שלום חברים
אני חושב שהשאלה שמעסיק כאן רבים, ושמעסיק אותי לא מעט.
זה מה ההבדל בין אדם מכור לתאווה, לאדם נורמלי שאוהב תאווה ?
שנינו נהנים לדבר עם אישה מושכת (באנחה שהמשיכה שלנו היא לנשים),
לאונן מידי פעם, לצפות בפורנו לפעמים. אולי גם חלק מאיתנו היינו עם נשים אחרות או זונות.
אבל גם אנשים לא מכורים לפעמים מתפרקים כך.
אישית, אני רק מאונן ומפרנן, אז למה אני נחשב מכור ?
משיכה לאישה זה דבר נורמלי. הרי זה לא סתם ההומור של כל סטנדפיסט וכל תוכנית טלוויזיה ואפילו בסרטים.
זה נחשב נורמלי, עד כדי כך, שכל חברה מפרסמת, מכירה את החולשה האנושית, ומשתמשת בזה למטרותיה.
אומרים ש 98 אחוז מהגברים צופים בפורנו לפחות פעם בשבוע. וש 9 מתוך 10 גברים שמודים שהם מאוננים, ואחד מתוך 10 שמשקר. מה, כולם מכורים ? לא יכול להיות !
אשמח לקבל תגובות למה אתם מגדירים מכור.
אישית, השימוש גורם לי מצפון קשה, ואשמה = מכור.
אני לא יכול להפסיק למרות שאני רוצה = מכור.
גם כשאני שבע מאישתי אני מחפש אחרת = מכור.
אשמח לישמוע עוד.
תודה לכולם.

שלום אמיץ!

נראה לי ש "אני לא יכול להפסיק למרות שאני רוצה = מכור" מאוד מסכם את זה בהיבט המעשי..

לא שולל שאנשים יגיבו כאן על השאלה אך מציע לך לחפש בקולות של החלמה נראה לי שנכתבו הרבה פוסטים בעניין..

המון בהצלחה! 

כאן למקרה שצריך..

אני לא מומחה או משהו
לפי הספרות של 12 הצעדים, יש כמה מאפיינים למכור שאין לאדם רגיל
אלרגיה - ברגע שנכנסה למערכת שלי קצת תאווה - משהו קורה במצב הפיזי, נפשי ורוחני שלי - שיוביל לאובדן שליטה וצריכת עוד ועוד.
כורח - חוסר היכולת להפסיק
אובססיה - חשיבה והתנהגות אובססיבית על שימוש.

לאנשים נורמליים אין כורח להתאוות, ואפילו אם הם מופעלים בתאווה יש להם בחירה להפסיק, אני לא יכול להפסיק ברגע שהופעלתי (כל אחד מה שמפעיל אותו)
אנשים נורמליים לא חושבים בצורה אובססיבית על תאווה
אנשים נורמלים לא יחצו גדרות מוסריים וחוקיים ודתיים
אצל מכור יש גם בד"כ צורך לעוד ועוד

יכול להיות שאין הרבה אנשים נורמליים בימינו.. אבל זה לא ענייני, אני רוצה את החיים שלי.

עריכה:
בעולם בכלל, המון צעירים שותים אלכוהול, אפילו בכמויות גדולות, זה דבר מאוד מקובל. אבל יש כמה אחוזים שאצלם זה עובד אחרת - האלכוהוליסטים.
יש אנשים שיכולים לאונן הרבה יותר ממה שהייתי משתמש ולהשאר בסדר. אצלי זה עובד אחרת, כלומר המדד הוא לא בחומר החיצוני (תאווה, אלכוהול) אלא איך הגוף-נפש-רוח של המכור בנויים. אצלי הם חולים ותאווה הורסת אותי.
מודה שלפעמים אני קצת מקנא באנשים שיכולים לצרוך תאווה בכיף, לצערי זה לא בשבילי..
"לקבל את הדברים שאים ביכולתי לשנותם.."

"שימוש בדחף טבעי כדי למלא צורך לא טבעי"
(ויעויין עוד ב 12& 12 ודו"ק ותמצא נחת)
מוטי

בורא עולם יצר אותנו בצורתנו הטבעית עם משיכה לאישה. זהו יצר טבעי שמתחדש כל הזמן ב"ה.

כלומר, זהו רצון הבורא שלנו בתור גברים תהיה משיכה לנשים ורצון לממש את התאווה שלנו באישה, ואפילו יותר מזה כשזה נעשה במסגרת הנישואים עם האישה בדרך נכונה זוהי מצווה. 


זה מנחם אותנו כדי לדעת שהיצר הוא לגיטימי לחלוטין. 
רק השאלה מכאן היא האם אנחנו משתמשים ביצר בדרך הנכונה? 

