בדיוק נזכרתי שיש לי קבוצה (עם תפקיד שולי) כמעט באותו זמן. מה עושים? 
מוטי?...

סוד,
כבר לפני הרבה זמן התחלתי לחשוב על הגעה, לפחות למפגשי המנגל אם לא לקבוצות החיות הרגילות.
עברתי אתמול על הודעות ישנות שלי וראיתי שבשיחות פרטיות כבר לפני שנה וחצי חשבתי להגיע. עכשיו נקרתה לידי הזדמנות שהקלה עלי טכנית את ההגעה.
בנוסף, נפילה לאחר עוד תקופת ניקיון של למעלה משנה הובילה אותי לתובנה שאני צריך להשקיע יותר אנרגיות בהחלמה ולכן גם עלתה אצלי המוטיבציה להגיע למפגש.

הפחד של החשיפה אצלי היה זה שאחר כך עשה לי שמחה גדולה, 
הדרך לחיים עוברת דרך סוג של מוות. 

מאוד רוצה לבוא, מקווה שיתאפשר בבית.

בעז"ה אבוא.

טהרני כתב on 14 אוג' 2016 16:03:

אני אברך למדן בתואר, בפנימיות אני חולה ומכור.
התרגשתי מאד.

המשפט הזה הזכיר לי שבספר פרי הארץ לרמ"מ מוויטעבסק  בפרשת קרח כתוב, שכדי להגיע לעבודת ד' אמיתית, צריך לעבור דרך מידת המלכות הנקראת דרך המוות (ע"כ ציטוט) (פירוש הדבר, להגיע לביטול אמיתי - מלכות סימנה ביטול, צריך לעבור בדרך המוות, כי ביטול האגו הוא ממש כמוות לאדם.)

תודה
לכל המארגנים והטורחים שאפשרו למפגש לצאת אל הפועל,
רצה הכח העליון וזכיתי להגיע לחלק מהמפגש,
היה נחמד ומגבש,
במפוכחות
מוטי
נ.ב. אריסטו, היה נחמד לפרצף ניק, אלי? היית? קיוויתי לפגוש...

מוטי! היה כיף לזכור את הניק והפרצוף.

אוהב כל אחד ואחד בלי לקפח אפאחד. 

מוזר לי שיש מציאות של תוכנית בלי הפורום...

aristo כתב on 16 אוג' 2016 20:45:

חברים,
איך היה?

שתפו בבקשה את אלו שלא זכו להגיע.

מרגיש טמבל שלא הגעתי

חוסידל כתב on 16 אוג' 2016 21:39:

הגעתי, והיה ממש מוצלח!

מכיוון זו פעם ראשונה שלי בקבוצה חיה (אחרי 4 שנות פעילות בפורום) הייתי צריך להגיע יחד עם מישהו שכבר חבר בקבוצה. לפני המפגש היו לי פרפרים בבטן אבל הייתי נחוש מאוד להגיע, במיוחד לאחר שמשמיים הדברים הסתדרו כך שהתאפשר לי טכנית לבוא.
הייתי בטוח שאפגוש שם פחות או יותר את כל מי שאני מכיר  אבל בפועל לא הכרתי אף אחד בקבוצה.
חשבתי שאני הולך לקראת התמודדות לא פשוטה, בפועל היה שם מפגש חברים מאוד נחמד ולמרות שזו הפעם הראשונה שלי, ישר הרגשתי בבית ומאוד בנוח עם כל החברים.

כשהגעתי, הקבוצה הייתה בסבב של ההצהרות (בתור חדש הייתי פטור מהצהרה) ולאחריה מסר מאחד החברים הוותיקים ואז זמן לשאלות. אני משתדל מאוד להאזין לקבוצה הטלפונית הפתוחה של ימי חמישי, ואני חייב לציין שמסר חי זה הרבה יותר משמעותי וחווייתי ממסר בטלפון.

אחרי הקבוצה עברנו לשלב האוכל ודיבורים בין החברים, שם הצגתי את עצמי בפני חלק מהחברים והחלפנו חוויות החלמה ומספרי טלפונים.

ולגבי האוכל, מי שעבד שם על המנגלים בהחלט ידע מה הוא עושה. עברתי כמה "על האש" בחיים שלי וזה היה אחד מהמוצלחים!

לסיכום, היה ערב מאוד נחמד וחווייתי. לא יצאתי באורות, אבל בהחלט יצאתי עם טעם של עוד.
לקבוצות שוטפות עדיין אני לא יודע אם אצטרף, צריך יותר דרייב בשביל זה. אבל לכנס הבא אני בהחלט אעשה מאמצים משמעותיים כדי להגיע.

שיהיה לנו בהחלמה
רק להיום

ממש ממש נהניתי, מהחברים-המסר-האווירה הכיפית-והאוכל כמובן.
נראה לי שבגלל שבאתי יחסית בלי ציפיות - החלטתי מראש לנסות להתחבר לאווירה ולחברים ופחות לבקר בראש שלי בזמן אמת את כל מה שאני חווה, החוויה עלתה על כל ה(לא) מצופה והיה לי מאד כיף.

אני לאט לאט מבין שהשורש של המחלה אצלי נעוץ בבדידות שאני גוזר על עצמי מרצון.

תודה לכל מי שבא, תודה לכל מי שעזר והשתתף בהפקה, ותודה גם למי שרצה לבוא ולא הסתייע בעדו,
אוהב את כולכם.
פנימה.

גם אני שמחתי ממש לפגוש את כולם!
רציתי לשתף שאחד הפגמים שלי זה לברוח מאירועים כאלו.. ובקבוצה לפני שבועיים, כשהעלו את נושא העל האש לא חשבתי שאגיע.. אבל כשביקשו מתנדב לקנייה ראיתי שאף אחד לא מרים את היד ואיך שהוא מצאתי את עצמי מרים את היד ומתנדב לעשות את הקניה..
בשבילי זו הייתה חווית החלמה משמעותית בנתינת שירות באווירה טובה ומגבשת 

אלי! היית עם חולצה לא לבנה? 

היה המון אוכל  ובשפע (מקווה שהחזרתם את ההשקעה) כיף להגיע למפגשים האלה רק בשביל לראות שיש אנשים שאשכרה האינטרנט לא חלק מהחיים שלהם. פייר,נהנתי. היו חסרים לי כמה מהחברים פה ושמחתי להכיר חדשים.
יום אחד אני אהיה רציני ואבוא לקבוצות ואעשה צעדים, מי יתן..