נו? אז איך המרגש, חבר'ה?

המרגש שלי הוא מאוד משוז"ל. בכל פעם שאני נופל כל-כולי נהפך לבועת שימוש אחת גדולה.

ואז מגיע המקווה הגואל.... הרגשת הטהרה... התקדשות בעיניים. במחשבה. באברים האינטימיים. הככל שהתקופה מתפרסת ע"פ תקופה יותר ארוכה, ככל שאני מתרחק מהשימוש האחרונה כך גם השלווה והרוגע נכנסים ומבקרים אצלי. . ובתוספת כל התיקונים, הבריך-שמיה, ק"ש שעל המיטה, עד שאני נרגע.

עד לסיבוב הבא.

אז אולי כל הדברים הקדושים והטהורים האלה לא עובדים לך? אולי אתה צריך משהו אחר?

בהחלמה 

איך אומרים? מה שלא יעבוד כאן יעבוד שם! ושלא יעבדו עלי עם עבודות אחרות. כאשר עבדתי עבדתי.
(במקור אמנם זה נכתב עם האות א' ובמשמעות אבידת אך ללשון המליצית זה מספיק טוב)
אני מאמין ומבין שכל מי שמנסה לחפש את האושר והשלווה שלו במקומות אחרים ובתחליפים למה שעבד 3300 שנה מאז מתן-תורה באיזשהיא תוכנית של זוג שיכורים הוא עלול אכן למצא שזה עבד לו יפה לשמונים שנה שהוא מסתובב על הכדור הזה אך מה הלאה? מה אח"כ? זה ממשיך לעבוד או שזה מתחיל לאבוד?

לא מעוניין להגיע לשם ולקבל את התשובה.
 

וואו אחי... הסתבכת...

תכלית
מה אתה רוצה ??

וואי, אחינו היקר, אשריך שאתה מתבטא בחופשיות כזו כבר בהתחלה. 
אני חייב להודות שהמעבר שלך בין המשלבים הלשוניים - התורני מחד ולישנא דאינשי מצד שני, גורם לי לחוסר נוחות. 
משהו חסר שם, במעבר, משהו שגורם לי לחשוב שאם נכנסת לפורום הזה, וכתבת את מה שכתבת, אתה רוצה לומר לנו משהו. 
אצלי המשהו הזה שיקף כאב, או ריקנות, או תסכול, או יאוש, או את כולם ביחד, והמקווה המטהר היה לא רק מטהר אלא גם נואש - הלוואי שיטהר, ומזל ששום דבר לא קרה (פחד). 
קלחת הרגשות הזו, היא שהופכת את החיים לרווי זרע - או שאני בתוכו או שאני מפחד שהוא יצא. 
עבורי - זה היה גיהנם. 
אני מצאתי שלכתוב את הגיהנום הזה כאן, ולראות שאני לא היחיד שביקר בו בקביעות, עזר לי להפסיק. 
מציע לך גם כן את הדרך הזו. תתאר מעט יותר - 'עד הסיבוב הבא' ואז מה? מה אתה מרגיש? 

איתך
נתן במתנה

אחי המשוז"ל
בלי לזלזל , בא לי לזלול אותך בלי מלח,
אבל אנסה להתאפק,
גם אני הייתי משוזל מזולזל זולל וכמעט ז"ל
אין ספור פעמים חוויתי את מה שביטאת בבוטות מה,
הייתי שם , ובעיני רוחי גם ראיתי את מלאכי החבלה האוספים במבחנות את שיזולי היקר עם אין ספור הנשמות שרצחתי, ומרוקנים אותם אל היורה הרותחת הממתינה לי לעתיד לבוא....
גדודי זרעיותי רדפוני אל כף הקלע וחזרה ללא קץ ותכלית, זועקים מרה "פרנסינו", ואלוקים אדירים משלחם אלי ואומר לכו לאומן שיצרכם....
הנני רדוף רוחות והלום זרע, נרדף ואין רודף, חי בבועת האימה מעשה ידי להתפלץ...
ואני אנא אני בא
אלוקים עדי
מה לא ניסיתי לעשות להפסיק להיות "משוזל ועומד" בכל עת צרה וצוקה
תיקונים כללים ופרטיים, ראשונים ואחרונים שובבים ונדרים חרמות ונדויים צומות וזעקות,
ובסוף תפילתי נשמעה והפסקתי זה 1600 יום היום,
איך?
בזכות איזושהיא תוכנית של זוג שיכורים  שעובד בשבילי,
לא , אין זה תחליף למה שעובד מזה 3300 שנה
בשבילי זו הנגשה של מה שלא עובד בשבילי וכנראה גם בשבילך כרגע,
אז מה יקרה כשאגיע לשם?
סביר להניח שתשובתי תתקבל
ושכבר כיבו את האש תחת היורה השזל הרותחת,
ואם לא אז לפחות לא הוספתי לשם רק עד היום 1600 מנות ז"ל לפחות...
אז סביר להניח שהעינוי יגמר נצח או שנים פחות,
נו
והיה זה שכרנו,,,
אבל ברצינות התוכנית הזו הינה דרך לקרבת אלוקים
ולחיים שאינם שיזול אחד ארוך,
מאחל לך שלמרות שבא לשזל ימצא מברך,
בהחלמה
מוטי
נ.ב. אה שאלת איך המרגש, אני מרגיש חי

אוהו! דברים כדורבנות! אינני יודע אם שמך במקרה מוטי (מתוך הבנה שמדובר בשם אנונימי) אך בהחלט כן ראוי!
ובאשר לדבריך אלה אוכל לאמר לך שאכן זוג שיכורים מצאו החלמה בריאות מהפך ודרך חיים בלתי יהודית. אין עם זה שום בעיה או חיסרון משום שניתן רשות לרופא לרפאות. כמו שאין שאלה על לקיחת אקמול או אספירין. להתקשר לבורא? היה קיים לפני שהם נולדו וימשיך להיות קיים אחרי. 