לגבי העניין שהעלת על כך שזה נחשב נורמלי שכל חברה משתמשת בתאוות כדי לפרסם - זה לא אומר שזה בסדר ונכון. 

אותו עיקרון כלפי האחוז הגבוה שצופה בתכנים לא צנועים -  זה לא אומר שזה בסדר ונכון. 


נבראנו כך שאנו מכורים לתאווה בצורה מסוימת, ולכל אחד יש הגדרה שונה לאופן ההתמכרות. 

גם כולנו אוהבים את התאווה כי זו פסגת ההנאה בעולם הזה וכך אמר לנו בורא עולם. זה לא סוד. 

אנו צריכים לשמוח שבורא עולם התיר לנו להשתמש בתאווה בדרך הכי טובה והכי נכונה - עם האישה בנישואים, עם ימי היתר וימי איסור - טהרת המשפחה. 

בדרך הזו אנו משתמשים בתאווה ופורקים בצורה לגיטימית לחלוטין שהיא מצווה (יש יותר טוב מלפרוק את יצר התאווה וגם לדעת שאנו מקיימים מצווה?) וגם בזכות ימי האיסור שהם ימי הנידה ללא מגע וללא שימוש בתאווה, חוזרת לנו המשיכה לאישה בעוצמות הרבה יותר גדולות כמו בפעם הראשונה עם האישה. יש יותר טוב מלשמור על הפרפרים בנישואים לאורך כל הדרך? 

רק היצר הרע גורם לנו לחשוב שאם ניקח את זה מעבר להיתר, ונשתמש בתאווה עוד ועוד מעבר למה שמותר אנחנו כביכול נהנה יותר וזה השקר הכי גדול שנגלה לפרוץ גבולות התורה כל פעם מחדש. 

ובקצרה, התורה נותנת לאדם להנות בהיתר מהתאווה ולהרוויח מכל הההיבטים תמיד.  

שלום לוחם יקר

בשבילי זאת "ה"-שאלה, מכור/לא מכור, או יותר נכון לגבי עצמי - למה אני מגדיר את עצמי מכור אם אני עושה לכאורה מעשים שעל פי הסטטיסטיקות נורמליים לחלוטין.
זה מזוכיזם? או צדיקותיזם?.... או איזה "..יזם" אחר..

איך שהבנתי ממה שקראתי ושמעתי מאנשי מקצוע שמתמחים בהתמכרות למין (וככל הנראה על פי סיפורי טיפולים שעברו על חברים יקרים פה שכתבו על כך בעבר, לצערנו לא כל איש מקצוע בתחום הטיפול הרגשי והנפשי, יודע על מה הוא מדבר כשמדובר בתחום ההתמכרות למין, ויש כאלה שבהחלט כן) המכור למין עושה מעשים יחסית נורמליים בדר"כ, אבל הם יושבים אצלו על מטען רגשי (שנובע מטראומות/ רגישות נפשית גבוהה/ מחסור פיזי בדופאמין במוח) וחסכים רגשיים עמוקים מאד, ולכן המעשים הללו 'בולעים' אותו לתוכם, עד כדי סכנה ממשית לאיבוד בידיים של כל חלקה טובה שטרח ועמל להשיג בחייו - מה שאנו קוראים בקבוצות 'חוסר שפיות או איבוד שליטה על החיים', וכשרכב מאבד שליטה עם הקרקע הוא כבר במצב מסוכן מאד עוד לפני שהתנגש בפועל בקיר, ובשבילי זאת הסיבה שבגללה אני מבין שאינני סתם 'בעל תאווה' רגיל, אלא אדם שהקשר שלו עם המציאות הרגילה מופרע בגלל ההתמכרות, ולכן עלי לטפל בעצמי לפני שחלילה מעשי הנורמליים יהפכו להתנגשות חזיתית ח"ו.
לכן לדעתי התחושה וההבנה הפנימים שהנני מכור היא כה חמקמקה, כי אני האדם היחיד שיכול לדעת עד כמה מעשיי והתמכרותי שואבים אותי לתוכם, ועד כמה אני חש בן אדם אחר כשאני עושה אותם.
זה לא רק טבען הממכר של מעשיי או האי יכולת להפסיקם שמגדירים אותי כמכור, אלא בעיקר הבסיס והחסך הרגשי שאני מנסה למלאות באמצעותם, ללא הצלחה.
שמעתי הסבר מאחד המומחים העולמיים בתחום -  "Dr. Patrick Carnes", שההבדל בין מכור ללא מכור, משול להבדל בין 2 מכוניות - אחת עומדת במקום ואחרת בנסיעה, ובא כוח זהה שדוחף אותן קדימה, הנוסע במכונית שמקודם עמדה לחלוטין ולפתע התחילה לזוז קדימה בעוצמה, יחוש את הכוח שדחף אותו בצורה הרבה יותר עוצמתית מאשר חברו שהיה בתנועה כבר, למרות שהכוח הדוחף היה זהה, כך גם חלק מהאנשים משתמשים בתאווה בשביל להתניע את חייהם ולפעמים אולי אפי' לעבור ממצב של רוורס למצב של תנועה קדימה..

