יש משהו שאני לא מצליח בכלל להבין, למה רק להיום?

הרי הפסקנו להזין את התאווה בכל דרך שהיא (מתוך הסה"ל)
בעזרת ה' נעשה צעדים ותוכנית הלאה והלאה

אז הפוך, אני סיימתי עם זה לתמיד, לא רק להיום.

מצד הקושי להתמודד, זה בכלל לא אמור להיות קשה, אנחנו לא מפעילים שריר, אז מה כן?

מצפה להארותיכם 

נראה לי שאחת הסיבות היא שפשוט אין לנו משהו אחר. אתה יודע מה יהיה מחר? אני לא (למרות שנראה לי שכן כנראה)...
היום זה כל מה שיש לנו. רק הוא חשוב. העבר והעתיד לא שייכים לנו.
סיבה נוספת, שקשה להתמקד בנצח נצחים. בלהיות נקיים 30 שנה. בלעשות פעולות כל החיים.
אז לא. רק היום, רק היום לעשות פעולות.
שמעתי פעם על חבר שאמר שמחר הוא הולך לזונה. כששאלו אותו בתמיהה הוא הסביר ש"מחר... אבל היום לא"
(לדעתי יכול להיות שזה מסתבך עם צעד אפס שבו כדאי ש'סיימנו' עם התאווה לעולם (רק להיום...) וצ"ע...)

הדברים פה הם לא לגמרי מנסיוני האישי. יותר דברים שקיבלתי. מקווה שאצליח גם ליישמם...
מקווה שיהיה לתועלת

מה שלי הכי התיישב על הלב מכל מה ששמעתי על השאלה הזאת,
זה שכל יום מיוחד בפני עצמו מבחינת המצב הנפשי שלי,
הדברים שפועלים עלי לטוב ולמוטב,
כתיבת הבוקר של אסירויות-תודה וחוסר-אונים, 
ממקדת אותי ומכינה אותי קצת מראש להיות ערני למה יכול לגרום לי היום לרצות לברוח.

בנוסף יש לחלק לענ"ד בין 'לא לעשות שריר' לבין 'זה קל להתמודד מול התאווה' ואכמ"ל..

ראה להלן שרשורים שנכתבו בנושא, סידרתי ע"פ כמות הצפיות:

הרגע הטוב בחיי

"כל יום - רק להיום", או: על מי בעצם אני עובד?

"רק להיום"

למה רק להיום?

למה רק להיום?

מה שנקרא ברוך שכיוונת..

שיהיה יום טוב ומחלים
'רק להיום'
ובכל יום. 
 

נראה לי שאתה הולך להעיר פה דובים...
עכ"פ, אם תתעלם מהחוצפה/גאווה שלי, אולי תמצא תועלת במה שכתבתי כאן פעם

יש תפיסה פסיכולוגית שהיא מקבילה לשיטה של ה"רק להיום"
והיא נקראת "תכנית ביטחון עצמי ארוכת תווך"
מה שאתה אומר בה "אני אהיה נקי כל השנה", "אני אהיה נקי כל החיים", "אני אהיה נקי לנצח ואוריש את זה הלאה"
ובתוך המחשבה הפסיכולוגית (שהיא הרבה יותר עצמתית מ"רק היום") יש כמובן את היומיום והתוכנית הקבוע, שבן אדם שרוצה להשיג את ברכת/נקיון השנים צריך להיות בשביל זה ערני כל יום ולהיות מוכן למטרה הגדולה שזה הנקיון הנצחי.

אני מקווה שהבנתי אותך נכון.

