שלום 
בתוכנית כתוב שהתאווה לא אוהב אור ואם חושפים אותה לזה אז היא נעלמת 
החשיפה של התאווה היא לספר למישהו מהתוכנית מה אני מרגיש ומה אני רוצה לעשות ולתאר את זה גרפית גם אם זה מילים בוטות 

אני שואל אני אדם דתי מאמין והגמ' בשבת אומרת (לג. ) שמי שמנבל את הפה אז התוצאה היא:  ששוניאם של ישראל מתים יתומים ואלמנות קוראים ולא נענים וגם הגזר דין שלו נהפך לרע 

האם אין דרך אחרת? האם חייב לתאר גרפית? האם אין דרך שזה יתאים גם לאמונה הדתית?
אני אישית ממש מתבייש לדבר ככה... להגיד מילים בוטות...
 

דבר ראשון לא יודע מי אמר לך שצריך דווקא במילים בוטות, אם אתה יכול לבטא את זה בשלמות גם לא במילים בוטות נראה לי שזה בסדר, ואם לא, אז נראה לי שיותר גרוע זה להשאיר את הניבול הזה בתוך המוח כדי שימשיך לעשות שם שמות.

דבר נוסף, נראה לי שזו עצת היצר לשאול כאלו שאלות הרי לאונן פי אלף גרוע מזה ולראות פורנו זה לנבל את העיניים והמוח ולעבור על מאות איסורי דאורייתא ושם לא שאלנו את השאלות האלו וגם אם שאלנו זה לא מנע אותנו מלהמשיך, אז אם עכשיו יש מאות ואלפי אנשים שזה עוזר להם, נראה לי שאין ספק מה ה' רוצה.

לגופו של עניין, ניבול פה פירושו לדבר בגסות בשביל להנות מזה ולהתאוות לזה, אם זה בשביל וידוי דברים, הרי גם בתפילה זכה אנו מנבלים קצת את הפה...

אוהב את השאלה.
את הישרות,הכינות.
אנסה לענות קצת בבהירות.

יש מושג מאוד חזק בתוכנית הנקרא "מניעים" הוי אומר לבדוק כדרך חיים מה מונח מתחת לכל דבר שעל פיו אני מתנהג ואם זה מגיע ממקום לא בריא,לא ישר,לא מחובר לאלוקים, אני מוותר עליו ולא מתנהג ע"פ.

ישנו פוסט של אסירות תודה [שמשום מה אינני מצליח לעלותו] ושם הוא מדבר ממש על השאלה הזו,
והתשובה שלו בקצרצרה הינה שאני צריך,יותר נכון לאמר חייב, לשתף חבר בכל העובר עלי.הכל.
והוא מתאר איך המחלה רותמת לשירותה את כל הגמרות הנ"ל,,בנימה מתחסדת של גרימת מוות לבחורי ישראל,,
וכשאני מתקשר לחבר בצורה בריאה כדי להשתחרר מהמחשבות שלי וכדי שאהיה יותר מקושר לאבא שבשמים,
הרי זה חיובי וזה בריא ובד"כ לא מזיק לאף אחד.
ישנו מאידך גיסא גם את הצד של השומע שלפעמים הוא לא כשיר והוא יכול לאמר סליחה אבל עכשיו אינני יכול. 

אתמול בלילה חבר טוב מהתוכנית התקשר אלי ושיתף וכשהתחיל לדבר שאל בלחישה ובהבלעה האם יוכל לדבר "פתוח" עניתי ש,,כן,, ובתוך מס' שניות הייתי עמוק עמוק בתוך בוץ עמוק ומלוכלך שכמותו מעולם לא שמעתי,,,מעולם,,,, ושמעתי בחיי הרבה אלפים של שיתופים וצורך להשתחררות ממחשבות לא טובות של חברים ואף פעם זה לא היה כך.
מה שאני רוצה להגיד זה שייתכן והחבר ההוא [יברכו אלוקים בהמון המון נקיות והחלמה !!] היה חייב לשחרר את הבוץ הזה באזני מישהוא, אבל הצורה המהירות שבה זה היה, היו לא כשרים.לא טובים.לא אמיתיים. 

מאידך גיסא אציין בכינות שלי עד היום, קשה לדבר בצורה כ"כ גסה גם בתוכנית, ייתכן ואני צריך לעבוד על זה,,,

מזדהה עם אחיד. אם עושים את זה נכון, מתוך הכנעה וכאב, ולא מתוך התרסה וסיפור חוויות מיניות נוצצות - אין כאן ניבול פה, אלא ניתוח לב פתוח (שבו רואים את כל מה שבתוך הלב...).

