אוי חוסר השפיות שבמחלה.. (הייתי שמח לשתף חבר בטלפון ולא לכתוב פה הודעה ארוכה אבל בנסיעה עם אנשים אז קשה לי.. אז מתנצל על האריכות..הבעיה שאני עלול להתעייף מרוב כתיבה ארוכה..) נפלתי היום על הבוקר. אחזור אחורה. המון לחצים פחדים וגם טינות על אנשים מדי פעם. בנוסף להחלטה בנוגע לדרשה בבית הכנסת שהטרידה אותי כמה ימים, הייתי צריך גם להחליט אם ליסוע אם חבר לשבוש בישיבה שהוא חושב ללכת אליה. כן זה נשמע שאני רוצה להצטרף אליו מתוך צורך לרצות אותו, אני חושב שכנראה שיש בזה משהו. התחושה שלי היא שלפעמים אני נראה בעיניו כמעפן, שהרבה פעמים מציעים לי ללכת לאנשהו ואני מסרב. אולי שאכזבתי אותו כמה פעמים, וגם ניצלתי אותו כמה פעמים לטרמפים- באותו ערב שהוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא איתו הוא הסיע אותי לאירוע שהלכנו אליו. עוד מניע שהוא בשביל לשרת אותו, שאשמח שהוא יילך לישיבה הזאת, מבין האופציות האחרות שלו. שאר האופציות שלו הן ישיבות שנתפסות בעייני כיותר קיצוניות, וזו פחות. ואני מעוניין שהוא יישאר נורמלי. אז זה כנראה פגם של הצורך לשלוט באחרים, שלא לגמרי מקבל את הבחירה שלו. עכשיו כשכתבתי את הדברים האלה וחשפתי אותם לאור אני חושב שאולי באמת אני נוסע לישיבה בשבילו ולא בשבילי (כן אני כרגע בדרך בנסיעה), וזאת בעיה. אבל אולי לא ממש בעיה כי אולי בסדר שאני דואג לו ורוצה שהוא ילך לישיבה הזאת, פשוט לא יודע.

כשאני חשבתי אם ללכת כתבתי לעצמי יתרונות וחסרונות והרגשתי ששהחלטתי בעיקר כי אני רציתי, כי למרות שכבר סגרתי בישיבה אחרת לגמרי רציתי להרחיב אופקים ולהכיר עולם אחר של ישיבות. אבל אולי בהחלטה היו מעורבים פגמים מבלי שידעתי על כך..

אז בקיצור הלחץ מה להחליט הכביד עליי כמה ימים, ורק אתמול השבתי לו שאני מצטרף אליו. וגם הלחץ מלארוז. אני כל כך שונא לארוז ומתקשה בזה מאוד, חסר אונים מול זה. רק היום כמה דקות לפני שיצאתי סיימתי לארוז, וקשה לי לקבל שאני כמעט תמיד עושה הכול ברגע האחרון. אני שונא שזה קורה.

כל זה, בתוספת טינות בכל מיני מקרים בימים האחרונים, גרמו לי לברוח לתאווה. היו לי כמה התקפים, אבל בחסד אלוקים לא מובן מאליו שרדתי אותם. הצלחתי לוותר על התאווה, להפנים את ההרס שהיא עושה בחיי, ולעשות פעולות של כניעה. לא מובן מאליו שברגע שאני מרגיש שזה מתחיל, אני מצליח להתקשר לחבר. אתמול בלילה במקלחת הרגשתי את הסכנה אז לפני שהתחלתי בה התקשרתי ופתחתי מעגל עם חבר.

אבל אחרי המקלחת הבעיה הגיעה. לא זוכר איך זה קרה אבל מצאתי את עצמי סגור בחדר, שזה אסור על פי הנהלים שלי. ואז נכנסתי ישר לווטסאפ (שגם זה אסור כשאני לבד) במטרה למצוא תאווה. ובניגוד לפעמים קודמות שבחסד אלוקים לא מצאתי את מה שחיפשתי, כאן מצאתי משהו עסיסי. מה שאני עושה זה לחפש באנשי קשר אם מישהו העלה תמונת תאווה. והפעם מצאתי..

מצאתי את התמונה אתמול בלילה והתחלתי לאונן. אחרי משהו כמו שנייה מתקשר אליי מיוזמתו חבר תוכנית! לא מאמין במקריות, יד אלוקים בדבר. ואני מספר לו שהוא תופס אותי ממש על סף נפילה. אני מספר לו שאני יודע שכנראה שצריך לוותר על הווטסטפ אבל לא מצליח לעשות זאת.

ואז היום על הבוקר, משהו לא מפתיע קורה. כן אני מכור אין לי כוח ממול התאווה טבעי שאני אלך לשם כשיש לידי בקבוק. עוד לפני שקם מהמיטה חוטף את הפלאפון, פותח את הווטסאפ ומחפש את אותו איש קשר. מחקתי את אותו אדם מהאנשי קשר אתמול בגלל מה שקרה, אבל הראש החולה יודע איך להשיג אותו חזרה. כעבור דקות קצרות מוצא שוב אאת התמונה והפעם זה בלתי נמנע. מתחבר כל כך לתמונה שיש בה בדיוק מה שרציתי (או שהתאווה רצתה). ואני מאונן ומשתמש..