אותי רק להיום הציל מספר פעמים,

במצבי קריז או טריגר רציני אני אומר לעצמי עזוב'תךאתה מילא לא תהיה נקי לכל החיים אז יאלה תפוס את התאוה,
ואז מגיע ה רק להיום, תוותר עכשיו ליום אחד, ולמחרת אני כבר קם במצב רוח אחר,

גם בכעסים או מטלות קשות הכלי של רק להיום עוזר לי לא לקחת על עצמי את כל הפרויקט אלא רק את הפעולות הבאות ליום הבא בלבד,

וכמו שאמרת אחיד אנחנו מפסיקים לתמיד אבל כל יום רק ליום אחד

יש משפט שאומר 'החלטה תמידית תחזוקה יומית'.
וגם לפעמים אני לא מסוגל לחשוב על יותר מיום קדימה וזה מאוד עוזר להתמקד ברק להיום, ובכלל לחיות באמת את הרגע בלי לחשוב הרבה על העתיד והעבר זה נותן הרבה שלווה נפשית.

תודה לכל המגיבים
בעצתך, פנימה, אהבת, לגופרט, חוסידל ואדם

אני מודה ומתוודה שהיתה לי איזו הארה בעניין ופשוט חיפשתי להרגיש שאני לא סתם זורק אותה אלא בתוך איזה דיון יותר עם משמעות,

זה באמת היה לי מסובך, אני ממש לא יכולתי להסכים עם זה אז לא סתם שאלתי, אבל במשך היום התברר לי יותר ויותר.

אז ככה, בחסדו של אבא שלי, אני כבר כמה ימים קם מוקדם יחסית וזה ממש מחיה אותי ונותן לי יום שפוי ומוצלח הרבה יותר מימים בהם אני קם ברגע האחרון.

בשבילי, לקום מוקדם זה קושי בל יתואר, אני הרי מלא בריכוז עצמי ובניסיונות לקחת, אז לקום מוקדם זה פשוט לא הולך איתי ביחד.

ופתאום, (די בהשפעת התוכנית) אני קם מוקדם רצוף כמה ימים... (אל תלגלגו, זה המצב, אני מאושר מדבר אלמנטרי שאצלי חסר מאוד.)

היום בבוקר היה לי קשה מאוד לקום, ומתוך הערפילים אני שם לב שהמחשבה שעפה לי בראש :
"אתה הרי כבר קם מוקדם בעצם, ז'תומרת אתה כבר לא מאחר לקום כרוני לתמיד, אז לא נורא אם היום לא תקום מוקדם, כי ב70 שנה הקרובות אתה כבר כן קם מוקדם"
דהיינו אני מוזן מהסטיגמה שלי על עצמי באופן כללי ולפי"ז אני בונה תוכנית עבודה, אם אני בסה"כ בסדר אז אפשר להרפות.

רק להיום, לא בגלל שיהיה לי קשה לתמיד (אפילו שזה יכול להיות נכון, אני כרגע לא מצליח להתחבר לזה)
אלא בגלל שאני בכלל לא רוצה להיות מוזן מתפיסה כללית אלא רק מעבודה פשוטה של הרגע הנוכחי.

אז מה זה משנה אם אני בכלל לא נופל ב70 שנה הקרובות,
היום, רק להיום, אני רוצה להתחבר ולהתמלא מאבא שלי, כי אני רוצה טוב עכשיו ולא להיות טוב בכללי 

לא בטוח שאני צודק, אני משתף מהחוויה שלי

בהקשר לנושא, אתמול עליתי במעלית בבנין, והיה שם "חיזוק יומי" - הדפים הקטנים האלה עם דברי חיזוק קצרים, מדי יום ביומו.
החיזוק אתמול היה בשם ה"חפץ חיים", הוא אומר שאם הוא (היצר) חטף לך את "חונן הדעת" תנסה לחטוף את "השיבנו", ואם הוא חטף לך את "השיבנו" תחטוף אתה את "סלח לנו", וכן על זה הדרך.

זה מתחבר לי קצת עם העיקרון הזה של "רק להיום" - אם היצר חטף לך את היום או את השעה האחרונה, לא נורא, תנסה אתה לחטוף לו את השעות הבאות, את היום הבא. 
ועוד משהו, נראה שזה עניין של חטיפה, אם לא תהיה מרוכז ב"חטיפה" הוא יחטוף את זה לך, בלי שתשים לב...

ה"חפץ חיים" מתחבר ל"חפץ חיים"?...