יש לי שאלה שמלווה אותי תקופה.

קראתי בעבר בפורום על כמה שגילו כישרונות אמנותיים תוך כדי החלמה.
ואם אני לא טועה היו גם כמה שסיפרו על נטייה אמנותית כלשהי.

יש פה מישהו כזה? 
יכול להיות שאצל אומנים התאווה מופיעה בצורה יותר חזקה?
מישהו מכיר מאמר שמדבר על זה? 

יום נקי לכולם רק להיום בעז"ה. 

בלי להתגאות, אני צייר לא גרוע בכלל.
אני נושם וחולם ציור.
אני מנגן בגיטרה בסדר גמור.
ואני מאוד אוהב וטוב בגמרא.
יש לי שכל.
אבל אני לא חושב שזה גאוה כאן, כי זה מחלת החכמים.
וכולם כאן כישרוניים, ויודעים את זה. אתה יכול לישמוע אחד אחד איך שהוא מוצלח הישיבה,
מוצלח במקצוע (ככל שיהיה).
שמעתי ממישהו שצריך הרבה שכל כדי ליראות תמונה מינית, ולשחק עם זה בראש.
זה גם דורש הרבה דמיון ויצירתיות.
אני חושב שאני יכול להגיד תודה שאלוקים עשה אותי סקסוליסט, זה בא עם חבילה טובה.
כעסתי על אבא שעשה אותי מכור, אבל אף פעם לא הודיתי לו מספיק על הכישרונות שלי.
ניראה לי שבירברתי קצת.
בקיצור יש לי חוש אומנותי
אוהב

סתם אני שואל : מה הנפקא מינה ?

אני מתחבר מאוד לרישום עיצוב ואדריכלות, אני עדיין צעיר ולא כל כך פיתחתי את זה (בישיבה זה קצת קשה) אבל זה נורא מושך אותי, אז יכול להיות שבגלל שזה תחומים שמשלבים הרבה דמיון הם מחזקים אותו וגורמים לו לעבוד שעות נוספות...
מהניסיון המועט שיש לי וממה ששמעתי מאחרים פה התהליך של ההחלמה מלווה בהרבה מודעות עצמית כך שאני רואה קשר ישיר, חוץ מזה במובן הפרקטי בן אדם שמפסיק צריך להעסיק את עצמו בדברים אחרים, אמיתיים, ומה יכול להיות יותר טוב מתחומים שמענינים אותו והוא מתחבר אליהם ולכל אחד יש דברים כאלו. מעניין מה אחרים חושבים. לילה טוב.

יש כאלה. אבל פחות מששיערתי. כשהגעתי לתכנית הייתי בטוח שכולם מוסיקאים וסופרים מחוננים ומוכשרים. אבל זה לא ממש כך. או, בעצם, ממש לא כך.

יש גם קשר הדוק בין אומנים לבין בעיות של התמכרות, ושלל בעיות נפשיות אחרות. קראתי למשל על תולדות המלחינים הקלאסיים, שרובם ככולם חיו חיי הפקרות הזויים. לאחרונה ריפרפתי גם על ספר עב כרס ומשעמם מאוד בשם: "גאונות ושיגעון : היחסים המורכבים בין יצירתיות לפסיכופתולוגיה".

אז יש דבר כזה. אבל לא כל אמן סובל מבעייה נפשית, וודאי שלא כל מי שסובל מבעייה נפשית הוא אמן... (לפחות לא במובן המקובל של המושג ).

באופן אישי, אני יכול לומר לגביי, שמעיינות היצירה שבו ונפתחו אצלי, אחרי תקופה של יובש, בעקבות תכנית ההחלמה. זה עדיין לא משהו מסודר ויציב כל כך, אבל זה יותר מאשר בעומק הדיכאון של קרקעית השימוש. גם הכתיבה כאן בפורום, עבורי במידה רבה, היא סוג של יצירה, ביבליותרפיה.

תודה חברים.
בהתחלה כשלא ענו,חשבתי שזה רק שטויות שבראש שלי.
אז כנראה שזה לא שטויות, אבל גם לא תופעה כמו שחשבתי.

לוחם אמיץ, גם אני צייר לא גרוע בכלל ועוד כישרונות (בחסד ה' ולא מכוחי ). 

עוזרני,
יש לי הרגשה שיש קשר בין חוש הדמיון המפותח שיש לי ליכולות שלי בתאווה, בכללי אני רואה את עצמי כאדם הרבה יותר חי וסוער רגשית ומחשבתית מאנשים אחרים סביבי. 

אבל אולי זה רק דמיונות ומגיע מרצון להרגיש מיוחד.

חשבתי בעקבות השאלה שלך
ואולי יש 2 נפקא מינות, 

-אם אדע שתאווה מוגברת מגיעה מכשרון מוגבר, אשמח יותר בתאווה שקיימת בי.

-דבר שני, הידיעה שיש לי דמיון חזק עוזרת לי להבין שאני חייב להתרחק יותר מתאוות, להתרחק הרבה יותר מאשר אנשים אחרים שחוש הדמיון שלהם חלש יותר.


תודה רבה טהרני, 
ולא רק על התגובה הספציפית:smile:
בהחלט הדברים שאתה כותב הם כשרון, תודה. 

נראה לי שגם אצלי הכשרון נפתח יותר בתקופת חיבור ונקיות. 

ו​הספר הנ"ל נקי? 

אני לא יודע אם יש קשר או לא, אני יכול לומר על עצמי, שברור לי שבחסדי השם הגדולים עלי  יש לי יכולות שיכליות הרבה מעבר לנורמה. אני לא מכיר הרבה אנשים שהשקיעו בלימודים פחות ממני, ויש לי תעודת בגרות של חרשנים. הגעתי לישיבה גבוהה שהרוב שם באו מרקע תורני ואני בכלל לא (ההורים שלי למדו על יהדות רק מהאחים שלי וממני) ומהר מאוד התגברתי, בשבלב די מוקדם ככר התחלתי ללמוד בעיקר עם חבר'ה מבוגרים ממני. לצבא הגעתי למקום מלא עתודאים, בחודשיים הראשונים הרגשתי שחלה טעות בשיבוץ, אבל היום אנשים באים לשאול אותי בתחומים שיש להם תואר שני, ולי אין שום השכלה אקדמאית. אני לא מרגיש גאווה לכתוב את זה, כי אני באמת לא עשיתי שום דבר בשביל ההשגים האלה, הכל זה חסד גמור. מבחינת אומנות, המון שנים הרגשתי שאני מאוד רוצה ליצור ואין לי כלים (אולי כי גדלתי בבית מאוד ראליסטי, ולא חינכו אותי להעריך אומנות). בתקופות שהיה לי יותר זמן, לפעמים הייתי משקיע ימים שלמים כדי להקשיב למוזיקה. לאחרונה התחלתי קצת לקרוא ספרות ישנה כזו כבדה, ואני פשוט מרגיש בגן עדן, אבל אני לא מרגיש שיש לי כלים לייצר אומנות בעצמי, למרות שאני מאוד נמשך לזה. מה שאני בא לומר זה, שאם אכן יש קשר, וההרפאות תעזור לי למצוא בעצמי כלים ליצור אומנות, זו ללא ספק אחת המתנות הכי גדולות שאני אוכל לקבל, זה משהו שאני כמה לו המון זמן.