לא להיבהל מהכותרת, לא השתגעתי עדיין תודה לה'.

כל אחד מאתנו וחולשותיו. אצלי, בין שאר החולשות שזכיתי בהם ב"ה, יש את הלחץ מחג השבועות, למה שבועות אתם שואלים? ובכן, חג שבועות עושה לי רע באופן מיוחד. יש בו קוקטייל של חג עם שלל גווניו, בנוסף יש את העניין של הלילה, להיות ער בלילה זה דבר נחמד לפעמים, אבל לא כ"שחייבים" פה נכנס "מר לחץ" לתמונה, ובגדול.

אני בטבעי, כשאני חייב לעשות משהו מתחילים כל המנגנונים לעבוד בדיוק בצורה הפוכה (בחסות ידידי  היקר "חוק מרפי") לצורך העניין. אם בליל שבועות צריך להישאר ער בלילה, אין מצב שאני יירדם בערב החג. למה? לא יודע. אבל זה המצב.

מה עושים כשבכל זאת אין ברירה? (יש ילדים ב"ה. שמה לעשות, יש להם שאיפות בלעה"ר ויש להם גם חברים, ולחברים יש הורים, שמה לעשות מתפללים באותו בית כנסת שלי וגם שכנים שלי וכו' וכו' עניינים מורכבים...)  הרי חג שבועות הוא יום גדול לא? ונוהגים להיות ערים בלילה. אז ערים בלילה. וכמובן משתדלים ללמוד כמה שאפשר. (אם כבר ערים)

הבעיה הקטנה היא הלילה, הסיפור הרציני מתחיל ביום. עם כל העייפות והבלבול. תפילה, קידוש, שינה, סעודה, שינה, סעודה, (שכחתי משהו?) בקיצור, סדר יום משוגע.

השנה זכיתי ב"ה לאורחים רבים בחג, ובנוסף לאורח חשוב נוסף. אורח שרק השנה נודע לי כי הוא נמצא אצלנו מזה שנים, אך משום מה לא הבחנתי בו עד היום. שמו בישראל נקרא "עכבר" ולמי שלא יודע, זהו שם קוד למצבים בעלי סיכון מיוחד לנפיצות יתר, או בלשוננו "סיכון לנפילה".

בצה"ל ישנם שמות קוד למצבים מיוחדים. כמו למשל הודעה על קוד "חניבעל" פירושה היערכות למצב של חטיפת חייל. כשאר מוכרז בכל הרשתות הקוד, יודעים כולם כי המצב בעל סיכון מיוחד ויש לנהוג בהתאם. עצם המודעות היא כבר חלק מהפיתרון.

קוד "עכבר" פירושו:     ע-ייפות , 
                            כ-עס, 
                            ב-דידות, 
                            ר-עב.
לא צריך כמובן להחמיר ולהיות בכל המצבים יחד, כל אחד מארבעת מצבים אלו יש בו נקודת תורפה, בה נכנסים כל מיני מרעין בשין.

ובכן ידידי, לקראת צהרי חג השבועות הוכרז קבל עם ועדה קוד "עכבר" וכל כך למה? הסיבה היא, שלאחר לילה של תיקון ולימוד (לצערי, יש לי הרבה מה לתקן, לא כן?) לא יכולתי לישון מי יודע מה בבוקר, (הילדים, האורחים, וכו') ובשעת צהריים לקראת הארוחה, אני מרגיש את העכבר מטפס לי ממש לתוך הגרון.

לא אלאה אתכם ידידים כאחים, אבל אני מרגיש בתוכי כיצד סיר הלחץ מתחיל לבעבע ואני רוצה עוד מעט לאבד שליטה .

רבש"ע, היום חג ויש מצווה לשמוח "ושמחת בחגך", יש מצווה גם לשמח את האישה והילדים, ואיך שכחתי יש גם איסור לכעוס, "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו" והעיקר העיקר (בלי לזלזל בשאר הדברים) אני לא רוצה ליפול למצבים של אבדן שליטה.

אני פונה בליבי לבורא עולם ומבקש, "אנא תן לי את הכוח לשמוח בחגך, תן לי את השלווה לקבל את מה שיש במנוחת הנפש, לא לצאת מהכלים" אני מחליט להרפות, ומה שלא יהיה אני זורם.

