אברהם ברוך כתב on 13 יולי 2016 12:10:
מה גרם לי לנפילה:
פתאום הרגשתי ריקנות כזו, ממה אני אהנה בחיים? איזה שעמום היום. למרות שהייתי מאוד שמח על עצם זה שהצלחתי להתגבר
אהלן אברהם ברוך,
מתחבר אליך רק מעצם ההזדהות שאתה כאן ומשתף על אותה בעיה וכאב שגם אני חווה.
רק בנושא ה"למה נפלתי" הייתי מציע לך אולי לנסות לרשום מה קרה טכנית שהביא אותך לנפילה ולא את הרגש והמצב הנפשי שהביא אותך לזה. אני כותב את זה מניסיון קודם שלי. אני תמיד הייתי חושב שזה בגלל שהייתי עצבני מידי או מדוכא מידי או מיואש מידי, אבל אז ראיתי שזה פשוט לא משנה כי גם כשהייתי שמח ומלא סיפוק ומרוצה ובקיצור כל קשת הרגשות שלי - עדיין נפלתי.
חוץ מזה, זה לא היה כל כך אפקטיבי. כי מה עזר לי אם הגעתי למסקנה שנפלתי בגלל ייאוש? אני יכול להבטיח לעצמי שלא אהיה מיואש בחיים, או שלא אהיה עצבני בחיים? מה שכן, אני יכול להבטיח לעצמי שאעשה פעולות יבשות פשוטות על מנת שלא להגיע למצבים מסוכנים.
אם למשל הייתי לבד מול המחשב בבית כשנפלתי, אשתדל להמנע מ"יחוד" עם המחשב פעם הבאה. אם הסתובבתי במקום מסויים או ראיתי סרט מסויים - אשתדל להמנע ממנו. מנסיוני זה יותר עוזר. גם אם הסיבה הרגשית נראית יותר הגיונית, אין דבר שאני יכול לעשות שימנע ממנה לבא ולצוץ שוב.
זה על רגל אחת ה"יעוץ" הקטנטן שלי. מברך אותך שתהיה נקי ומפוקח היום.
בהצלחה.
