יצאתי לטייל בחדרי פח אשפה מתחת לבניני מגורים
רואה את הפחים הירוקים מתחיל להתרגש הגוף נכנס לכוננות רואה את השקיות הקשורות
מדמיין מה ממתין לי בפנים הריח מכה באפי עשרות סוגי זבל עשרות סוגי ריחות חריפים פחות וחריפים יותר

כל הריחות חברו יחד להכות באפי מביט מבט בוחן איפה הזבל האהוב עלי אותו זבל שכבר הרקיב והעלה באושים המיצים כבר הופרשו הנוזלים מטפטפים תולעים מטפסים במעלה השקית עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת
נושם ומסניף עמוק את הריח המוכר עד לזרא

פותח את השקיות בידיים רועדות מציץ פנימה בהתלהבות וברטט כל גופי בוער עוד שקית ועוד שקית
מוצא את הזבל שבקשתי מלטף אותו צובט אותו וחש חיות
האזניים בהיכון לשמוע כל רחש וכל בחש האם מישהו מגיע לזרוק זבל ? ויתפוס אותי בקלקלתי על חם

הידיים מטונפות הזבובים נדבקים התולעים מטפסים והידיים ממשיכות לבחוש בתוך המדמנה הסחי והמיאוס הריח כבר נספג בעור בבגדים אני לא מפסיק עד שאגיע ואגע בריגוש ואעפיל אל אותו פסגה דמיונית אל ראש ההר שבפעם האחרונה כשהעפלתי לשם מעדתי נפלתי התרסקתי והגוף דואב כואב ועוד לא התאושש עד עכשיו
אבל אני רוצה עוד פעם להגיע את פסגת הזבל ולנשום אויר דחוס ופחוס

האמת שכבר לקחתי את המיטה שלי אל חדר האשפה והמון לילות אני יושן שם בתוך פח הזבל הענק
הפח שכל גויי העולם שופכים שם את כל הזבל שלהם
ואני היהודי החרדי בעל ואב לילדים איש מכובד אני צורך את הזבל של גויי העולם
הם הספקים שלי הם ממלאים לי את שעות הפנאי
הר הבית בידינו –והמוח שלי בידיים שלהם

אוהבים אותך חבר יקר!

שומעים המון כאב בדברים שאתה כותב. ואולי אני מדמיין אבל גם המון חוסר קבלה עצמית. אולי אני כותב את זה בגלל שאני עצמי מתמודד ומתקשה עם הנקודה הזאת ולכן אני מחפש את זה אצל אחרים, ואולי תצליח להזדהות עם הדברים. בכל מקרה - הרגש הזה שאתה מאמין שאתה אדם מטונף וצבוע ושפל וכו' וכדו' - הורס אותנו. הוא חוסם כל אופציה להאמין שאלוקים אוהב אותנו. איך יכול להיות שהוא אוהב אוי כשאני כזה? אצלי - פה נכנסים החברים לתמונה שאומרים לי שהם אוהבים אותי ואני בסך הכל אדם חולה ויש פה עוד עשרות אנשים ששרצו בחדרי פחים ולא צריך לעשות מזה עניין. ואם הם יכולים לקבל אותי ולהראות לי שאני לא אדם רע- אולי גם אלוקים הוא כזה. אז תתחיל גם אתה לאהוב את עצמך ולקבל את זה שאתה עושה דברים קצת הזויים בגלל המחלה שלך, ואולי תראה שזה ייתן לך כח להתקדם...

בהצלחה!

לא חייבים להפוך את ההתמודדות עם התאווה למשהו נורא ודוחה כל כך. התאווה למין כמו לשאר ההנאות אינה מאוסה בעיקרה. כמו שאוכל הוא לא דבר מאוס. כל מה שברא אלוקים בעולמו הוא נפלא ויפה בתנאי שאנו משתמשים בו בצורה הנכונה והראויה.

כמו שאם אוכל משהו שאני אוהב בצורה אובססיבית עד לזרא אסבול מכך, כך אם אני משתמש במין בצורה לא נורמלית הוא הופך למאוס. שביל הזהב הוא להגיע לאיזון נכון שיגרום לי לעשות את הדברים הנכונים. ההסתכלות הנוראה והמאוסה כל כך על הדברים חוטאת לאמת על השקפת החיים ואף חוטאת להשקפת התורה.

