אני טרי פה, חמשה ימים, יום חמישי בתוכנית ה-90

זו לא הפעם הראשונה בה אני מחזיק במספר ימים שכזה בהם לא חטאתי,
הצלחתי בעבר להתאפק הרבה מעבר לכך, אבל בכל זאת,

משהו בתוכי מרגיש שהפעם זה רציני הפעם אי אפשר לברוח, לא אוכל לברוח מעצמי, לא אוכל לשקר שוב לאדם ששוכן בתוך גופי,

ליבי עורג להביע את המתחולל בתוכו,

נדמה לי שגם אם תכלה המקלדת לא אכלה מלפרוק את אשר על ליבי,

כמו שמלה כלואה בתוך מכונת כביסה, מסתובבת סביב עצמה 800 סיבובים לדקה, רוצה לצאת אבל לא יכולה, כי לפניה עומדת חלון זכוכית עבה שחוסמת עת דרכה,

כמו כבס בידה של כובסת פרימיטיבית מהמאה הקודמת, משפשפשת קצה אחד בקצה השני, רוצה אני לברוח מידיה, לתת מרגוע לאברי הזבים מדם מחמת עוצמת השפשוף, אך אחיזתה החזקה אינה מרפה,

כך נפשי מרגישה, ליבה נהפך בקרבה, אך אין לאן לברוח.

נשמתי מלבינה אט אט, אך גם כאבי הצחצוח לא נותנים מנוח,
רוצה אני לשאוג לצעוק, לתת פורקן לרוחי,

נמצא אני מדי יום בעיר העיברית הראשונה, בלב ליבה, על שפת רחוב אבן גבירול,
מידי פעם אפשר לראות אדם, עומד על שפת הכביש, אדם מן הישוב הוא, עורך דין או רואה חשבון, אולי איש עסקים הוא, מתקרב הוא אל הכביש, אולי הוא חושב שרעש המכוניות יחפה על מה שברצונו לבצע,
עומד הוא שם ומתחיל לצעוק, לשאוג, כן ממש כך,

אנשים נדים לו בראשם, מרחמים עליו בתוכי ליבם,
אך אני ליבי מתמלא קנאה, לו היה בי האומץ לעשות כמעשהו.....

מחשבה עלתה במוחי, אך בושתי מנסה לעצור בעדה מלפרוץ חוצה,
בסך הכל חדש אני פה ואולי אין זה נימוסי לעשות כך

אבל בכל זאת, בכל זאת אני רוצה לממשה,
כן, לצעוק כאן, לפרוק את העומס הרובץ על שכמי,

כן,לצעוק כאן עלי מקלדת, עד שיונח לי,

מי שמפחד מהרעש יכול לתחוב את אצבעותיו באוזניו,

הנה זה מגיע,
דאיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

איייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

אלוקיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי,


קצת הונח לי עתה, ליבי חוזר לקצב פעימותיו הקבוע,


רוצים לנסות, אתם יכולים, אתם גם תרגישו את הפורקן, אבל אני לא אתחוב את האצבעות באוזניים שלי, אני ארצה לשמוע את צעקותיכם, הם ינסכו בי עידוד,

חזקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

אוי מיין וועלדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד

תודה על הכנות
תהיה חזקקקקקקקק

תודה לך חבר יקר

הצעקה האילמת שלך נשמעה אצלי היטיב

נתת לי כוח רק להיום, רק להערב לא להשתמש בתאווה.