מישהו הסביר לי פעם שהכאב הוא מתנה משמיים. אילו היד הייתה נשברת אך לא מכאיבה, לא היינו מטפלים בה.
שנים הסתובבתי וחייתי את חיי כאילו אני האדם הבריא, המושלם, והחזק ביותר, ולא ידעתי שאני חולה - לא כאב לי - לא הבנתי את חומרת העניין, אך אלוקים ריחם עלי ובצורה ניסית נחשפתי לעובדה שייתכן שאני מכור (אני מכור ב100%).
התחלתי להבין שהחיים שלי דפוקים, שאני לא באמת מצליח ומתקדם בעבודה, שאני לא באמת אוהב את אשתי ומחובר אליה, ושאני לא באמת אוהב את ילדי (תמיד חשבתי ושכנעתי את עצמי שכן), זה מפריע לי מאוד, ואני רוצה לעשות שינוי, אך הכאב ??? אוי כמה שאני רוצה לכאוב, אך האם פעולות הכניעה שלי יהיו אמיתיות וכנות גם לאורך זמן אם הכאב לא צורב ?
אשמח לשמוע אתכם. אוהב אתכם