אני הייתי בפועל ממש כמו חתול שמחפש תאווה בפחי האשפה,
הריח נורא הגעיל אותי, אבל מסרתי נפש בשביל בדל עיתון.
כל הבתים מסביב בהם גרו אנשים המכירים אותי הלחיצו אותי,
אבל וויתרתי על הכבוד שלי בלי שרציתי.
התאווה פשוט הייתה חשובה יותר מכל דבר אחר...

מבחינה חומרית הנאה או תענוג לא קשור באובייקט, אלא מה אני מרגיש, לכן לזבוב יש תענוג מזבל וכל דבר מסריח, ולי יש תענוג מתאווה באותה מידה, בשבילי פח אשפה מסריח ותאווה לא (הבעיה זה עם התוצאות הנלוות )

לגבי הפן הרוחני גם לפי השקפת התורה זה מצווה עם משתמשים עם זה נכון, בורא עולם לא נתן מצוות שזה מסריח, בשבת יש מצווה של ת"ה כי בשבת צריך להתענג אולי לפי ההשקפה הנוצרית רואים בזה רק חטא ותו לא, בהשקפה היהודית יש בכל דבר גם טוב וגם רע תלוי איך משתמשים עם זה

אני חושש שאם אגש להחלמה מהכיוון של תיעוב זה יפגע לי גם בחיי האישות

מעדיף לא לשפוך את התינוק עם המים

אבל בהחלט כתבת יפה

דמעות,,,,

שם הייתי,,,

משם באתי,,,

את זה חיפשתי,,

לזה שאפתי וייחלתי,,

הבעת אותי בצורה מאוד חזקה.
יישר כוחך.
אגזור ואשמור לזכור מאיפה הגעתי,
ואך בחסדי הבורא הכל יכול,
להיכן רוממני ומרוממני,,

תודה.אוהב.

ניצחתי ואנצח,
אם הייתי מסוגל לדמיין ככה באמת לא הייתי משתמש. הבעיה שכשאני באובססיה להשתמש כל הדברים הרעים דוהים והופכים לזיכרון קלוש. לא משנה כמה ניסיתי לשנן את זה.
אפילו כתבתי דף שהכותרת שלו: למה אני לא רוצה פורנו. היו כתובים שם דברים הרבה יותר נוראים מהפוסט הזה. זה עזר לי כמו כוסות רוח למת. קראתי את הדף - ומיד השתמשתי. כי הכל היה דהוי וחסר משמעות לעומת הרצון לבלוע תאווה - ועכשיו.
למעשה, הפתח לגאולה שלי הופיע ביום שבו הבנתי (באתרא קדישא הדין) שהתאווה אכן משרתת אותי. שיש משהו בכל הגועל נפש הזה שאני זקוק לו נואשות. למשהו הזה קוראים תחושת חיבור ומילוי החלל. רק כשמצאתי דרך אחרת להשיג את החיבור הזה, נפתחה לי האפשרות לוותר על התאווה. במילים אחרות: ההתאווה היא לא הבעיה שלנו, אלא הפתרון (השגוי) לבעיה שלנו.

ליל מנוחה דוקטור
אצלי זה לא ענין של ידע כמה רע זה פורנו בדרך החדשה שלי המוח שלי מחבר פורנו לסבל. לא ברמת הידיעה אלא קישור של גועל ואני לא מזוכיסט שעושה דברים רוצה דברים שגורמים לי בחילה הקאה וסבל

נצחתי ואנצח כתב:

לצערי אני כן מזוכיסט. ועושה לעצמי דברים שגורמים לי סבל.
נס שיש לי אלוקים שמציל אותי

דוקטור פינחס ומיסטר זימרי כתב:



שתף אותנו דוקטור,

מה חיבר אותך?
מה נתן לך חיים ?

חסר אונים היקר
אתה צודק כאשר כתבתי לא לקחתי בחשבון אנשים הנהנים מסבל

בניסיון שלי כל אחד יכול לקשר משהו שגורם לו רע בחילה וגועל סבל כל אחד לפי עולמו הפנימי