוז זמן הוא אחד הגורמים הכי ישירים לנפילה, ראיתי מעט מאד חבר'ה כאן שהחזיקו מעמד כשהיו זמן מסוים לבד, מול מחשב, עם אפשרויות ליפול.
על כן עצתי לך להשמר מזה כמה שאתה יכול, שים את זה בראש סדר העדיפויות שלא תיפול בזה כמו שאני נפלתי.

תודה לך על הבמה... בהצלחה!

יש טיפ כזה, לאכול חצי חפיסת שוקולד.
הבנתי שהוא של AA (אלכוהוליסטים אנונימיים)

ברור שבעיקרון עדיף לוותר על אכילה רגשית, אבל כנראה שזה תהליך. צעד צעד...
בהצלחה רבה

(אהבת חסד) איזה קל?? הלוואי. חורק שיניים.
נגעת בנקודה. בזבוז הזמן. פתאום התפנה לי הרבה זמן ואני מבלה אותו מול המחשב. אין לי מושג איך לא נפלתי עדיין.
ואני קולט איך אני לא מצליח להשתחרר מהאובססיביות למחשב ולטלפון. אני לא פרודוקטיבי בגרוש ולא מצליח להניע את עצמי לפעולות אפילו פשוטות. הולך לישון מאוחר..(אהמ..) בקושי נרדם..
כל אלו דברים שמעולם לא היו לי, ולכן זה באמת מגלה לי כמה הייתי מחובר ל"סם" הזה. אבל הוא כנראה גם החיה אותי, או נתן לי להמשיך לתפקד.
ככל שאני כביכול משתחרר מהתאווה אני הולך ונקשר להתמכרויות האחרות.
לא יאומן איזה איש חולה אני.
ואעפ"כ ברור לי שזה לטובה. (בשכל, אבל לא מרגיש את זה)
שוב תודה לכל המגיבים..