חשבתי לפתוח פוסט בו כל החברים יוכלו לשתף במקום מרוכז אחד את חוותיהם מהכנס.

לבנתיים אני דורש ולא מקיים. בעז"ה מחר בלי נדר.
בהחלמה
 

היה מדהים,
קשה לי לתאר זאת במילים,

סגרתי מעגל, נזכרתי לפני שנה כשהגעתי לכנס ולראשונה בחיי חשפתי את סודותי בפני אנשים,
וכשאני חושב על המתנות שקיבלתי בשנה הזאת, השלוה והרוגע, הנקיות והשמחה אני פשוט בוכה בשקט ואומר אבא אוהב תודה לך ומתרגש עבור החברים החדשים שצועדים הערב את הצעדים הראשונים ונראים מפוחדים כמו שאני הייתי,
ובהזדמנות זו אני מתפלל עבור אלו שעדיין סובלים ולא יודעים שיש פתרון,

בכיתי יחד עם הדובר המרכזי, מדהים לראות איזה כוחות נפש טמונים באדם,
ואיך אדם שעובד את הצעדים וקרוב לקב"ה עובר את הקשיים,

ולקחתי הרבה מהמסר עם אסירות תודה על כך שכל דבר אפילו קטן אני צריך להוציא ולחלוק,

והכי כיף היה לפגוש אותך בעצתך ואת פנימה ומיסטר זמרי ועוד חברים
ולחבר את הרעיונות והסגנונות לפרצופים,

אשרינו לגמרי....

אלף פעמים תודה לאבא אוהב שהביא אותי לגן העדן הזה...

אז ככה.
בצד הטכני, שעת ההתחלה, מיקום , כיבוד , רישום , היו אחלה. 

בצד השני , היה לי טוב שהאריכו את שעת המנגלינג  תפסתי אחלה שיחות .. הפאנל היה חשוב לחדד את השאלה שנשאלה היו דיבורים מעניינים ..
בתכלס מבחינתי בנתיים הפורום זה האמת , כי אני לא הולך לקבוצות כנראה ,אז ממש שמחתי לראות אנשים מהפורום . ותפסתי חבר חדש לשיחה שהועילה לשנינו אני מקווה ..

והייתי בסדנא של הד"ר ממש משתוקק כבר לקיים את צעד 2. 

ויצאתי בתשע (רצונה יעשה )  ולקח לי שעה חמישים מהיציאה מבגין עד להר חומה (נסיעה של 6 דקות ) אבל הייתי מבסוט.
עכשו נשאר רק ספונסר ולעשות את צעד 1 ( קניתי חוברת איך עושים את זה ).

תודה! 
 

טהרני תודה על הספר! אהבתי שהכנסת את מעגלי השנה...

תודה רבה רבה לכל החברים שיזמו והפיקו כנס נאה ונעים. ממש מחבר ומעודד.
תודה רבה על הספר, פשוט מקסים !
יום טוב נשמות.

תודה לך חוסידל רק חבל שלא ראיתי את מיסטר זימרי וכל החברה

חוויה שלי, שפגשתי חבר חדש שהוא שכן שלי, נסענו חזור הביתה ביחד ושמחתי שאני יכול לעזור לעוד חבר חדש, 
ובאופן אישי הכנסים הללו זה דלק להמשך הדרך החוויה הביחד נותנים לנו כוח להמשך הדרך.

קצת על החוויות שלי.

הייתי מנוהל בכנס. לפעמים הרגשתי לא מוערך, לפעמים בודד או כל מיני דברים קטנים. כמו להרים יד לשלום לחבר, והוא לא שם לב ויצאתי מובך. או לנסות לגשת לחבר ופתאום מישהו מתנפל עליו בחיבוק, והם מכירים וקרובים, לא כמוני שאני איזה חדש ואין לי קשר כזה איתו - ואז הלכתי לחבר, ואמרתי לו. מה אני מרגיש וכו'.
ופתאום ראיתי את הכוח של זה עליי מתמוסס. לא לגמרי, כמובן.
אסירות תודה על החוויה הזאת.