הוי- גם אני (בעקבותיך) חיפשתי ולא מצאתי את הפוסט המדובר.

מזדהה גם עם הוי אריאל במובן הזה שאני מרגיש לא בנוח לדבר בשפה גסה. גם בשימוש לא הייתי מרגיש בנוח עם שפה כזו (ואכמ"ל).

ובהקשר לכך, אני באופן אישי חושב ומרגיש, שעם כל הכבוד למחלה ושלל פגמי האופי שבי - יש בי נקודה פנימית, טהורה ועדינה, אולי קטנה, אך בכל זאת עומדת בבסיסי האישית שלי, שלא מרגישה בנוח עם שפה זולה ומלוכלכת. אני לא חושב כך גם כשאני משתמש. השיח הפנימי שלי הוא עדין יותר.

וגם אם אני מאמץ שפה כזו לצורך השגת שימוש, לית לה מגרמה כלום אצלי, היא רק משמשת כלי להמשכת ה"שפע"...

ומה לגבי אחרים? זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. מי שזה חשוב להחלמה שלו (ואני מאמין, לפי הנראה לי מהחברים הרבים שפגשתי, שגם היה חלק מסגנון השימוש שלו, ואולי אני טועה) - כנראה צריך לעשות זאת, ואני גם אהיה אוזן קשבת עבורו כל עוד זה לא פוגע בהחלמה שלי (ולפעמים גם כשזה פוגע, כי יהיה לי קשה לוותר על שמיעת השיתוף הפיקנטי והמסקרן...).

ועוד מילה: כשאמרתי שאני סקסוהוליסט, כן הרגשתי סוג של התקדמות. לחפש כל היום ס' ולהירתע מהזכרת "השם המפורש" זה פיצול. יש גם חבר שאני מכיר, עדין וביישן, שנקי לפחות שנה וחצי, שהיה תמיד אומר שהוא מכור ל"סרטים לא צנועים" ולאחרונה שמעתי אותו אומר שהוא מכור לפורנוגרפיה והרגשתי שזו התקדמות.

אבל המרחק בין לקרוא לילד בשמו, לבין שימוש יום יומי בשפת עולם התאווה התחתון בעיניי הוא גדול. יש לי ספונסי עם החלמה טובה ויפה, שכאשר מתייעץ עימי בעניינים שבינו לבין אשתו הוא מדבר על "ס' עם אשתי". האמת, שזה די צורם לי, אבל מעולם לא אמרתי לו דבר על כך (הוא עוד עלול להאשים אותי בהכחשה, שלדבריו אופיינית יותר ל"שמור עיניך" מאשר ל-SA שאליה הוא חתך חזק די בתחילת דרכו בתכנית). לעומת זאת, כשאני מדבר עם הספונסר שלי, אני אומר לו "יחסים עם אשתי". אני לא מרגיש בנוח להתבטא בצורה שהיא וולגארית בשבילי, חרף שנות השימוש הארוכות, ולא רואה בכך סימן לחוסר החלמה.

חבל שאי אפשר לעשות פעמיים לייק

מזדהה מאוד עם השחרור וההתקדמות בלומר שלום קוראים לי אחיד ואני סקסוהוליסט, בהתחלה אמרתי מכור לתאווה ,
זה משהו יותר פשוט כזה, כמו ההבדל בין כואב לי הראש לבין סובל ממיגרנה כרונית,

אח"כ הרגשתי שאני צריך להודות בזה שאני פשוט סקסוהוליסט וזה לא הולך לעזוב אותי (אסירות תודה - אין כמו הצעדים, ואני לא מכיר עוד משהו שידחוף אותי לצעוד אותם) וכשהודיתי בזה, זה עשה לי טוב.

טהרני,

"זה מעשה שלו וזה מעשה שלי"

אתה החכם או התם?

תודה רבה על הנושא!
מרגיש שיש לי הרבה מה להגיד. אולי גם מפוחד שלא יצא לי טוב או מה שאני רוצה.
גם מין מחשבה כזו שמי אני בכלל עם ימי נקיוני וכו'? אבל לדעתי, יש לי מה לתת גם כאן.
בפן האישי, ברוך השם שלמרות שרציתי לפתוח את המחשב ולהגיב כאן, כתבתי קודם את הכתיבה שלי ורק אחר כך פתחתי את המחשב.

