אסירות תודה לאל שאני בדרך לקבוצה עכשיו. אני בדיוק קולט כמה אני חולה וחסר אונים מול ההתמכרות. ישבתי בבית ועלה בי רצון עז להשתמש אבל אתה אלוהים עשית עימי נס והשארת אותי נקי רק לעכשיו...כאשר הייתי בבית הערב הייתי מלא באנרגיות,עירני ורעב לשימוש וכאשר הייתי צריך ללכת לקבוצה, פתאום אני מרגיש חולשה ועייפות. אני קולט לראשונה שאני שונא ללכת לקבוצות, הסיבה האמיתית היא שכנראה שמה הקבוצה משקפת לי בכנות עד כמה אני מכור. אני עכשיו בקבוצה ואני אסיר תודה לך בורא עולם על הנס, על החבר היקר מהתוכנית שלא ויתר לי וגרר אותי איתו לקבוצה. אני יושב עם החברים מחובר ושמח על כך שאנו עובדים את הצעדים. רק בעזרת אלוהים והתוכנית יש לי סיכוי...

אוהבים!!
אני לאחרונה מרגיש את הצורך בקבוצות בשביל אוויר לנשימה..

לפעמים עוזר לי לחשוב שאני רק צריך להגיע..

המון הצלחה!

אתה כותב "אני שונא ללכת לקבוצות", אבל אז אתה מספר כמה כיף לך בקבוצה עכשיו...

אני מתחבר דוקא למה שכתבת בתוך הפוסט ולא לכותרת. אני אוהב ללכת לקבוצות, ולא מוותר עליהן. אני אוהב לפגוש חברים ואוהב להיות במקום שמבינים אותי ושמקבלים אותי כפי שאני בלי תנאים מוקדמים.

שלום חברים
אצלי זה לפי מצבים.
לפעמים שונא, ולפעמים אוהב.
אולי זה תלוי בסוג ניקיון שלי.
אם אני נקי ממחשבה, אני אוהב קבוצה.
ואם מתחשק לי להתפרק, אני שונא קבוצה.
השאלה עם הקבוצה עוזרת לי, או חוסמת אותי.
יום טוב.