שלום חברים!
אני די חדש פה.. 
רציתי לשאול - מה זה אומר "לוותר על התאווה"? ראיתי שהרבה חבר'ה (ותיקים ומנוסים) פה משתמשים בביטוי הזה ואני לא לגמרי מבין מה זה אומר. זאת אומרת, כולנו היינו מוותרים בשמחה על כל ההתמודדות הזו, לא? 
תודה מראש..

להבנתי, לוותר על התאווה לא הכוונה לוותר על הפיתוי או החשק, אלא לוותר על הפנטזיה/מבט/אוננות וכדו'

אני חושב שאחרים ירחיבו יותר מנסיונם העשיר יותר אך רציתי בכל זאת לציין את הנקודה. אולי אני טועה, גם אופציה

בהצלחה רבה

למושג הזה יש הרבה פרושים.
לוותר על התאווה בשבילי אומר, שלמרות שלא כל יום בא לי לוותר. לפעמים נדמה לי שבא לי קצת תאווה.
לדוגמה, רק להסתכל על הבחורה הזאת בגלל שהיא גם ככה לא כ"כ מושכת אותי, או בגלל שהיא דווקא כן.
אז אני אומר, שלמרות הרצונות שלי, אני מוותר.
ועוד, נידמה לפעמים שמגיע לי תאווה. אם רבתי עם אישתי, או שהיה לי יום גרוע. אני יודע שתאווה יפתור לי את זה לכמה שניות. אבל אני בכל זאת, למרות ההרגשה שמגיע לי, אני מוותר.
וויתור אומר בשבילי, שלא משנה מה עובר בראש שלי שרוצה מין, אני מוותר, ואני לא אלך לזה. אפילו דבר קטן, כי אין קטן.
אני בטוח שיהיה כאן עוד הרבה בנושא, זה נושא מעניין. 
אוהב, בהצלחה

האמת, לא יודע בדיוק אייך להסביר לך מה זה לוותר, אבל זה תהליך פנימי שקשור בנפש פנימה שאני לא נלחם עם התאווה, רק זז הצידה ונותן לגל שיעבור מעלי,
אשמח לראות אותך ממשיך איתנו בפורום,

ישנו משל הודי עתיק, שנתקלתי בו בהקשרים אחרים, שיכול להסביר את זה. 
על פי רוב, כאשר שתי סירות דייגים שטות בנהר, וסירה אחת נתקעת בשנייה - הדייגים מסתכלים זה לזה בעיניים ומתחילים לצעוק, אבל, אומר החכם ההודי, אם אחת מהסירות ריקה - אז אין על מי לצעוק. 
לוותר פירושו להסכים להיות ריק, לשוט בסירה אבל לתת למישהו אחר לנהל את האירוע  - ב12 צעדים מדברים על 'למסור לכוח העליון כפי שאתה מבין אותו', זה יכול להיות בהתחלה, לתת לשיטה, לטכניקה, לקבוצה, לטלפון שאני עושה בשביל שיעזרו לי, העיקר להתרוקן מן האגו, מן הניסיון (הנואל) לגייס את עצמי כדי להפסיק. כשהמודעות לתלות שלי בכוח גדול מתחזקת, אני יכול לקרוא לו אלוהים, או רוח העולם או מה שלא תרצה. עבורי, כיהודי מאמין, זהו אבי שבשמיים ובארץ. 
זוהי התורה על רגל אחת. 
ברמה המעשית יש לתורה זו השלכות רבות - היא מתבטאת בביטוי השגור על אנשי הצעדים מאחד הסיפורים בסוף 'הספר הגדול' (הספר שמציג ומדגים את 12 הצעדים) - 'שום דבר, באופן מוחלט, שום דבר, אינו קורה בעולמו של אלוהים בטעות'. 
ההכרה שבסופו של יום, אלוהים זימן לי את הסיטואציה בה אני יושב מול מחשב, וממש מתחשק לי לגעת בעצמי כרגע, והמחשב מזמין, ויש לי רעיון לסרט חדש שונה ואחר ממה שהיה לי קודם, מאפשרת לי, לפתע, לקלוט שהעסק לא בידיים שלי, וממילא לפנות לעזרה. הפניה לעזרה, היא התוצאה המעשית של הוויתור על המאבק. כל עוד אני מנסה 'להגביר יצר טוב על יצר רע', אני משתמש בכל העזרה שיש לי, ברוחניות, בתורה, במעשים הטובים, בספרים על תשובה, בשיחות חיזוק, בכתיבה בפורום, בכל דבר שאני רק יכול, כדי לגרום לעצמי להחליט שאני מפסיק ולעמוד בהחלטה. ברגע שאני מבין שאני לא יכול לעמוד במאבק, מכיוון שאני לא יכול להגן על עצמי מעצמי (והצעד הראשון, הקודם לוויתור, הוא למעשה צעד שממחיש לי באופן הכי ברור שיש שהדחף שלי להתאוות הוא כאן כדי להישאר, ושאין סיבה להניח שמה שלא השתנה 15 שנה, ישתנה בהחלטה, כנה ככל שתהיה, לחזור בתשובה), אז אני מוצא בעצמי את הכוח לעשות את הדברים שידעתי שיעזרו לי אבל קודם לכן לא העזתי - החל מלהתקשר 'לפני', דרך הינזרות מכל מיני מצבים שבהם הסוף ידוע, וכלה בנכונות להיחשף ולחשוף את החולשות שלי בפורום או בטלפון עם אנשים שמבינים על מה אני מדבר. 
ההכרה שאיני יכול להיאבק, מאפשרת לי לקבל את המצב איך שהוא, וממילא 'להתנהג בחוסר אונים' - לעשות הרבה מאוד דברים מתישים, מפחידים, מרגיזים וקטנוניים, וגם קשים, כדי לשמור על עצמי נקי.
וכך, הוויתור על המאבק מאפשר לי, לראשונה, לשנות את המכלול, ולא לנסות להשאיר את הכל כמו שהוא, מתוך אמונה נאיבית שהפעם זה יהיה אחרת.