לעניין, בקשר להתנגשות עם ההלכה, אני לא מבין עצום בהלכה, אבל נזכרתי בצעטיל של רבי אלימלך וחיפשתי, והנה ציטוט:
"לְסַפֵּר בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הַמוֹרֶה לוֹ דֶרֶךְ הַשֵׁם וַאֲפִילוּ לִפְנֵי חָבֵר נֶאֱמָן כָּל הַמַחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים אֲשֶׁר הֵם נֶגֶד תּוֹרָתֵינוּ הַקְדוֹשָׁה אֲשֶׁר הַיֵצֶר הָרָע מַעֲלָה אוֹתָן עַל מוֹחוֹ וְלִבּוֹ הֵן בִּשְׁעַת תּוֹרָה וּתְּפִלָה הֵן בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָתוֹ וְהֵן בְּאֶמְצַע הַיוֹם וְלֹא יַעֲלִים שׁוּם דָבָר מַחְמַת הַבּוּשָׁה, וְנִמְצָא עַל יְדֵי סִיפּוּר הַדְבָרִים שֶׁמוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעֵל מְשַׁבֵּר אֶת כֹּחַ הַיֵצֶר הָרָע שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְגַבֵּר עָלָיו כָּל כַּךְ בְּפַּעַם אַחֶרֶת חוּץ עֵצָה הַטוֹבָה אֲשֶׁר יוּכַל לְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא דֶרֶךְ הַשֵׁם וְהוּא סְגוּלָה נִפְלָאָה."

נראה לי שזה יכול להיות גם כך כאן. אתה משתף לא בשביל לקלל או לדבר מלוכלך, ואתה גם יכול, בעז"ה, לקבל עיצה טובה מחבר שאי"ה עשויה לעזור לך לא להשתמש.

בהקשר לשפה שבה משתפים, אודה שגם לי קשה לשמוע שפה בוטה.
מצד שני, אני יכול להבין, אצלי, שלהגיד "מאונן", שגם זה עדיין לא לגמרי קל לי, זה יכול להיות קצת מכחיש כזה. זה לא לגמרי מחובר עם הסיטואציה הזאת, ש.... ו.... ובסוף...
 
טהרני כתב on 30 מאי 2016 19:21:

אצלי זה מתבטא שאני משתדל להגיד "פורנו" ולא "פורנוגרפיה" - מילה כזאת מקצועית
לא, אני לא רוצה סתם 'פורנוגרפיה', אני רוצה פורנו, עירום, דברים מפורשים ובוטים. יעידו על כך עשרות החיפושים הממוקדי מטרה שלי באתרי הפורנו של הריגוש המדויק ומה בדיוק בא לי לראות. הקטגוריות השונות, הצבעים והמינים והמוצאים השונים.
אני אוהב ורוצה דברים גסים, קשים, מפורשים.

אולי אצלך זה אחרת, אך אצלי לפעמים בשימוש צצות לי הרגשות, פעולות, מחשבות גסות ובוטות.
כן, לפעמים גם השפה הזולה והנחותה יכולה לעלות אצלי בראש.

אני משתף עדין לדעתי, אך משתדל, כשיש בי את האומץ, כן להגיד את מה שאני רוצה לעשות.

מקווה שיהיה לתועלת (כנראה מקווה גם כן שאקבל תשואות וכו'...)

 

האם התכוונתם לפוסט "לדבר על הכל"?
gye.org.il/forum/1-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/43930-%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%9C#43930

לשואל השאלה, נכון שבאופן רגיל לא טוב לאדם לדבר עם דברים לא צנועים. או להתפשט ולחשוף את עצמו. אבל יש מצבים שאנחנו חולים וצריכים ללכת לרופא ולהתפשט שם. וזה לא רק מותר אלא חובה. 
האם מזיק להתפשט אצל רופא? האם זה פוגע בצניעות? לא. מפני שההקשר מאוד משמעותי: אני עושה את זה בתור פעולה של תיקון. כדי לשמור על הגוף שנתן לי ה'. גם כשאני חושף את המחשבות והפנטזיות החולות שלי, אני עושה את זה בלב נשבר, כמו שהזכירו כאן, כדי להסיר את הפיצול בין מי שאני באמת ובין התדמית החיצונית שיצרתי לי. כדי לקבל את עצמי מחדש, עם כל חלקיי - השלמים והשבורים. 

וכמובן - לא לשכוח לבקש רשות מהחבר לפני שמכניסים אותו "לעניינים". לוודא שהוא על קרקע רוחנית מוצקה. 

עוד בנושא הזה, לקוראי אנגלית, החבר דוב מחו"ל משיב בנושא
guardyoureyes.com/inspiration/12-step/item/why-dov-sometimes-uses-crass-language