אחרי קצת מחשבה על העניין, הבנתי משהו.
אצטט רגע משהו שכתבתי מהפוסט הראשון שלי בערך, כשהצגתי את עצמי:
"אז זה התחיל כשהייתי בכיתה ד'-ה', שאז חבר שלי סיפר לי מה זה אומר להיות עם אישה.
לא הבנתי מה הוא רוצה ממני ואז הוא התחיל להסביר לי ואם אני זוכר נכון, משם הכרתי את הפורנוגרפיה והאוננות"
אז זהו. שחשבתי על זה והבנתי שאני לא זוכר נכון.
למעשה, אני מכיר את האוננות מגיל מאוד צעיר, מכיתה א'.
אני זוכר את עצמי בגיל הזה מאונן, אבל לא ידעתי שזה נקרא אוננות ולא הייתי דתי וזה סתם היה לי נעים וכיף אז פשוט המשכתי.
השינוי שקרה בכיתה ד'-ה' עם אותו חבר היה כנראה שגיליתי את הפורנוגרפיה, וגיליתי דרך אוננות חדשה, הדרך הרגילה שמשתמשים בה (לא נפרט, אבל עד אותו היום הייתי מאונן בדרך מוזרה).
אז יוצא שאני מאונן כבר 9-10 שנים. וגם כמה שנים מהם היו מלוות בצפייה בפורנו.
אז מה שרשמתי במשפט הראשון, שהבנתי משהו - זה שהבנתי שאני קרוב לוודאי מכור.
כן, אני כנראה מכור.
וגם שהייתה לי הפסקה של כמה חודשים טובים (בין 7-10 חודשים בערך, ברוך ה') - זה חזר אחרי זה.
התאווה חזרה אליי אז.
וזה לא עוזב אותי עד היום.
גם עוד סימן שמעיד שאני מכור - זה שלפני כמה זמן, הייתי חולה מאוד ולא הייתי יכול לחטוא ולא היה לי דרך להיכנס לאינטרנט ולראות תמונות לא צנועות, אז מרוב שכל כך רציתי את התאווה, פשוט ניסיתי לצייר אישה לא צנועה על דף נייר.
ובגלל שהייתי חולה וחלש אז רעדה לי היד והציור יצא יחסית גרוע, ואני זוכר שרציתי לבכות. כן, רציתי לבכות כי לא הצלחתי לצייר אישה שתספק את תאוותי.
אשמח לשמוע את דעתכם, האם הדברים שתיארתי הם תסמינים של מכור, ולשמוע בעצתכם.
יישר כוח לכולם ובהצלחה רבה בדרך חזרה אל אבינו שבשמיים.
