טוב אז אחרי 46 ימים (בדיוק כמו המסע שהיה לי לפני כמה זמן שהצלחתי גם כן 46) הייתה לי סוג של מעידה גדולה/נפילה.
ומעשה שהיה כך היה:
בליל שבת מצאתי את עצמי באמצע הלילה עושה את המעשה (מאונן) כאשר הייתי בעצם חצי ער חצי ישן, הרהרתי הרבה, התחברתי לתאווה, ולפעמים עצרתי את עצמי וממש קיויתי שלא יצא לי זרע לבטלה ח"ו. בכל מקרה זה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים ובבוקר מוקדם גם הייתי חצי ער חצי ישן, הייתי עייף, וחלמתי שיוצא לי הזרע ממש ובאמת אחרי שקצת התפכחתי והתעוררתי יותר, ראיתי שהתחתונים שלי רטובים ובעצם מאז שזה קרה, התאווה יחסית בוערת בי והנסיונות התחילו להתקיף בחזרה.
לא נפלתי לאיזה עצבות נוראה ברוך ה' רק אמרתי תודה רבה לה' כי בוודאי זה לטובתי הנצחית וחיזקתי את עצמי וכו' וכו',
התאווה שוב בוערת בי יחסית וקשה לי, מקווה לעבור את היום הבא בשלום. זה גם עוד יותר קשה לי כי פעם אני גם נגעתי בבנות והייתי איתן ואני נזכר בזה וחושב על זה וזה פשוט מקשה את ההתמודדות אבל ישתבח שמו בכוחו ובחסדו הגדול, ה' שומר אותי נקי יום יום.
כמה דברים לומר:
א. אני מתמודד עם משהו שאני אשמח לראות האם יש עוד מישהו כאן שמתמודד איתו.
זה בעצם הרהורים ודמיונות אסורים אבל ברמה מאוד חמורה שכמעט כל לילה שאני הולך לישון ישר אני מדמיין וחושב על סרטונים ותמונות וכו' וכל שכן כשאני עוצם את העיניים, מדמיין כמעט כל הזמן נשים וכו' וכו'. אני יודע שלכולנו יש הרהורים ופנטזיות אבל נראה לי שהרמה שלי היא חמורה ואשמח לדעת אם יש עוד מישהו שיש לו את זה.
ב. הלב חומד ותאו, הגוף רוצה נשים, העיניים רוצות לראות את מה שרוצות לראות, האבר שלי לפעמים מתחמם ומתקשה ואני מרגיש לאט לאט את התאווה מתחילה לבעור בלבי. קשה לי. היו לי כבר כמה נסיונות לא פשוטים בזמן האחרון. זה באמת לא פשוט לוותר על התאווה.
אם ח"ו לא הייתי שומר תורה ומצוות, אני הייתי משתמש כמה פעמים ביום. היום הייתי בכמה נסיונות.
מקווה לטוב, מקווה לעבור את הלילה ואת היום בשלום, שאזכה לעוד יום נקי בעזרת ה', שכולנו נזכה. ושנזכה לכוף יצרנו להשתעבד לו יתברך.
למען שמו באהבה.
שבוע טוב ומבורך צדיקים.
הייתי חייב קצת לפרוק את זה..