היצר הרע השכיח את זה ממני ועכשיו הוא טוען שזה בסדר לחטוא כי שכחתי
בעצם, אולי אף פעם לא ידעתי למה.
אולי משהו בתת מודע שלי משכיח ממני את זה תמיד
או שהתגברתי ככה על התעווה בכך שכחתי עם מה אני מתמודד.

דעתכם?

שלום חלק לגו!
מזדהה לגמרי שהיצר (אצלי זה אני עצמי) נוטה לשכוח למה אני רוצה להיגמל..
היתה לי מעידה שהייתי מאוד מעורער כי לא הבנתי למה אני לא זוכר את הסבל שהיה לי.. איך עוד פעם חזרתי לזה..
אז הבנתי שלזכור את הסבל לא יעזור לי לא להשתמש בפעם הבאה מכוון שבצורה מאוד מכוונת אני נוטה לשכוח את הסבל שבא אחרי השימוש ואילו לזכור את הכיף שברגע השימוש.
לזכור את הסבל (דבר שלא פשוט לי) נעשה ע"י לשתף אותו בפני חברים. אך הסבל עוזר לי אך ורק לעשות פעולות שהם אם ירצה ה' אולי ימנעו את הנפילה הבאה..
אני חושב שאם אתה כמוני אז אתה כן יודע למה אתה רוצה להיגמל כי הגעת לכאן אך פשוט זה נשכח..
לי עזר מאוד להעצים את הסבל שלי מהמחלה הוא לראות עד כמה היא משבשת אותי עד כמה היא מטרידה אותי או בשפה אחרת עד כמה אני חסר אונים מולה. לי עזר לרשום בתזכיר בטלפון כל פעם שעולה לי תאווה (לפעמים זה 20 פעם ביום) וזה ימחיש את הסבל שיש לי פשוט אני נעשה כבר רגיל אליו.
שיהיה המון בהצלחה!!

מחלת ההכחשה גדולה יותר ממחלת ההתמכרות,
כשאני הולך לקבוצות זה מזכיר מאין באתי ולאן אשוב אם לא אכניס את אלוקים לחיים שלי.

בעיה מוכרת, אח יקר,

גם לי זה קורה פעם אחר פעם, זה דרכו של השטן.

הדרך כנראה היא כזו, רק אל תתבלבל ממה שאני הולך לומר,

לפעמים אחרי שקבענו מטרה צריך לדבוק באמצעים המביאים למטרה ולא במטרה עצמה מכיון שהיא עלולה להישכח, צריך לעשות כך למרות שהמטרה היא המטרה ולא האמצעים הם המטרה.

מקווה שלא גרמתי לך לבלבול

באהבה
יוספינוס