אני מנסה לאחרונה להפסיק, קראתי את הספר שמור עיניך והחלטתי ליישם, בשבועיים האחרונים קמתי ונפלתי הרבה פעמים, אני לא מתייאש, התפללתי בבכיות אצל רשב"י שאצליח לעבור את מסע 90 הימים, וגם על זיווג, אני לא זוכר שהתפללתי ככה בחיים באיזה קבר, אני מקווה להצליח בעזרת ה' ובזכות התנא הקדוש 

מזדהה עם הבכיות, והתקווה שזה מוליד. אשריך. הייתי שם הרבה פעמים.
אני לא רוצה להוריד מערכן הרב, או להישמע מטיף.
אני רק רוצה לשתף את ניסיוני במצב דומה. אצלי מצב כזה, זה כמו גל ענק שדוחף אותי להצליח.
אם יש לי גלשן, אני מגיע רחוק. הגלשן שלי היום זה ספונסר וצעדים (יש אנשים זה משהו יותר פשוט).
בשבילי, בהתעוררות זה כמו להבה, שאני חייב להשאיר אותו דלוק עם מעשים מסוימים, אחרת הוא ניכבה.
הלואי שתצליח.

בס"ד

"שמע ישראל" היקר והאהוב!
ראשית כל שתדע שכל המאמצים שלך הם מבורכים ומדהימים!
המלצות שאני יכול לייעץ:
תשתדל למלא את היום,
תשתדל להיות כמה שיותר בחברת אנשים, משפחה וכו',
תאכל מדי פעם קצת דברים מתוקים,
תשתדל לא להיות עייף.
אם אתה צריך אוזן קשבת - אשמח לעזור.
אוהבים!!!

מזדהה איתך אח יקר, שפכתי שם הרבה דמעות
תמשיך להיות איתנו וניסים יקרו בחסד אלוקים

אשריך שהגעת לזה

אשריך שמע,

נגעת לי בנקודה רגישה,
אני שנים בכיתי אצל רבי שמעון וישר אח"כ השתמשתי בתאוה בחוץ בריה פנטזיה וכו',
אבל בסוף זה עזר רשב"י שלח אותי לתוכנית, כששמעתי בקו הפתוח של שמור עיניך מסר מחבר ותיק שסיפר על הקונפליקט שלו כשהוא בוכה במירון ואח"כ יוצא ורץ לתאוה,

היום הייתי אצל רבי שמעון ולא הרגשתי צורך לבכות, הודתי על שנה נקיה,
מצאתי חברים במקום, והודתי לה' שיש פתרון לבעיה

 

שלום "חוסידל" היקר
רציתי לספר ל"שמע ישראל" על התגלית שלך בענין הבכי בקבר הצדיק.
אני חושב שדבריך אמת ויציב. אבל זה פשוט לא היה מקומי לשתף את זה.
אבל עכשיו ששיתפת, אומר שאני מאוד מזדהה.
אתמול ראיתי אישה מושכת מולי, ועצמתי את עיני כהרגלי, והתחחלתי להתחנן מאלוקים שישמור עלי.
ואז ניכנס לי לראש צעד 2, אם אני מאמין שאלוקים אוהב אותי, ורוצה שאצליח, אני לא צריך להיתחנן כאילו להוא לא שומע.
מספיק שאבקש את עזרתו כרגע, ואאמין שהוא עושה את זה. אני הילד האהוב שלו. התחינות הגיעו ממקום שחשבתי שאלוקים שונא אותי חלילה. כאילו אני איזהשהו מרושע שצריך להיתחנן על חיי לפני שהוא שולח אותי לגיהנום לנצח.
תמיד הייתי עסוק מידי בתחינות בכדי להרגיש את עזרתו.
אני לא צריך להתבייש במעשיי מהעבר, אני חולה, והייתי חסר אונים. היום שיש לי תוכנית האחריות היחידה שלי זה לעשות אותה, אחרת אני פושע. אבל מעבר לזה, אין לי שום צורך בכיסוח עצמי שלילי. אבא אוהב אותי. והוא מוכיח את זה כל יום. בלעדיו - אני לא יכול. בלעדי - הוא לא יפעל (ספר הלבן)
למרות זאת, ברגע שיש לך "שמע ישראל" רגע כזה של רגש פנימי עמוק, זה זמן סגולי מאוד לעלות על מסלול החלמה טוב.
אז אני ממליץ על מעשים שישמרו אותך נקי. להוציא בעצם מהרגש לפועל.
בהצלחה.