ניצחת- אני מציע שבמקביל להעלאת הנושא כאן מידי פעם, גם תביא לכאן כמה מחבריך שההתנייה מסייעת להם, שיפתחו יומן מסע וישתפו בהתמודדות שלהם, וכך חברים כאן יוכלו ללמוד יותר אודות הדרך שאתה מציע, לנסות אותה ולאמץ אותה במידה והיא טובה להם.

ההתנייה היא רעיון די פשוט, שקשה לי להאמין שמי שהתאווה מפריעה לו לא ניסה אותו (אני ניסיתי אותו כבר בתחילת ההתמכרות שלי ומאז העוצמה בה ניסיתי את ההתנייה גברה והלכה, אך ללא הועיל). במיוחד אם מדובר בבן תורה שמכיר את כל הציטוטים הרלוונטיים, קשה להניח שהוא לא ינסה זאת...

התכנית, לעומת זאת, היא חידוש עצום וממש לא מתבקש מאליו. היא כיוון חדש לגמרי, די הפוך ממה שאדם שמנסה להשתחרר ממשהו עושה באופן טבעי.

לכן קצת מפתיע אותי שאתה מנופף בהתנייה בתור איזה פתרון מהפכני, ולכן אני מציע שחברים כמוך שהדבר עובד בעבורם יפתחו יומני מסע. אולי מתוך התיאור המעשי נוכל להבין יותר "כיצד הדבר פועל" (הכותרת של פרק 5 בספר הגדול). ייתכן שכמו שבתכנית הצעדים חברים לפעמים חושבים שהם עושים אותה אך זה לא בדיוק זה (כמוני למשל) כך גם בהתנייה ואולי לכן היא התפספסה לי (עדיין מתקשה להאמין).

***

ותהייה לסיום: האם אתה חושב שכאשר אדם מכניס את ריבונו של עולם לחייו בצורה עמוקה ומוחלטת וזה לא עובד לו (אתה לא כזה, כי הצלחת עם ההתנייה מבלי שהיית בתכנית קודם), פתאום הוא יצליח דווקא כשהוא בכוחו ועוצם ידו ייצור איזו שהיא התניה שלילית לגבי התאווה?

(אגב, אני עצמי לא יודע מה אני חושב לגבי זה. אני משתף אותך בתהייה שלי ומצפה לשמוע את דעתך).

אה, בהקשר לדיון פה על ההתנייה, שכחתי להפנות למאמרו המצוין (בעיניי) של "סוד הכניעה", מאמר החתולים המסריחים (חבל מאוד שלא נכנס ל"ספר הכניעה"...)

gye.org.il/forum/1-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/33015-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%A6%D7%95%D7%90%D7%94#33015

אם מטרת השרשור הזה לדבר על שיטה אחרת, לא 12 צעדים, נראה לי שכותרת השרשור (וגם ההודעה הראשונה) לא אמורה להיות מתריסה.

אוהבים.

בשל עומס גדול נעדרתי כמה ימים מהפורום, קראתי את הפוסט והחלטתי להגיב. אדגיש שאיני בא להתווכח אלא לנסות ולתרום לדיון מניסיוני, במידה ויתפתח כאן ויכוח, אפרוש. אקדים ואכתוב שמכותרת הפוסט - השאלה (יש מקום לדון גם על הניסוח הפרובוקטיבי - "כפירה" אבל זה לא לעכשיו), עולה חוסר הבנה בסיסי של המונח "חוסר אונים" והייעוד שלו:

אתחיל דווקא מחֶסֶר הכוח. זו עובדה. פשיטא דלשיטת "החוטאים" שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו. גם אליבא דמי שסבור שהוא "מכור לשעבר", בעת שפעל על תאווה בניגוד לרצונו אין ספק שחש שחסר לו כוח מולה. גם לשיטת "ההתניות" עד שנוצר ההיפוך או השינוי בהתניה, האובייקט הכבול אל התאווה חש שאין לו כוח מולה. אלא מה, הגיע אירוע (הרצאה הסבר חוויה תירגול של קולות גועל, תולעים או לא משנה מה) ויצרו נסיבות שגרמו לאמונה שאפשר אחרת. ורק מכוח האמונה הזו ניתן לייצר התניות חדשות.

