ברוך ה' נראה לי שהבנתי מה הבעיה שלי.
זה ממש נפלא, כי ככה אני יכול לדעת מול מה אני מתמודד. (כלי 2 מהמדריך).
בכל מקרה אני חושב שאחרי שהבנתי מה הבעיה שלי, הכלי שאני הכי צריך להתרכז בו והכלי שהכי שייך לי זה כלי 8. פעולות הפוכות.
הבנתי שכל פעם (כמעט) שאני הולך לחטוא, יש בתוך לבי מן מאגר עצום של ריכוז עצמי ואגו מופרז שגורמים לי ללכת ולחטוא "בלי לראות בעיניים" - זאת אומרת, לא משנה מה, שום דבר לא יפריע לי ליפול בעת מבחן.
ממש מתנהג כמו איזה רובוט שרואה את המטרה מול העיניים ולא מרפה עד שמשיג אותה.
ושמתי לב שהבעיה הזאת קשורה מאוד מאוד לזה שהרבה פעמים אני לא רוצה לעשות משהו מסוים (כמו לשטוף כלים וכו') וגם שם, לא מעניין אותי כלום, אני מוצא לעצמי סיבות ותירוצים ולא שוטף כלים.
בקיצור, אני חייב להתחיל לעבוד חזק על - לעשות מה שצריך ולא מה שמתחשק לי, ואז בעת מבחן יהיה לי יותר קל לבחור במה שצריך לעשות (לא ליפול) מאשר הדבר שמאוד מתחשק לי לעשות (ליפול).
ומעבר לזה, אני חייב להחליף את הפלאפון שיש ברשותי. כי אפשר להיכנס לאינטרנט לא מסונן דרכו בלי שום בעיה.
ולמעשה הבנתי, שלא משנה איזה פעולות אני אעשה ולא משנה באיזה כלים במדריך אני אשתמש, כל עוד הפלאפון הזה ברשותי - הסיכויים שלי קלושים מאוד מאוד להצליח במלחמה.
זה כמו אדם שמכור לסיגריות ותשים לו קופסת סיגריות ומצית בכיס - כמעט לא משנה מה תגיד לו ומה הוא ינסה לעשות כדי לצאת מההתמכרות שלו - קרוב לוודאי שהוא ימשיך לעשן.
ויש לי עוד בעיה, שלפעמים פשוט אין לי כוח להתגבר. זאת אומרת שאם אני חווה התקף תאווה או שבא לי מאוד להשתמש, ואני יודע מה יציל אותי (למשל לנשום כמה נשימות עמוקות, ללכת ללמוד איזה דף גמרא וכו') - אני מאוד לא רוצה באותו הרגע להינצל. למה? כי זה קשה וזה מצריך מאמץ רב. ואני גם לא אהנה כמו שרציתי מהתאווה, כי כאמור, אני אינצל וזה אומר שלא אשתמש.
ממש מוח מעוות יש לי.
אגב, היום בבוקר קמתי בהרגשה ממש נוראה של דיכאון וקשיים וכו' בגלל הנפילה אתמול (אני מניח שזה בגלל זה) אבל אחרי שקצת התאוששתי מהשינה אמרתי לעצמי שהפעם אני רוצה לנסות משהו אחר. הפעם אני רוצה לשנות את הפרספקטיבה שלי על מסע הנקיון שלי. אני רוצה להתחיל את המסע בגישה חיובית, מתוך אמונה ושמחה. זה משהו שאף פעם לא ניסיתי לעשות. אני רוצה לשנות את הגישה שלי של ההתלוננות וההתמרמרות על הנפילות שלי וכו'. אני רוצה לקבל את זה באהבה ופשוט לעשות את שלי. העיקר להיות אופטימי.
בקיצור, השילוב של שני העניינים האלו, האחד - להשתמש בכלי 8 במדריך, והשני - להחליף פלאפון, ביחד עם השמחה והגישה החיובית - יביא אותי בעזרת ה' יתברך אם ירצה ה' להחלמה ולפי דעתי זה מתכון להצלחה.
ונראה לי שסוף סוף מצאתי לעצמי את ההגדרה שהכי מתאימה למצב שלי.
כרגע אני מגדיר את עצמי בתור אדם שמכור ברמה קלה. אבל בכל זאת, מכור.
זה נותן הרגשה טובה כזאת, כשאתה יודע מה הבעיה שלך.
תודה רבה על הקריאה.
אוהב את כולכם.