משזל יקר, אין לך מושג כמה אודה לך,אם תמצא דרך היהדות דרך שעובדת לרבים למכורים לתאווה,אני הראשון לרוץ ברצינות, דרך הצעדים נראית כ"כ גוית בעיני, מלבד האלמנטיים הנוצריים הקיימים אבל אין לי ברירה כרגע אני בולע את הצפרדע, תביא דרך או שיטה מתוך המוסר או החסידות ועוד שעבדה לאורך שנים לאנשים,עם קבלות כמו השיטה הזאת,אני הראשון לפרוש מכאן.

הסר דאגה מליבך יקירי...
בינתיים מצאתי ונתקלתי בהרבה מקורות ביהדות לעקרונות הצעדים (הדוגמה הכי חזקה לדעתי היא ה"אור החיים" בפרשת אחרי מות), ההבדל הוא בהדגשים.

אנו מצאנו שמסוכן לנו להתמקד בדברים שהתמקדנו בהם בעבר, כי הם פשוט לא שייכים למצבנו. הצעדים פשוט גילו לנו במה אנו כן צריכים להתמקד. 

בהצלחה!

זה כזה מעצבן, שמעתי מאינספור  אנשים זה כתוב בר' נחמן ברב קוק בבעל התניא,עכשיו גם באור החיים אז למה לכל הרוחות להדבק לספרים האלה שכתובים בצורה מוזרה כזאת,כאילו אתה יושב בחדר טיפולים של פסיכולוג ולהרגיש נוצרי כופר עובד עבודה זרה,למה לא קם מישהו בעל שיעור קומה מכור או שאינו מכור ומעבד את כל התבונות של 12 הצעדים מתוך מקורות של היהדות לתוך ספר פעולות אקיטבי,ותאמינו לי יהיו הרבה יותר אנשים שינסו לפתור את הבעיות שלהם בתחום זה,מי מרים את הכפפה?

אחד הדברים שלימדוני השיכורים הגויים הוא ש "אנו נמנעים מפעולות תגמול וויכוחים" כי זה מזין את האובססיה ומפעיל את הבעיה...
וע"כ אגנוז לע"ע את כל ההוכחות, למקורותיה ועקרונותיה של התוכנית ,
ובפרט שכבר דשו בו רבים וודאי יש מי שיביא קישורים לפוסטים מפורטים בענין,
רק אומר שחזקו עלי דבריו של  מרא דאתרא קדישא הדין הרה"ג ר' אברהם טווערסקי  שליט"א,
הנחשב בר סמכא עצום הן באידיקייט ובין וחכמת הרפואה,
שלו היו חיים היום הני תרי צנטרי דחמרא היינו תובעים אותם על זכויות יוצרים כי הכל בכל מכל כל יסודו בהררי קודש,
וא"ת אי הכי מדוע נזקקים אנו לחסדי חסידי אומות העולם , נייתי ספר ונחזי....
תשובות רבות הדבר
א. כך עלה ברצונו יתברך, ומי אנו שנהרהר אחריו חלילה.
ב. אולי אנו הדווים והדחויים שכולם אומרים עלינו מורידין ואין מעלין וכל באיה לא ישובון, אולי אבדנו תקווה,
והדרך היחידה שנשמע את ה"שובו בנים שובבים " בלי "החוץ ממוטי ראוי וחביריו..."
זה על ידי משהו חיצוני שפה חדשה שתזרה עלינו מים טהורים וחתתור לנו חתירה תחת התפיסות הסגורות שלנו עצמנו.
ועוד יש לומר ...
אך לכאורה די בזה ותמצא נחת...
נ. ב. והמפקפק יבדוק עצמו טובא האם פיפוקו אינו התירוץ לשיזולו הקרוב,
ואם כן נאחל לו מכאן שיזול נעים, תהנה גם בשבילינו,,, ותחזור לספר מה הרגשת אחרי
הרי זה הכותרת , לא...
בברכה
מוטי

חחח מוטי, התגובות שלך בשירשור הזה עולות על כולנה

אם נתעלם מהתגובה של מוטי (וזה קשה...) חשבתי משהו קצת שונה - הספר הגדול/הלבן עם מ"מ למטה... 
מי ירים את הכפפה?...

אהבת חסד כתב on 28 יוני 2016 13:48:


יאלה בוא נתעלם
אהבתי את הרעיון
ועד שתוציאו לפועל ניתן להסתפק כאן באתר בדף הבית בלשונית מאמרים ,
יש חוברת צעדים שנכתבה ע"י חבר ותיק (דוב כמדומה)
ושם הצעדים צועדים במסילה העולה בית ה'
ודוק ותשכח ותמצא נחת
בברכה
מוטי