לא יודע למה...אבל ככל שאני מנסה להשקיע בהחלמה(בסך הכל חודש וחצי) אני מרגיש יותר לא קשור לסובבים אותי,פתאום השיחות של החברים... לא נראות לי  קשורות לחיים,ומימרות על השקפה ומוסר לא מתחברות אליי בעליל (לא שהרגשתי פעם חיבור יותר מדי...), לפעמים אני מרחם עליהם על זה שהם שטייחים,ולפעמים אני מקנא בהם שהכל אצלם יותר פשוט...  אני מנסה להבין אם זה דבר טבעי...תופעה חולפת... אשמח לשמוע תגובות. 

אין לי ניסיון בהחלמה.
לדעתי חברים אפשר לבחור. אישית אני מתחבר לחברים קצת בוגרים יותר, ואע"פ שהם לא בסוד המחלה, אני מרגיש מאד טוב איתם. אני מאמין שאחרי שעברנו לבטים רגשיים כ"כ רבים ועמוקים, התבגרנו קצת (למרות שלימדונו שמכור הוא ילד שלא התבגר... כנראה יש כמה שאינם מכורים שגם לא התבגרו...)

אשמח גם אני לשמוע דעתכם בנושא.

שלום באורך נראה אור!

מזדהה איתך מאוד עם התחושות..
אינני יודע אם זה ממחלה או מהחלמה אך מרגיש גם כך..
אני מנסה ללהתרחק ממוסר כי כרגע אני לא במקום שזה מקדם את ההחלמה שלי..

המון הצלחה! 

כאן למקרה שצריך. .

שלום באורך,

אני ממש הרגשתי ומרגיש כפי שאתה מתאר,

עם הזמן למדתי בהחלמה לא לשפוט אחרים למרות שזה מאוד קשה לי,
 

אומרים שהצעדים זה לא בשביל להישאר נקי. אלא כדי להיתמודד עם נקיות.
רובנו השתמשנו בסם שלנו כבריחה ממשהו בחיים, זה אומר שהיה משהו בזמן שהיינו נקיים שלא היה כיף.
אם אני משתמש בסם שלי, החיים נהיים ורודים, אני לא צריך צעדים. כשאני מתפקח, אני מרגיש זבל וצעדים לא יעזרו.
הצעדים אמורים לעבוד על ההרגשה שלי בזמן שאני לא משתמש, לעבוד עלי כבן אדם, שלא אצטרך את הסם שלי. כשאני משתמש אני לא צריך צעדים. מה שדחף אותי להישתמש בסם, לא נעלם כשאני לא משתמש, אני חייב להיתמודד איתו עם הצעדים. לא יודע אם קלעתי למה שכתבת. אבל זה מה שיש לי אישית. היה לי רצפיים נקיים ארוכים שניגמרו בנפילות,
כי חשבתי שאני יכול להיסתדר לבד. ומתברר שכל ההרגשה הלא טובה שלי קשורה למי שאני, מכור !!
ורק עם צעדים אני אוכל להגיע למקום מאושר בלי מין. ולהיתמודד בכלל.
והלואי שבאורך נראה אור.

 

שלום לך 'באורך'
מדברים שלמדתי לגבי ההחלמה, אנחנו נמצאים ערוץ אחד או אפילו כמה ערוצים מתחת לערוץ שהמוסר משדר אליהם. אנחנו אנשים שאיבדו את השפיות, כפי שמבואר בצעד שתים. אנשים שמוסר מדבר אליהם הם אנשים נורמליים
בברכת 'באורך נראה אור' בעז''ה
אוהבים

'לוחם אמיץ', רק לאחר שסיימתי לכתוב ראיתי את דבריך. אני חושב שהתנבאנו באותה נבואה....

כתבת שלפעמים אתה מרחם עליהם ולפעמים מקנא... יש איזה משפט שאני אוהב (שנראה לי קראתי אותו מטהרני) שמכור מרגיש או מעל או מתחת. בעצם, קשה לו להרגיש שווה בין שווים. אחד מהחבר'ה...

אני לא בטוח אם זה קשור, אבל מתחשק לי להעלות את זה
שמתי לב, שלפעמים דווקא בין אנשים אפשר להרגיש מאוד בודדים. כי רואים את כולם מחוברים עם עצמם בזמן שאני יכול לשבת לבד בצד. מנותק. זה מדגיש את הלבד הזה

בעצתך תנחני כתב on 08 מאי 2016 07:33:

מילה אחת, תודה.
 

פעם שמעתי מחבר טוב, שחוסר ביטחון עצמי וגאווה הם שני צדדים של אותה המטבע, הם יושבים על אותו מקום  - הבדידות, חוסר הקבלה, תחושת ה"אני מלך של עצמי" ו"אני יכול לבד". העולם התחלק בשבילי לשני מקומות - אלה שלמעלה ממני ואלה שמתחת. כולם היו אוביקטים, אף אחד לא ראיתי בעין שווה, בגובה העיניים. אלה שלמעלה ממני היו מלכים, אלה שמתחת היו שפחות (וכמה שיותר ).
פחות או יותר מה שאמרת..

ואולי "איזון" הינה מילת המפתח הכוללת עבור מכור,,, 

עכ"פ תודה רבה לך חבר יקר עבור זה שכתבת אותי,
אומרים שזה עובר לאט לאט אני כנראה בתחילת התהליך עדיין,,,