וגם על הטרמפ שקיבלתי אחרי הכנס, שהועיל לי הרבה!
ממש לא רציתי שהנסיעה תסתיים...
בשבילי חלק נכבד מהכיף הוא לאו דווקא בקבוצה עצמה, אלא האחרי והלפני...

חוויה אחת, שהיא כבר ממושכת, שהייתה לי במסיבת פורים של SA ועכשיו גם בכנס.
שהייתי יכול להיות בחבורת האנשים הזאת, ולהתנהל מדברים 'רגילים'.
אם תבדקו מה ניהל אותי, כנראה תמצאו שם פחד מה חושבים וכו', אבל מה שפחות תמצאו שם, זה הפחד שהם יודעים!!! הם יודעים שאני מאונן ורואה פורנו ו...
בשבילי, זה שהפחד הזה כבר לא כל כך קיים, זה משמעותי.
זה כבר לא העניין כאן. זה לא זה. אני יכול להתנהל מדברים אחרים...
 האפשרות הזאת להיות בין כולם ואפילו לא ממש לחשוב על אם הם כן יודעים או לא יודעים...

זה לא בא ברגע אחד, לפחות אצלי לא. אבל זה בא לי, עוד קבוצה ועוד...
ולאט לאט זה מתחבר. כן, אני, X, מאונן. מפורנן. זה לא אומר שזה בסדר, אבל אני יכול להגיד את זה!.
זה לא חייב להיות סוד איום ונורא והעולם יתהפך אם ידעו עליו. זה פשוט לא חייב להיות ככה.

וזהו,

תודה רבה לכל מי שהגיע, לכל מי שפעל ודיבר וזימר ומסר ופעל.
לעומד(ים) מאחורי ספר הכניעה שלא ציפיתי לדבר בסדר גודל כזה
אשריכם על הדבר הזה, לא מובן מאליו בכלל.
ואם ירצה השם, אולי נתראה בכנס הבא. אולי אפילו עוד לפני...

תבורכו
 

אשכרה ראיתי את אבי גולן. ..

רציתי לתאר לכם את החוויה שלי כחדש ממש בפורום, וודאי כחדש במפגש חי
לא יודע מה זה הטירוף הזה שאחז בי להגיע לכנס, פשוט נרשמתי והתגברתי על כל הנורות האדומות שהבהבו לי בעוז, בהתחלה אפילו לא היו לי חששות, אבל ככל שהתקרבנו לכנס פשוט בקושי נשמתי,
נסעתי לכנס עם מונית עקב סידורים שהיו לי לפני זה בירושלים, אבל לא יכולתי לחשוב שאני גם חדש וגם נבוך ועוד לאחר? פשוט לקחתי מונית,
בדרך למרות שהמזגן דלק בעוז, נטפתי זיעה וחשתי גלי חום פנימיים.
היה לי ברור שאני יכול לפגוש אפילו את אחי אבל לא היה לי אכפת (בסוף לא פגשתי אותו...)
עברתי ברחוב פעם אחת בלי להיכנס לבניין, לראות אם יש מישהו בחוץ שעוקב או משהו כזה, לא היה.
נכנסתי, עמדו בפתח שניים שהאירו לי פנים וליוו אותי למעלה.
וזהו, אם שאלתם, אז פגשתי מישהו שאני מכיר מאוד טוב, והוא, ותיק ומיוחד, ניגש אילי מהר מאוד והפשיר אותי כי פשוט קפאתי על מקומי מרוב הלם לראות את השמחה ואת האהבה האמיתית שמרחפת באוויר, זר לא יבין זאת,
אין עוד מקום שאנשים כל כך חיים, מחוברים, אוהבים באמת אחד את השני ואת הבורא יתברך.

היה באוויר משהו שפשוט אפשר למשש, הרגשתי שהלב שלי מתמלא עד כדי גלישה,
הרגשתי את פיקת הגרון שלי עולה ויורדת, אין ספור פעמים,

אל תחשבו, הייתי בהתחלה מאובן לחלוטין, לא ידעתי האם מותר לי לנוע ימינה או שמאלה, פשוט ברחתי למרפסת לעשן, (כן, זה המפלט הקבוע שלי) אבל ידידי הוותיק ניגש אילי והסביר לי והאיר לי, מה הולך להיות ומה בדיוק כולם עושים,
בסוף התיישבתי על המקום והכנס התחיל,
התיישב לידי חבר ותיק, הוא מספר לי על עבר של התמכרות חולנית, 20 שנה!!! ומאז שהגיע לתוכנית, חצי שנה נקי, והאור, האור בעיניים פשוט פרוז'קטור, אי אפשר להאמין איזו הערכה וחיבה נושבות בין כולם,

יצאנו להפסקה, (טהרני כבר לכד אותי קודם, אל תשאלו אותי איך הוא קלט מי אני)
דיברתי עם חבר אחד, (היושב לצידי), הצטרף טהרני, הצטרף עוד אחד ואח"כ עוד אחד,
מה אומר, פשוט דיברנו את עצמנו, בלי מסכות ובלי מחיצות, אוי זה היה חי, 

אני חייב להפסיק 
מקווה להמשיך

תודה לכולם

תודה רבה על השיתוף אחיד בשמיא!
חבל לי שלא עשינו הכרה רשמית...
זה ממש לא מובן מאליו להגיע לכנס כל כך מהר.
מאחל לך שאם זה המקום בשבילך תמשיך לבוא
 

aristo כתב on 12 אפר' 2016 14:08:

חחחחחחחח

אחיד בשמיא,

תודה על הכתיבה המרגשת,

תיארת בידיוק את מה שעברתי שנה שעברה בכנס,

ובזכות הכנס הלחטתי ללכת לקבוצות,

והשנה חזרתי אדם אחר

תודה

 

aristo כתב on 12 אפר' 2016 14:08:


ואני אשכרה ראיתיהו ולא מצאתי זמן לדבר איתו פנים מול פנים או לפחות להגיד תודה. Shame on me

לא האמנתי לעצמי, אבל הלכתי לכנס. הדבר הכי משמעותי לי מהכנס זה עצם זה שהעזתי ללכת אליו. אני כרגע בתקופה של טיפול בעצמי במספר תחומים, ואחד הדברים שמאד חשוב לי לעבוד אליהם זה עניין הדחייה והויתור על דברים, או מעצלות או מפחד מכישלון/פדיחה וכו'.
היה לי מאד קשה לעשות את הצעד הזה, ושעה לפני הכנס עוד לא האמנתי שאני אסע.
הרמתי טלפון לחבר וביקשתי את עצתו. היה לי די ברור מה תהיה התשובה שלו, אבל הייתי חייב לשמוע את זה ממנו, ושיתן לי את הדחיפה. והוא נתן, ונכנסתי לאוטו והגעתי..
הבן אדם השלישי שפגשתי- חבר ישן.. פדיחה לרגע, אבל הוא כבר שנה וחצי בתוכנית- אז הוא שבר את הקרח די מהר. חיבק תמך ואהב... תודה לך...
היה מעניין לחבר את השמות מהאתר לפרצופים...
הכנס היה טוב, אבל השיחה של "נועם ה'" היתה פשוט קסומה. כמה אמונה באיש אחד, כמה רוגע, חיבור ואמת יש באיש הזה. פשוט חדר לי לתוך הלב ואמר בדיוק את המילים הנכונות. יצאתי נפעם.. תודה נועם ה'

ותודה לכם 'שמור עיניך' שעשיתם את הכנס הזה...

 

Kobilevigye כתב on 13 אפר' 2016 01:10:

מזל טוב על הצעד הזה, זה לא ברור מאליו!!!

כמה פספוס שלא נפגשנו, אבל בעז"ה עוד נפגש.

להתראות ובהצלחה