תמיד, מאז שאני זוכר את עצמי משתמש בפורנו, הייתי מתקין סינונים על האינטרנט ומבטלם וחוזר חלילה.
שמתי לב בדפוס התנהגות הזאת שזה משהו כפייתי כזה, שאם יש מולי חסימה אני חייב לפרוץ אותו, ואם אין חסימה אז אם אני כנוע ומבקש מה' שישאיר אותי נקי רק להיום זה עוזר, כלומר ה' עוזר. ואם לא אז יש נפילה.

בציבור החרדי שאני משתייך אליו זה ממש טבו שאינטרנט פרוץ זה נורא ואיום, אבל אצלי ההפך הוא הנכון, אינטרנט חסום, זה מה שנורא ואיום א. כי אין לי שלווה כלל - כאמור אני חייב באובססיביות לפרוץ אותו. ב. זה טריגר בשבילי לחיפוש אחר תאווה.

האם זה הגיוני או שזה עוד תירוץ עלוב של היצר / המחלה (איך שזה נקרא)?

ההיגיון שלי אומר לי שיותר חשוב לעשות את פעולת התקנת הסינון מאשר שהסינון יהיה קיים, כי הפעולה היא הודאה בחוסר אונים. ולהמשיך הלאה על דרך הצעדים, אני יכול לעמוד לפני ה' ולומר לו: "שום דבר לא יכול למנוע ממני ליפול, לא כח הרצון שלי, לא סינון ולא כל דבר אחר חוץ ממך. אנא ה' האשר אותי נקי - רק להיום"!!!!

מה דעתכם?

ניסית להיות בלי סינון?
זה השאיר אותך נקי?

אם לא, אז כנראה שהכל תלוי בך ולא בשום סינון כזה או אחר.
כמוני בדיוק. 

סינון הוא כלי יעיל ללא מכורים, למכורים הוא טוב כחגורת בטיחות וכתזכורת אבל ממש לא ככלי מלחמה.

מהחוויה אישית שלי,ניסתי והוצלחתי גם לפרוץ חסימה, אבל,,, לא הוצלחתי להתחיל את התכנית ללא סינון, ולקחתי כוח מחברים לא לפרוץ, התחלה של התכנית הייתי חייב סינון, היום אני יותר מפוכח ויכול לשבת מול אינטרנט פתוח, אבל בשבילי אני לא מוכן לקחת סיכון שפתאום היד שלי יכתוב ... מבלי רצוני, אז אני ממשיך עם הסינון,
שנית, בגלל שאני חרדי, וכמו שאני שם תפילין ומתפלל 3 פעמים ביום, אני מקבל כניעה ומוריד את ראשי מפני הרבנים שהם יותר חכמים ממני ושם סינון, זה לא בושה לקבל מרות, אני צומח במקום הזה, זה כניעה ומוריד את האגו שלי,

לדעתי זה תלוי בגישה.
אם אתה מבצע את זה בגישה של כניעה שאני חסר אונים מול מצב כזה והבעיה העיקרית היא בראש שלי ולא במכשיר אז זה מבורך.
אבל אם אתה מנסה לעשות את זה כניסיון להלחם במשהו אז זה לא טוב. התנזרות היא גם התנהגות התמכרותית.
על עצמי אני יכול לומר שהורדתי סרטים ומחקתי אותם כניסיון להלחם בתאווה, רק כדי למצוא את עצמי שוב מוריד את אותם סרטים למחרת וחוזר חלילה..

שמעתי במסר מוקלט, דיון בנושא ע"י וותיקים.
המסקנה לא ברורה, האם עדיף לחסום, או שעדיף דווקא לא לחסום.
אבל למעשה כולם הסכימו שצריך להתיעץ עם הספונסר (מדריך מהקבוצה ל 12 הצעדים).
בתור חרדי אני מקבל את דברי רבותי (כל אחד ורבותיו).
אבל אם הספונסר שלי היה אומר לי מפורש שאני צריך אינטרנט פתוח, הייתי מקשיב לו, כי הוא הוכיח שאיתו אשאר מפוכח. אבל אני חושב שעדיף ג"כ להתיעץ עם רב. אבל יש בן אחד בעולם שבחיים לא הייתי סומך עליו, וזה אני.
שמעתי בשם הרב טווערסקי, שנשים לא יתקינו מחסומים לבעליהם, כי חסימה לא שומר עלינו נקי, חסימה אמור לעזור לנו רק. בקיצור, תדבר עם מישהו מקצוען (ממליץ ספונסר), תשתף איתו הכל על ההיתמודדות שלך, ותן לו להחליט.

כבר היה על זה דיון ארוך ותגובתי מצ"ב

האם להתקין סורג על החלון או לא ומדוע?

השאלה היא עבור מי ועבור מה. אם יש מישהו שהמראה של סורג על החלון גורם לו באופן מוזר לרצות לשבור אותו כדי לקפוץ מהקומה השניה ולשבור את הצלעות, אז כנראה שעדיף שלא יהיה סורג, אבל כמובן שלאדם רגיל עדיף (ומצוה) שיהיו סורגים כדי למנוע ממישהו ליפול בטעות.

בקיצור, כפי שכתבו כאן - לאנשים רגילים ברור שעדיף אינטרנט מסונן, אבל יחד עם זה יש אנשים שהחסימה היא בעייתית ולכן באופן יוצא מהכלל עדיף שלא יהיה להם סינון. איך אני יודע לאיזה קטגוריה אני שייך? צריך הרבה כנות, ומכיון שיש מחסור במצרך הזה, אז כדאי להתייעץ עם מישהו נייטרלי.

בינתיים, אני נקי בחסדי ה' שבועיים.
האינטרנט נחשב פרוץ (קצת מורכב להסביר). אני מבקש בענווה מה' שישאיר אותי נקי ל 24 שעות הקרובות.
כרגע אני עובר קריז הזוי, מלא בטענות טינות ולחצים, וכפי שאני מכיר את דפוס ההתנהגות שלי אני אמור ליפול.
אבל אני מרים ידיים ואומר "המחלה חזקה ממני, ואני חסר אונים, אנא ה'!, תן לי לעבור את הלילה בשלום, רק את הלילה, מחר זה יום חדש עם חשבון חדש, פליז, רק הלילה!!!"

צור קשר עם פירוט שיטת הסינון שלך.

כמו שכתוב "אל תביאנו לפני ניסיון, ולא לידי ביזיון". אינטרנט פרוץ הוא ניסיון עצום וקשה שלא ליפול בשלב מסויים.
אפשר לשוחח על כך ואם יהיה נכון, אעזור בע"ה לגרום לכך שיהיה לך מאוד מאוד קשה לבטל את החסימה.