ניסיתי לתאר בקצרה, אך כדרכם של דברים, אני מניח שהשפה שהשתמשתי בה מלאה ביטויים שזוקקים הבהרה, אנא, חבר יקר, שאל, ואם אתה לא מאמין שאני מבין על מה אני מדבר, בבקשה תקרא את הסיפור שלי בסוף ההודעה. גם אני הייתי ש כמוך.
ברמה המעשית, אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסטים השונים שיש בחדר 'קולות של החלמה', הדברים שם מוצגים בבהירות יחסית.

אתך
נתן במתנה   

זה דבר פשוט מאוד ועם זאת קשה לתיאור.. אני הבנתי את זה רק אחרי התנסות מעשית
יש לזה כל כך הרבה פנים והבנות, בפשטות בשבילי זה לא להלחם עם הרצון להשתמש, אלא לקבל אותו ולוותר עליו.
יש כאן הרבה מאמרים בנושא, ממליץ לקרוא את ספר הכניעה, להשיג אצל טהרני.

היום היה לוויתור משמעות חדשה בשבילי.
ניזכרתי במסר מוקלט ששמעתי די מזמן.
שאחד וותיק אמר למכור מתחיל "האם אתה מוכן לוותר על התאווה רק להיום?"
ענה לו המתחיל "לא".
אמר לו הוותיק "אולי רק לשעה?"
אמר לו המתחיל "לא מסוגל"
אמר לו הוותיק "אולי רק מהסתכלות אחת בלבד?"
היום הייתי במקום קשה, ובמצב קשה. אמרתי "אלוקים, תן לי את הכוח לוותר על הסתכלות על אשה אחת בלבד. על שאר הנשים, אסתכל. רק על הדמות הבאה תעזור לי"
ומיד צצה שם דמות שמתאימה לפנטזיות החולות שלי. מבחינתי היא לא אדם, ראיתי אוביקט מיני בלבד. מיד סובבתי את ראשי ואמרתי "אלוקים, תן לי לימצוא בך, מה שאני מחפש בה. אהבה, קבלה, חום, איכפתיות, מרגוע...". והאובססיה נפלה. לא שהנשים נהיו פחות מושכות, אבל משהו השתנה, הרגשתי שאני לא חייב לפנטז ולהסתכל. וויתרתי. לא רציתי בהתחלה, לא כל יום ניפגשים בדמויות כאלה. אבל וויתרתי, והיה שווה. אני מוותר על אלוה נכר, ופונה לא-ל חי וקיים.

תודה רבה לכולכם - על השיתוף מהבנתכם וניסיונכם! חידדתם לי את העניין!