על פי הצעדים, האמירה "חוסר אונים" אינה תעודת הכשר המתירה למכור לפעול על מחלתו כיוון שאין לו כוח מולה. ההפך, זו הודאה בפה מלא בדבר ההכרח להתנהג בהתאם למציאות ולממצאים. ומי שלא פועל בהתאם, הלכה למעשה מודיע קבל עם ועולם שהוא סבור שיש לו עדיין כוח. וליתר הבהרה - אדם שמאמין שאין לו סיכוי בהתמודדות, לא נכנס כלל לזירה. כל מי שממשיך להשתמש "נכנס לזירה" ולא פועל בהתאם למי ומה שהוא. כמו חולה הסכרת שצורך סוכרים המזיקים לו. ידיעת מחלתו לא תסייע לו אם יכניס לפיו וכו'.. בשל כך אינני סבור שהמונח חוסר אונים כפי שאני מבין אותו יכול או עשוי להזיק.

אני כן סבור שהמלחמה הרסה רבים ולרבים. אותי היא חיסלה. גם המונים מחבריי. בדיוק כמו אלו המנסים לגמול מפוחד ממים באמצעות הטלתו אל מים עמוקים כשרגליו בוטשות בניסיון נואש להגיע אל קרקעית כלשהי. ייסורי המצפון והקריאות אל ה' שלא נענו הרחיקו מהיידישקייט. שלא לדבר על האשמה העצמית שהרעילה כל חלקה טובה באישיות ומנעה ממנה להתפתח.  

כמה מילים באופן אישי: סביר בהחלט בעיני שישנם כאלו שהשתמשו בתאווה באופן חמור והצליחו באמצעות שיכנוע וכו' להפסיק. בעיני הם לא היו מכורים. ניסיתי לתהות יחד איתך על מה שאתה קיבלת 'שם' מעבר להנאה מינית, ולא הגענו אל עמק השווה. אני לא רואה בך ובסיפורך השראה למכורים, להבנתי אתה לא מכיר התמכרות מהי. מאז הצטרפת ולאורך הפורום כולו ובשירשורים השונים, אתה מנסה לבשר בשורות אחרות ולא כל כך מקשיב לאנשים שצורחים לך פה את מר נשמתם. אתה בשלך: "לא מתווכח עם העובדות שלכם, אל תתווכחו עם שלי", ואני מסכים איתך. העובדות שלך אינן שלנו. של המכורים. אנחנו מדברים על שני דברים שונים. אתה משתף על התמודדות קשה שנמשכה שנים, שאירוע כזה או אחר שינה אותך, ואנחנו מדברים על אדמה חרוכה. כזו שהותירה אפר בכל מקום אליה הגיע. חלקים נרחבים באישיותנו התאיידו, אחרים מעולם לא התפתחו כיאות. ולא, לזה לא יעזרו תולעים וגועל.

 אני מציע לך לפנות אל המתמודדים. הם ישמחו לקבל את מה שיש לך.

ולאחיי המכורים, אלו שלא חוו שם רק חוויה מינית. אלו שקיבלו את הערך שלהם. את הקיום שלהם. אלו שחשו חיים רק בגלל בזכות ולמרות התאווה, אנא, נסו לקבל את זה שיש אחרים שחוויותיהם שונות. אין לנו בעלות על סוג ההתייחסות למחלה וממילא גם לא אל הפתרון. דברו וכתבו על מה שעובד לכם. כבדו את מה שאנשים אומרים שעובד להם. תאמינו להם. צאו מנקודת הנחה שאין להם עניין לספר סיפורים לחינם. כנראה שאתם והם מדברים על דברים שונים. וזה בסדר. מותר להם.

חיבוק.       

חבל שאין אפשרות ללייק כפול.
אז השני בהודעה הזו.

אגב, תגיד, זו ההודעה ה-3,001? 

כל חברי הפורום הקדוש שמור עיניך" ישר כוח על התגובות שלכם  אני לומד הרבה ממכם  תודה מכל הלב 

בעצתך תנחני היקר 
לעניות דעתי   אדם שנוסע לחטוא   הוא נוסע כי יש שם משהו שהולך לתת לו איזה הנאה  וגם אם בוכה בדרך לשם  באמצע  ובדרך חזור  נראה לי שאין חולק שיש שם איזה רגע קטן של הנאה  וגם אם זה סבל בשבילו  אך הוא נהנה מהסבל ולכן הוא נוסע  אלא אם כן הוא לא אחראי למעשיו  ולא נראה לפי מה שכתבת  שהוא לא שפוי  

אחד בשמיא היקר 
"למכורים הם פשוט לא עוזרים"כיצד מאובחן אדם מכור

אבחון של אדם הסובל מהתמכרות נקבע ע"פ שבעה קריטריונים ובמידה ואותו אדם עומד ב3 מתוכם הוא מוגדר כאדם מכור:

האדם המכור מפתח סבילות לחומר ועם הזמן עליו לצרוך יותר חומר על מנת לחוש בהשפעותיו.

