אי שם לפני מאות שנים כאשר כלי הרכב היו עדיין סוסים ועגלות, הייתה מקובלת שיטת בחינה לעגלונים. כל עגלון שהיה חפץ להתקבל כנהג מן המניין, היה חייב לעבור בחינה מדוקדקת משהו כמו "טסט" הנהוג היום. במבחן היה את החלק המעשי ואת החלק התיאורי.

בין שלל השאלות, היו שואלים אותו: אתה נוסע בחורף עם העגלה, ולפתע אתה חש כי הנך שוקע בתוך ביצה טובענית, הסוסים תקועים עד ארכובותיהם בבוץ ולא יכולים לזוז. מה אתה עושה במקרה כזה?

העגלון היה מנסה את כושר היצירתיות שלו ומציע שלל רעיונות, ביניהם להביא סוס אחר שיעזור למשוך. אז היו אומרים לו, מה תעשה אם זה לא עוזר? הוא היה מנסה את מזלו ומציע לקרא לאנשים נוספים ואולי לעוד סוסים. אך גם כאן היו שואלים אותו, ואם זה לא יעזור מה אתה עושה? בשלב זה נשאר עגלוננו חסר אונים.

כאן היו מסבירים לו בטוב טעם  ש"עגלון חכם לא נכנס לתוך בוץ שאין לו דרך לצאת ממנו"...

מה לעשות וכולנו עגלונים, כל אחד והסוס הפרטי שלו. הסוס שלנו מושך אותנו למקומות שלפעמים איננו יודעים כיצד לצאת מהם. במקרה שלנו מספיקה "לגימה אחת" ואנחנו עמוק עמוק בתוך הבוץ...
הבוץ לפעמים טובעני ומסוכן, ולא תמיד ניתן כבר לצאת ממנו. לעגלון יש עדיפות עלינו, הוא יכול לקפוץ מהעגלה ולחפש עגלה אחרת, אנחנו לא...

חשוב שנפנים את המסר לפני שאנחנו נכנסים לבוץ התאווה, הסתכלות אחת, מחשבה אחת, לחיצה אחת, ואנחנו שם, עמוק בפנים. אז כבר ייתכן שלא יעזרו לנו הרבה פתרונות ורעיונות כי אנחנו כבר שקועים עד צוואר. לפני כן תמיד יותר קל.

אתם מן הסתם מכירים את המשפט שאומר "אלף חכמים לא יכולים להוציא אבן קטנה שטיפש זרק לתוך הבאר" תמיד נזכור שככל שקשה להתגבר לפני, הקושי שיהיה לנו אחר כך יהיה עשרת מונים.

בואו לא נאתגר את עצמנו בדברים שכבר נפלנו בהם.

אני זוכר סיפור נחמד, על אישה זקנה שקראה פעם על מכירת יוסף, היא לקחה מאוד ללב את העניין ובכתה שעות מרוב רחמים, על יוסף היתום המסכן שכך סבל. שנה לאחר מכן היא קראה שוב את הסיפור, כעת היא הרגישה שאין לה כל רחמים עליו. היא הסבירה בטוב טעם שאחרי שיוסף כבר ראה בשנה שעברה מה קרה לו, והוא שב עוד פעם לאותו מקום היא לא מרחמת עליו, הוא היה צריך להיזהר פעם שניה לה להיכנס לאותה סכנה...

זה נשמע מצוין, אבל מה אני עושה אם אני לא מצלי לא להגיע ללגימה הראשונה?

אני מצטט קטע שקראנו היום בקבוצה, מתוך הספר הגדול:

בזמנים מסויימים, איננו מסוגלים להביא למודעות שלנו בעוצמה הדרושה את הזכרון של הסבל וההשפלה שחווינו אפילו בחודש או בשבוע החולף אין לנו הגנה בפני המשקה הראשון.

אז איך לא מתחילים את הפעולה שממשיכה בתגובת שרשרת של הרס עצמי?

כן, גם אני מכיר אותו. תותח אמיתי!

אז תשאלו אותו.

זלמן
ערב טוב
אתה יכול לקפוץ רגע לפורום ?.  ולתת כמה תשובות?

חברים
איזה כיף שמחייכים,
צריך פקלי"ם
שזלמן יסביר
מוטי

נראה לי שנמתין כולם לזלמן בשיחת הטלפון היומית וננסה ביחד להבין מה באמת עושים עם זה.

מדהים
אותי לימדו בתוכנית, שהנפילה התחילה הרבה לפני הלגימה הראשונה...