לא לא לא! הפעם זה יהיה אחרת!
לא מעניין אותי מה אני ארגיש!
זהו, ה-פ-ע-ם. הפעם זה שונה!
אני בטוח בזה, לגמרי לגמרי!
לא 'כפת לי איך אני ארגיש. אני אעשה את זה. אני עושה את זה! לא משנה מה! זהו זהו!
בווווווום.
איכס. אדישות.
עזוב, אתה לא יכול לחיות בלי זה.
זה אלוקים שמשחק בך. שנתן לך משחק מכור. הימים הנקיים שהיו לך מסתכמים בזה. זה זבל לחיות בלי זה. אלוקים, פשוט תעזור לי להמשיך הלאה. שאלך לזונות או אשיג חברות ואברח מכל העולם הזה עם מין כל היום וכל הלילה. זהו. נמאס לי לכאוב חיים בלי שימוש. זה לא שווה את זה.
ואתה כבר פה, עוד פעם אחת בטח תעזור.
בוווום
הבכי רוצה לצאת, אבל האדישות והתסכול והייאוש לא נותנים לו.
עזוב.
עזוב את כל השטות הזו.
חברים, חיים נקיים.
בלי לאונן? בטח הם סובלים.
מקסימום, איכשהוא שורדים.
עזוב. תמשיך כאן. שחרר את הטלפונים, הכתיבות, הקבוצות, הספונסר. תעשה רק מה שבא לך.
והאוכל כבר קר, כי היית עסוק בשימוש. ואתה צריך לצאת לישיבה.
אבל אולי... אולי רק פעם הבאה?
(בסוף הייתה פעם שלישית)