ההתמכרות מלווה בכאבים פיזיים ותגובות נפשיות קשות.

המכור רוצה לשלוט בצריכתו את החומר או בביצועו אך אינו מצליח.

המכור מתכנן כמות מסוימת של חומר אך נוטל יותר.

המכור משקיע חלק ניכר בזמנו בצריכת החומר.

ניכר פגיעה בתפקודים חברתיים, כלכליים,משפחתיים וכו'..

המכור יודע כי החומר עלול להזיק לו ולתחומים רבים בחיים אך עדיין ממשיך להשתמש בכפייתיות.

25 שנה שסבלתי ביותר מ3 פרמטרים מהנאמר כאן  ואני לא צריך אישור מאף גורם בעולם שהייתי מכור  ואני יכול לספר מהחוויה האישית שלי שברגע שהפסקתי לחבר הנאה לפורנו ולאוננות  והתחלתי לחבר סבל בל יתואר  פסקתי לחלוטין לחטוא   והאסוציאציה  הראשונה שיש לי לדברים אסורים  הם גועל ובחילה  

לוחם אמיץ היקר 
 כתבת "מכור יכול להציל מכור"   אני מכור לשעבר  
כתבת "דברים חדשים"   שיטות הטיפול בשינויי ההתניה  החלה בשנת 1924   עיין בערך התניה קלאסית בויקיפדיה 

טהרני 
כבר ביקשו ממני מזמן לפתוח יומן  מסע   וכבר כתבו לי איך לעשות זאת במדויק   ולא הצלחתי  אני לא איש טכני 
חברי וידידי שנתתי להם את הכלים   לא כל אחד רוצה ומעוניין לשתף    אני כן מוכן  ושיתפתי  עיין בפוסט שכתבתי 
"יצאתי מן הכלא לאחר 25 שנה"  אפשר למצוא זאת באתר הקדוש "שמור עיניך" 

לגבי שאלתך להכניס את הרבשע"ה 
בוודאי שאני מכניס אותו  אני כל תפילה מתחנו להקב"ה שייתן לי כוח לשלוט ולא להישלט  וכי מי נתן לי את הכוח לעשות את שינוי ההתניה  בוודאי שאני אפס מאופס ובלעדיו אני אבק פורח   הוא איתי יחד והוא זה שנתן נותן וייתן לי את הכוח להמשיך להיות נקי עד 120 בעזרתו יתברך 

אסיר תודה מנהל הפורום הנכבד   ראשית ישר כוח על הניהול המוצלח ועל כתיבתך החדה והמשובחת 
כתבת " להבנתי אתה לא מכיר התמכרות מהי."    אתה כתבת פעם כאן בפורום  בתגובה "אף אחד לא יכול להגדיר  אותך רק אתה בעצמך"

זה מה שאני יודע על התמכרות 
 

כיצד מאובחן אדם מכור

אבחון של אדם הסובל מהתמכרות נקבע ע"פ שבעה קריטריונים ובמידה ואותו אדם עומד ב3 מתוכם הוא מוגדר כאדם מכור:

האדם המכור מפתח סבילות לחומר ועם הזמן עליו לצרוך יותר חומר על מנת לחוש בהשפעותיו.

ההתמכרות מלווה בכאבים פיזיים ותגובות נפשיות קשות.

המכור רוצה לשלוט בצריכתו את החומר או בביצועו אך אינו מצליח.

המכור מתכנן כמות מסוימת של חומר אך נוטל יותר.

המכור משקיע חלק ניכר בזמנו בצריכת החומר.

ניכר פגיעה בתפקודים חברתיים, כלכליים,משפחתיים וכו'..

המכור יודע כי החומר עלול להזיק לו ולתחומים רבים בחיים אך עדיין ממשיך להשתמש בכפייתיות

ולצערי הרב אצלי התקיימו יותר מ3 פרמטרים 

אני מאוד מכבד את דעתך  אבל חולק עליך    כתבת  "ולא כל כך מקשיב לאנשים שצורחים לך פה את מר נשמתם."
האם להקשיב זה אומר לשמוע את דעתם  ולא לכתוב את דעתי ? 