אז הייתה לי התקדמות אדירה לאחרונה בכניעה, בוויתור על התאווה ועשיית פעולות. וגם מרגיש שהתחברתי חזק לצעדים. הייתה לי האשליה כמו תמיד שהפעם זה זה אני על מי מנוחות, הפעם נקי לעולמים. ויש את המריבות האלה בראש, לא מה פתאום זה כל יום רק להיום. ודי הצלחתי להפנים שזה באמת כל יום רק להיום. התחלתי לעשות התחדשות יומית עם חבר, והיא כל כך עוצמתית- שם חיזקתי את ההבנה אצלי שהתוכנית היא רק ל24 שעות ומחר אני חופשי ללכת לדרך חדשה.

אבל אומרים שאי אפשר, חייב לזרוק את כל הבקבוקים. הפלאפון הוא מכשול אצלי. סיננתי את הפלאפון וחסמתי הכול חוץ מווטסאפ, כנראה שאין לי שום דבר מהתכונות של סמארטפון חוץ מהווטסאפ שיש בו.. כן אני מלקה את עצמי.

אני כבר כמה ימים מתכנן להתייעץ בנוגע להחלטה הזאת אבל לא עשיתי. כשאני חושב על זה כרגע, וגם חשבתי אתמול, מה יש לשאול פה? מה השאלה ברור שאני חייב לזרוק אותו. אני רואה שאני מצליח, אבל הפלאפון הוא מכשול.

אבל אני חושב שבגלל העידן המודרני שבו כולנו וביניהם אני, נהיינו כל כך תלויים במכשירים אני פשוט לא מצליח לעשות את זה. מרגיש שבלי זה חלילה אין לי חיים. הראש מספר שיש לי חברים שאני מתקשר איתם דרך הווטסאפ, וזה באמת נכון בלעדיו לא אצליח לתקשר ככה. כנראה שאאבד קשר עם הרבה חברים שנפרדתי מהם כרגע בסוף י"ב. אבל האם זה שווה את זה? האם זה שווה שזה יהרוס את חיי?

פשוט לא יודע, תקוע. מתחנן כמה פעמים לאבא שייתן בי את ההחלטה הנכונה, שייתן בי נכונות לעשות את הדבר הנכון. אולי שפשוט יעשה את הפעולה בשבילי. אבל לא יודע אם זה אפשרי. כנראה שאני צריך לעשות את הצעד..

אגב כתבתי את זה בפלאפון אז הנה עוד שימוש בסמארטפון (אפליקציית שמור עיניך הברוכה). וסליחה אם יש טעויות הקלדה זה מהקושי להקליד בפלאפון..

תודה על הכנות,
תתפלל לאלוקים שייתן לך כוח לעשות את הפעולה הנכונה, לפעמים הנס קורה ועושים את הפעולה המפחידה הזאת.
אוהבים.

אחי
פשוט תזרוק את הפלאפון המשחית הזה
כל הטיעונים של הקשר עם החברים וכו' זה מהיצר הרע.
הוא נותן לך סיבות וטענות להשאיר את הפלאפון אצלך אבל תיהיה בטוח שאלו טענות שווא, ולא יותר.
הוא רוצה ברעתך, אל תעזור לו.
עצה שלי, תזרוק את הפלאפון הטמא הזה, תקנה פלאפון ישן של נוקיה בלי אינטרנט בכלל, תשמח ותודה לה', תשיר "מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה" וסע לשלום.

אוהב

קודם כל אוהבים אותך אח
דבר שני, אני מאוד אוהב לתת עצות לאנשים, אבל בתוכנית אני פשוט שונא לייעץ. אבל בגלל שביקשת..
מהחוויה שלי: כשאני מחזיק באיזה דבר או מצב שקשורים לתאווה, זה לא אומר שלא ויתרתי על החפץ הזה, זה אומר לי שבאיזהשהו מקום לא ויתרתי על התאווה. תאווה היא הכוח המניע מאחורי השימוש המיני. ואז אני חייב לחזור לשורש, להגיע למוכנות פנימית לוותר על התאווה או להתפלל ולרצות להיות מוכן. התאווה בראש שלי, הדברים החיצוניים הם רק ביטוי חיצוני שלה.
"עם כל צעד חדש של כניעה הרגשנו שאנו נופלים מקצה הצוק אל האבדון, אבל עשינו את הצעד, ובמקום שאנחנו ניהרג, הכניעה הרגה את האובססיה!"
אני מציע שזה לא יבוא כוויתור על הטלפון, אלא כוויתור על התאווה הפנימית. תעשה בירור פנימי לגבי התאווה הפנימית.
(הלוואי שאקיים את מה שאני כותב..)

"החסוי"-

שומע את מה שאתה אומר, אבל, מנסיון אישי, ובטח גם מהניסיון שלך, בעת התקף הדברים האלה לא ממש עובדים ואם יש לידך פלאפון עם אינטרנט חפשי אז אתה בסכנה גדולה. 
לעניות דעתי זה דברים שהיצר הרע שלנו אומר לנו.
אבל אם לא נשנה את המציאות ממש, ולא נחליף פלאפון, הסיכויים גדולים שניכשל.
לכן אם אפשר להחליף פלאפון, למה לא?
אני יכול להעיד על עצמי שכל הנפילות שלי בחודשים האחרונים הם רק בגלל הפלאפון.
אולי פעם או פעמיים השתמשתי במחשב.
הפלאפון זה עיקר הבעיה שלי