אעתיק קצת על הנושא החשוב הזה - מקור:
התמכרות למין – הגדרה ואפיונים
התמכרות למין היא התנהגות מינית בלתי נשלטת הממשיכה למרות תוצאותיה השליליות, 
הפוגעות בצורה משמעותית באיכות חייו של האדם ועל אף רצונו להפסיק התנהגות זו.  
המכור למין עסוק באופן אובססיבי בכל הקשור למין. 
הוא עסוק בתכנון המפגש הבא, הוא נזכר במפגשים הקודמים והוא מפנטז על קשרים אפשריים. 
במקרים רבים המכור מאונן בכפייתיות ו/או מבלה שעות רבות כל יום בגלישה באתרים פורנוגראפיים או בצ'טים הקשורים למין.

אפיונים של האדם המכור למין הם כמו אלה של כל מכור:

• ערך עצמי נמוך
• התנהגות נרקיסיסטית
• רציונליזציה של ההתנהגות
• הכחשה שקיימת בעיה
• צורך בשליטה באחרים ותלות יתר.

 
עם הזמן, המכור מאבד את שליטתו על חייו וההתמכרות הופכת להיות מרכז עולמו. 
מכיוון שההתמכרות משמשת כדרך לברוח מכאב רגשי, אפיון מרכזי למכור הוא אפקט שטוח (חוסר יכולת להתחבר לרגש). 
מכורים למין מספרים שהרגש היחיד שהם מרגישים הוא האופוריה לקראת הקשר המיני ושהתכנון של המפגש נותן להם יותר הנאה מאשר המפגש עצמו.  
כאשר המכור למין לא עסוק בהתמכרותו הוא מרגיש בדידות, שעמום ולעיתים זעם. 
יש לו נטייה לדיכאון, לרגשי אשם, ולבושה על ההתנהגות המינית המופרעת שלו -ע"כ.

בתפילה להחלמה וחיבור רוחני למקור הברכות 'רק להיום'. אמן.
 

בלי קשר לכמה השתמשתי כשאני בוחן את עצמי לרגע ורואה עד כמה אני רואה נשים כאובייקטים מיניים אני מבין שהעסק אצלי לא נורמלי, יש לי מחלה. התמכרות. 
כשעולות לי מחשבות בראש של 'כמה כבר השתמשתי' ומנסה להשוות את עצמי למכורים אחרים אני קצת מסתבך. 
וגם בבחינת 'כל הנחלים זורמים לים..' אני ואינטרנט זה שימוש, פעם זה היה תוך פחות מדקה היום הרבה הרבה פחות וגם יותר שיטוט סתמי ועדיין בסוף זה מגיע לזה, יש לי תכנות במוח לגבי האינטרנט שלא משנה מה אני אעשה איתו וזה יכול להיות הרבה דברים מועילים בסוף הוא נועד לבידור וריגוש.

תודה רבה לכל האנשים שהגיבו כאן.
אני התחזקתי נורא מכל אחד ממכם, באמת מכל אחד כאן.
אני חושב שזה נורא חשוב לצעד אחד שלי, להכיר בחסרות אונים שלי.
וכשאני אומר "אני סקסוליסט", אני לא אומר שאני אדם רע, מסכן, או פחות חלילה.
אני חי במציאות מסוימת, ועלי להכיר בזה. זה הכל.
נורא הפריע לי שיוצאים נגד האינטרנט, כאילו זה דבר רע. נכון שעל ידי האינטרנט נהרסו חיים.
אבל איפה האחריות של המשתמש, כאילו אין אשמה, מסכן, ניקטף ע"י האינטרנט.
מכור הוא לא מחליט אם ליפול או לא, הוא מחליט אם לדבר ולקבל עזרה או לא.
נכון שהאינטרנט הוא מיכשול, אבל לסקסוליסט שחסר אונים מול השימוש עצמו, אינו חסר אונים מול לבקש עזרה.
אשרינו שלמרות שאנחנו חסרי אונים מול התאווה, אנחנו מצליחים לקחת אחריות על מה שאנחנו יכולים. אנחנו כאן.
אני מכור, לא דפוק.
אני לא רוצה להיות רגיל, אני רוצה להחלים.
תודה רבה לכם, ותמשיכו עם הרעיונות, זה עוזר לי, ואני מקווה שלכם.