בעבר, ממצב כזה  לא הייתי יוצא בשלום, הייתה איזו התפרצות של כעס, של לחץ, שהייתה הורסת לי את החג. אבל היום זה היה אחרת. עם כל העייפות והפתיל הקצר, התגברתי. וראה זה פלא. עברו כמה דקות ואני שכחתי כי רק מקודם כמעט נגמר לי המסלול באמצע ההמראה... הכל עבר על מי מנוחות ב"ה.

ללמדך, שאנו שופטים האם המצב הוא גרוע או לא.

ועל זה אמר הבעש"ט שהיום היה יום ההילולא שלו. אדם נידון בראש השנה, ונידון בכל יום. שתי אמרות סותרות לכאורה. רק לכאורה.

אדם נידון בכל יום, כיצד הוא מקבל ומתמודד עם מה שנגזר בראש השנה שיקרה לו בכל יום.
אנחנו קובעים כיצד נעבור את כל המצבים בחיינו.

לכל המודאגים, העכבר נעלם ב"ה, ללא עקבות.

גאוני אני עכבר לחלוטין !!

יפה מאוד
אדם יסודו
    את העכבר "וסגולותיו" אני מכיר מזה זמן
העניין זה להיזכר בזמן אמת בזה שזה מצב סיכון וכו' ולהתנהג בהתאם לתוכנית .
  מקווה כמוך לזכור את בעיית העכבר ולעצור אותו לפני שיתחיל לכרסם בי.

יפה מאוד, רק שכחת מצב אחד.
שיעמום.
זה מצב מאוד מסוכן ומועד לנפילות.
אז עכשיו זה יהיה עכשבר? או עשכבר?
בהצלחה מרובה,
אין יאוש

טוב אז זה עדיין עכבר.
כולנו עכברים אם כן?

אני חושב שאחרי שמנית את הבעיות צריך להגיד מה נוגד אותן.
בהצלחה מרובה,
אין יאוש

בס"ד
אדם יסודו היקר תודה רבה רבה על הדברים, גם אצלי לרוב נמצא העכבר הזה, אצלי חוסר הסדר הזה והעייפות הגדולה שאחרי הלילה רק גורמים לרצות לשחרר לחצים לנפילות ולהיתמלות ממקורות התאווה!!
אז השנה גם אני בחסדי ה' ובזכות כלי 10! זכיתי לעבור את החג בשלום!
אוי כמה שנכון דרך ההתמודדות שעשית, לתת לה' לעשות את העבודה!!
ה' יברך אותך
אז שוב תודה ענקית שהצלחת להסביר במילים את מה שאנחנו חווים ביחד!

לאדם יסודו שלום
סלח לי אבל אני חולק עליך.
לי יש עיסוק (מאוד מכניס  אם מבצעים אותו) שעד לאחרונה עסקתי בו בבדידות . וזה היה די משעמם וכו'
  מאז הצטרפותי למסע איתכם החלטתי לצאת מהבית ולעבוד עם אנשים מסביבי מה שמאוד מיקל עלי בעבודה לפרנסתי . ובעבודה הרוחנית .
יום נפלא נקי  ומאושר לכולם

משהו מדהים. קראתי את הדברים באימייל היומי פעם ראשונה, וכעת אני קורא אותם פעם שניה, ורק עכשיו נפל לי האסימון.

גם לי היה קטע בשבועות שהרגשתי סיר לחץ, אבל היו לי כל מיני הסברים למה זה עובר עליי. בעיקרון הלכתי עם אשתי והילדים לקריאת התורה, והיתה שם חגיגה של הרבה אמהות לבושות חגיגי, וכמובן חם בחוץ וכל הבלאגן. אז נכנעתי כניעה אמיתית ובאמת לא הגנבתי אפילו מבט אחד קטן, אבל מצד שני בפנים היה לי סיר לחץ שחיכה להתפוצץ.

אז קראתי את כל הפוסט הזה וניסיתי להבין מה היה לא בסדר, אבל לא מצאתי. אז קראתי שוב ועברתי עוד פעם על כל המצבים ושוב לא הבנתי:

לא הייתי עייף (ישנתי מצוין).

לא הייתי כועס (היה אחלה חג).

לא הייתי בודד (הייתי עם אשתי והילדים והיה כיף).

ולא הייתי רעב (איך אפשר להיות רעב עם כאלו כמויות של אוכל).

אבל בכל זאת משהו לא היה בסדר. אז חשבתי שזה בגלל שלא הייתי מספיק מחובר לרוחניות שלי, שזה בודאי נכון, אבל זה נכון גם ברגע זה ובכל זאת אני לא מרגיש מה שהרגשתי אז.

