מאוד לחוץ, מאוד לא רגוע
מתקשה לחיות עם עצמי.
אני לא מסתדר עם עצמי.
אני שונא את עצמי

מרוב שיש לי כל כך הרבה דברים לעשות, אני לא עושה כלום, כי אני לא יודע ממה להתחיל...
וזה מה שבן אדם שיש לו הרבה דברים עושה?.... הוא בטח מתחיל משהו, בטח מספיק מה שאפשר.
אבל אני חושש.
איפה אתה ביטחון עצמי...?
איפה אתה שליטה עצמית?
איפה אתה כוח רצון?
איפה הרצון?, לא צריך כוח, צריך רצון.

אני הבנתי מאלוהים, שהוא עוזר לי לעשות כלום, כי הוא עוזר בכל מה שאני עושה, אז הוא עוזר לי לא לעשות כלום...
אני צריך להודות לו על זה?... 

אני מרגיש מתתרוקן, כל יום מרוקן אותי ואני מרגיש פחות טוב בכל מובן המילה, מצבור מה שפספספתי גדל, אני כבר לא יכול להשלים והיכולות שלי להתמודד עם הקשיים החלידו.
כשאני רואה קושי, אני מתמודד איתו בן רגע כמו אריה!!!
אבל החיים זה לא רק הרגע הזה, אני כל כך חלוד, שאין לי יותר כוח להתמודד עם הרגע הבא אחריו, והרגע הבא אחריו.
ניצחון ראשון זה טוב... אבל אז בא ההפסד, ואחריו עוד הפסד, ואני רואה שיש לי כבר 2 הפסדים מול ניצחון 1 והחיים ממשיכים.
אחריו מגיע עוד הפסד ועוד אחד... ואני רוצה לבכות, היו לי כבר 4 הפסדים, אני רואה שהיום לא אנצח יותר...
אבל ההפסדים לא פוסחים על מי שמובס, הם חוזרים והמונה שלהם גדל, כבר על ההפסד ה10 אני לא יודע אם כדאי לי להרים את היד ולנסות.... גם לנסות ולנצח צריך בחכמה, ואם אני יודע שאני אפסיד אז... למה לנסות
למה לרצות לנצח אם ברוב המקרים אני אפסיד, אני סתם גוש בשר שמתחרט גם על הנצחונות הקודמים שלו, אולי הייתי צריך להשאיר אותם במרוכז לתקופה של ימים בודדים בהם אני אהיה שמח ומנצח בחיים שלי ולאחריהם אני אדע שהם נגמרו.
אני יבש מחיים.
חיים שאני לא מנהל... הפסד == חיים שלא מתנהלים על ידי.
ואני הפסדתי שוב.
אני גם מרגיש רע על חורבן הבית.
גם לפני לא הרבה זמן התחלתי לכתוב פה דברי דת שקטעתי באמצע על "הספינה שחישבה להישבר" ... ידעתי שזה יעלה לי ביוקר והפסקתי את הכתבה בכל זאת כי היה חסר לי משהו, הרגשתי תחת השפעה רעה...
אולי אפילו ספינות רק חושבות שהם נשברות, ספינה==גוף האדם, ספינה הנושאת את הגוף, אולי לא לחשוב על להשבר?
או שאולי יותר בכיוון של חישוב, אז בכלל לא לחשב את היתרונות והחסרונות?!
שוב פעם אין לי רצון לכתוב בכיוון הזה, למרות שמיציתי את מה שלא רשמתי באשכול שרציתי.
אז מה עם כמות ההפסדים ועם כמות הניצחונות???
התורה אוסרת לעשות חישוב... את זה אני יודע ונזכרתי רק עכשיו.
עכשיו גם הצלחתי לקשר ולחדש ב"ה: 'כל עוד האדם לא עושה חישובים על עצמו הוא לא ישבר' כמו הספינה
להבדיל, לימדו אותנו לעשות תמיד חשבון נפש. אבל רק היום הבנתי שחשבון נפש, אינו כרוך בחישובים ובדין זה המקום.
עדיין אני קצת רחוק מ"יונה", ומ"עוד 40 יום נינוה נהפכת"
אפשר להשתנות כנראה בלי חישובים, אלא מחשבון נפש נכון ושקול

אשמח לתגובות.