סך הכל אני מנסה לכתוב מניסיוני   ואולי זה לא מסתדר למישהו עם הידע שלו הניסיון שלו הפזל שלו  
ולכן הפתרון הכי פשוט זה לומר " אתה לא מכיר התמכרות מהי" 
אם מישהו היה כותב לך בתגובה למאמר שכתבת  אתה לא מכיר התמכרות מהי  

האם היית נפגע? נעלב ?

 

    

 

לא הבנתי אם אתה פותח נושא חדש בלוח המרכזי, למה אתה לא יכול לפתוח נושא חדש ביומני מסע?...

ניצחתי,
אני מת עליך!
באמת! לא בציניות.
דבר ראשון, הצלחת לחלץ תגובה מאסירותודה, זה אומר כמה הנושא אקוטי.
דבר שני, אתה עומד על שלך בכנות וברצינות, שאפו!
דבר שלישי, הויכוח הזה גרם לי אישית הרגשה מזעזעת, והציף לי מלא פחדים - מקום לצמיחה ולהחלמה

תודה, אוהבים!

"ניצחתי", אפתח בנימה אישית: לא ראיתי בהודעה הזו ובכלל משהו אישי. ההפך, בתחילת דרכך כאן, כשמשכת אש והיו שדרשו שמדין טובת רוב באי הפורום כדאי שתוריד פרופיל, טענתי ההפך. נפגשתי איתך פנים אל פנים ואף הדרכתי אותך לא מעט ביחס לדרך הכתיבה המתאימה לפורום הזה ובכלל.  זו גם הסיבה שתשובתי בנוגע לשאלתך היא שככל הנראה לא הייתי נפגע או נעלב ממשפט כזה. למרות שהיה לי לא נעים ממנו, לא הייתי רואה בו משהו שנועד להעליב אותי. בטח שלא בתוך הסבר רחב ומנומק.

אבל אני בהחלט יכול להבין מדוע לקחת אותו לשם. הלוואי והוא לא היה נכתב. גם בגלל שבתוך כל המלל שרשמתי פה, דווקא הוא קיבל את מירב תשומת הלב שלך. ואני באמת מייצר על כך ומבקש את סליחתך עליו. לא היתה לי כל כוונה לפגוע בך אלא רק להדגיש את מה שאמרתי לך כבר כשנפגשנו - אני חש שאנחנו מדברים על דברים אחרים. אני באמת סבור שלמרות הסבל הגדול שלך, אתה חווית משהו אחר מהתמכרות וזו גם הסיבה שהצלחת לבד.  

ואני אנסה להסביר את דברי גם ביחס "למר נפשם" ועוד: אמת. רק האדם יכול להכריע אם הוא מכור או לא. גם ביחס "למכור לשעבר", זה לא מחייב שאין לי דיעה ותחושה לגבי מה שהוא כותב. וביתר פירוט: אתה לא חייב להסכים, אבל כתבת כאן יותר ממאה הודעות. כולם ללא יוצא מן הכלל על הטכניקה שדרכה הפסקת בעצמך את השימוש בתאווה. לא נכתב על ידך (והשתדלתי לקרוא אותך) כמעט מאומה מעבר. על הדחף שהניע אותך בתאווה. על מה שהתרחש בנשמתך משפחתך וכו'. בתקופת השימוש ובתקופת ההחלמה הראשונה. פשוט הפסקת ודי. והנך היום כאחד האדם.

זה לא הגיוני. מילא הגמילה הפתאומית המצטיירת מדבריך, או העדר "קריז" שכל מתאווה מתחיל חווה, שים לב, אתה מדווח שעשית את כל זה בכוחך שלך. תירגלת קולות גועל ויצרת אסיצואציות. וזה נתפס כדבר בלתי מציאותי בעליל. כל מי שירק דם על כמה שעות נקיות, שהתאפסו לו אחרי זמן, לא מסוגל להתחבר למה שאתה מביא. ולא רק בחוויה שלנו המכורים שדמיינו את עצמם (או הלכו בגופם ממש כדי לייצר אסוציאציה) בלוויות של יקיריהם כדי למנוע את עצמם מליפול וללא הועיל..

גם על פי כלל אנשי המקצוע, בהתמכרות לתאווה בפרט נדרשת עזרה חיצונית, כי הבעיה פנימית. בחיבור הלקוי עם העצמי והסביבתי.  שלא לדבר על התעלמות מצידך לאספקט התורני - אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים - ולעניין האשמה, האחריות והעונשים הצפויים לך על מעשיך...     

וכעת ברשותך, נחזיר את הדיון אל חוסר האונים, והפרשנויות השונות להגדרה הזו: