הייתה לי מריבה גדולה בבית עם צעקות חזקות שלא עשתה לי טוב. אחותי רבה עם אמא שלי בנוגע לאחותי השנייה, יש בעיה כלשהי בנוגע לאחות הזאת שהקשר איתה לא טוב, והייתה תקופה שהאחיות לא דיברו אחת עם השנייה, סיפור ארוך.. היה לי ממש קשה ועשה לי לא נעים. בלהט הוויכוח גם נגעתי בצ'ק שהיה על השולחן וזה היה נראה שאני הרטבתי אותו ואבא אמר לי בצורה פוגעת כאילו שאני מטומטם "מה אתה עושה זה צ'ק?". ואמא הודתה שהיא שפכה מים לפני כן תוך כדי הוויכוח.. כל הסיטואציה הייתה לא נעימה. אומרים הרבה שטריגרים למחלה זה מריבות בבית, וזה אכן קורה לי הרבה. רצון לברוח מכל הטירוף, ומחשבה שהתאווה תנחם. חושב גם שיש לי בנפש עוד פחד מאבא שלי שהפחד והפגיעה גם גורמים גדולים לשימוש בתאווה, יש לו לפעמים פרצי זעם - עכשיו הרבה פחות אבל כשהייתי קטן זה היה הרבה יותר גרוע.
מתפלל לאבא שרק להיום אקבל את מה שאני לא יכול לשנות בשלווה, ולא אברח לתאווה כי אני סובל ממנה מאוד. כבר כמה ימים "טובים" מלאים בשימוש, מתוך השיעמום בחופש. שלשום 3 נפילות. לא יכול לשאת את זה עוד. זועק לאבא שיעזור לי רק להיום, שאהיה מפוכח מהתאווה. כי אני לא יכול אבל בעזרת כוחו אני יכול..