תכל'ס, בפעם השלישית שקראתי את הפוסט הזה הבנתי שהייתי בודד לגמרי. יותר משלושה ימים בלי קשר עם אף אחד מהתכנית, אף חבר מכור שמבין אותי, ואני בודד כמו שלא הייתי בודד המון זמן. כן כן, אני יכול להיות עם משפחה וחברים והכל כיף ונחמד, אבל אין לי אף אחד שאני יכול לספר לו מה באמת עובר עליי לעזאזל ומה באמת קשה לי. רק אתם, ידידיי היקרים, מבינים אותי ויודעים באמת מה עובר עליי, אז רק איתכם אני לא בודד.

תודה לכם על הכל

באהבה,

זלמן

3 שנים עברו מאז כתבתי את הפוסט הזה. העכברים לא עברו מהעולם כפי שאתם יודעים אבל יש לי אסירות תודה לאלוקים על התקדמות המדע האישי שלי ב3 שנים אלו ועל חומרי ההדברה המשתבחים והולכים מיום ליום. בחסד ה' השנה היה פשוט נפלא. למרות האתגרים יש לי כלים נפלאים להתמודד.

אדם, רק רציתי לומר ישר כוח על ה"נותן בהם סימנים".

מעשה בעכבר

לפני ככמה ימים העירה אותי אשתי בקריאת חירום ב-7 בבוקר, יש עכבר בבית, קפץ לה עכבר מהכביסה, מכוון שהלכתי לשון מאוחר, לא היה כ"כ היה עם מי לדבר, הילדים צריכים ללכת למוסדות, וצריך להפעיל מכונה, בהמשך גם הילדים הצטרפו למקהלה, ניסיתי להסביר בהיגיון, שלא צריך לפחד מעכבר, העכבר מפחד מאנשים והוא בורח, ללא הועיל,

בהמשך היום התארגנתי עם פיתיון, והסברתי שיתכן והעכבר ילך כמו שהיגיע, ב"ה השכנוע עבד חלקית, עד שבמוצאי יו"ט חזרתי הביתה, ואני מוצא את כולם סגורים בחדר, מה קרה? ראו את העכבר רץ מהמטבח לחדר שירות, ניסיתי שוב להסביר שעכבר מגעיל אבל לא מסוכן, ללא הועיל, הילדים הלכו לישון מודאגים, שאלו מה יקרה עם העכבר יגיע אליהם למיטה באמצע הלילה, ניסיתי שוב להסביר בהיגיון שלא יקרה שום דבר, העכבר מפחד, הוא בורח מחור לחור, ללא הועיל,

בס"ד לאחר זמן קצר גיליתי שהפיתיון נעלם,

רק אז נשמעה אנחת רווחה ושחרור,

בינתיים עד שאשתי תשתחרר, אני או הילדים מפעילים את מכונות הכביסה.

תודה אדם,
הייתי צריך את זה בערב החג ולא במוצאי 3 ימים שלו,,,,,

תודה
די התפלאתי לראות חברים שנעלמו לפני שלוש שנים מגיבים לפתע,
עד שנפל לי האסימון שזהו פוסט בראשיתי.
טוב אז העכבר המלווה אותי מעודי ועד היום הזה לא התפגר ,
להיפך הוא מתרוצץ כאחוז תזזית ובועט ונושך וכו'
אני בגדול שונא חגים שונא שינוים שונא שמזיזים לי את המוכר והקבוע,
ואעפ"כ היה לי כיף ונעים ונחמד בזכות התוכנית,
התוכנית הזו לא פותרת בעיות וודאי שלא מעלימה אותם,
היא נותנת לי כלים להתמודד עם כל מה שבא בדרכי,
ובמקרה דנן יכולתי להנמיך צפיות ולקבל את עצמי ואת המציאות ואת זולתי ,
ולנשום עמוק ולחייך,
היה כמעט אוטופי,
כמובן שהמכור שתוכי מתמרד כעת ורוצה לכתוב כאן רשימה מרשימה של תלונות ובעיות ושאר מרעין בישין שאכן התרחשו בפועל ,
אבל לע"ע אני לובש את משקפי ההחלמה וכל הדברים מקבלים את הפרופורציות שלהם,
אז תודה לאלוקים על הכל,
בברכה
מוטי

והנה הוא שוב כאן העכבר האלמותי:blush:

כבר שבועות שאני עכבר
כבר שנים שאני עכברוש
תודה על התזכורת
מוטי