מוכר, ואני כבר נפלתי מזה פעם.
זה נקרא (בפורום) ל'שמור על קשר' עם האוייב.
אני זוכר שלימדו אותי כילד פחדן שלא לברוח מכלב, כי אם אני אברח הוא ירדוף אחרי.
רק להישאר שאנן, כאילו אין כלב, ולא להסתכל עליו.
אבל פחדתי וברחתי, וכל הזמן הסתובבתי לבדוק אם הוא רודף אחרי,
וכמובן שהוא היה שם תמיד בשבילי... רדף אחרי הרבה זמן...
כך איתנו, אם אסתובב כל הזמן לבדוק, התאווה תהיה שם תמיד.
זה רק תלוי אם אני מחפש אותה (להיכשל או שלא להיכשל...), או שאני מבקש לתקן את החיים שלי - לא משנה אם אני יכול ליפול או לא.
---
לפעמים ה"סקרנות" היא רק תירוץ ליפול בטעות... ובנתיים להנות.
כדאי לנו להפנים: גם אני יכול לחיות עם התאווה בשלום,
אני לא רוצה לבדוק את זה כי אולי אני אמות.
ואני רוצה לחיות.
תקנו אותי אם אני טועה.
---
עוד נקודה. הגדר שאני בניתי מול התאווה, מספיק חזקה, במקרה הטוב, שהתאווה לא תוכל לשבור אותה.
אבל אם אני, בונה הגדר בעצמו, רוצה רק לנסות לשבור אותה, אני אצליח. כלומר אכשל. כי אני מכיר את נקודות החולשה שלה. אני יודע איפה בדיוק לשבור אותה.
----
לבדוק אם אני יכול לחיות בשלום עם התאווה, זה להתגרות עם התאווה.
זה לחפש את החולשה של התאווה, וזה בהחלט לא לחיות בשלום...
מאחל לך ולכולנו,
שבוע טוב ונקי
כובש
