שלום חברים יקרים ואהובים.
למרות שעבר זמן מהפעם האחרונה שכתבתי פה בפורום, אני שוב כאן,ערב יום הכיפורים תמיד מעלה אצלנו המכורים שאיפה מובהקת לשינוי, לכפרה על מעשינו, להתפלל מאלוהים שישחרר אותנו מפגמינו. השנה שעברה היתה שנה קשה עבורי, במיוחד מבחינת התאווה, שנה של שימושים קשים, הליכה בלתי פוסקת לזונות ואוננות ללא הפסקה. כבר 25 שנה שבכל כיפור אני מייחל לעצמי, שבכיפור הבא כבר אהיה נקי ומפוכח. לפני כחודש ימים קיבלתי החלטה אמיצה בתוכי, שאיני מכיר יותר בהתמכרות הזאת כחלק ממני!!!! מאחר ואיני מכיר בהתמכרות כבעיה אצלי, איני יכול לעשות תוכנית ולכן הפסקתי פעילות מוחלטת בנוגע לתוכנית 12 הצעדים. באורח פלא כבר חודש שאיני משתמש בעצמי, איני מתקרב לזונות ואיני נכנס לחדרי הצא'ט המזוהמים. בימים כאלו של נקיות אני מבין שזה חסד גדול שאלוהים עושה איתי, הוא מראה לי שיש אפשרות לחיות אחרת, בצורה של נקיות ומפוכחות מינית. עניין המין שהיה עבורי פתרון לכל בעיה, מקום לברוח לתוכו מבעיות חיי, התחיל להשתנות. אני יודע היום, שהמין נתון לבחירה וישנם חיים ללא מיניות. ישנה אינטימיות שזאת לא מיניות. ישנה אהבה אמיתית על בסיס חיבור אלוהי, לא משהו שבא מתוך תאוות בשרים. כאשר אני נקי, אני רואה כמה התאווה בודדה אותי מהסביבה, ניתקה אותי מהחיים האמיתיים, הובילה אותי למקום של יאוש ודיכאון,הובילה אותי לחיות בתוך בית הכלא שיצרתי בראש שלי. אין לי נכונות לעשות תוכנית מאחר ואני מאמין שישנם דרכים נוספות לעלות על דרך, אך דבר אחד ברור לי ללא ספק, אורח חיי ההרסני חייב להשתנות. הגישה שלי לחיים צריכה להיות בריאה יותר, חיי צריכים להתלות רק בבורא עולם ולא בשום דבר אחר. עשיית ספורט יכולה לעזור מאוד לנו המכורים, הוכח מדעית שבזמן פעילות אנאירובית מופרשים בגוף הורמונים התורמים לבריאות ומסלקים פחדים. לדעתי מכור הוא אדם, שחי עם המון פחדים ואמונות מגבילות בעיקר ביחס לעצמו. מניסיוני ראיתי שאני מבודד מאוד מהחברה, מפוחד מהעולם, חי עמוק בתוך הכלא שיצרתי אצלי בראש במשך שנים. הערב ערב יום הכיפורים, אני מסתכל מצד אחד בכאב על השנה האחרונה והקשה שהיתה לי, שנה של שימושים, ריכוז עצמי מטורף, שנה שבה הרגשתי מת מהלך, שנה שבה פגעתי באנשים יקרים לליבי, שנה שבה פגעתי בעצמי ללא הפסקה. מצד שני אני מסתכל בשמחה על החודש האחרון, אני רואה את השינוי שמתחולל בתוכי, אלוהים עוזר לי כאשר אני מאפשר לו לעשות את הנס. אני רואה שיש תקווה לחיים טובים ומאושרים!!!
כאשר אני מביט עמוק לתוך עצמי, אני רואה אדם מורכב, שבמשך שנים על גבי שנים לא קיבל את עצמו באהבה, לא השלמתי מעולם עם מי שאני באמת, תמיד רציתי את מה שהיה לאחרים והייתי בטוח שזה מה שישעה אותי מאושר. כאשר אנו מתרכזים יותר מידי במחלה, אנו מקבלים עוד ועוד ממנה. אנו צריכים להתמקד בהחלמה. לדעת שרק להיום אין שום אופציה עבורנו להשתמש, אפילו לא דקה אחת. ברור לי מדוע קשה לעבוד את תוכנית 12 הצעדים, איני רוצה להשתנות באמת!!!
המחשבה על חיים ללא שימושים הורגת אותי, הראש נותן לי להאמין שאוננות עבורי היא כמו אינסולין לחולה סוכרת, אך זהו שקר מולחט.
ההתמכרות היא מחלה רוחנית הפוגעת בכל תחום חיים אפשרי, תאמינו לי זה מניסיוני. גם תרופות פסיכיאטריות יכולות אומנם להקל את המצב, אך לא לתת פתרון קבוע ויציב. רק שינוי הגישה ודרך החיים שלנו יכול להחזיר אותנו לשפיות.
אני מודה לבורא עולם על החסד הגדול שעושה עימי בכל רגע ורגע ומשאיר אותי נקי ומפוכח, בלעדיו איני יכול. סוף סוף אוכל השנה להעביר את יום הכיפורים עם עצמי בחשבון נפש נוקב וחסר פחד, לא אצטרך להשאר בבית ולאונן בצאטים ובסרטים פורנוגרפיים. אני מוסר כעת את חיי בידיך אלוהים, מבקש ממך שהשינוי ימשיך ויתעצם, שאעשה את רצונך תמיד.
מחילה וסליחה לכל אחד מכם, אם אמרתי בטעות או העליתי על הכתב דבר שפגע במישהו, זה לא היה בכוונה.
צום קל ומועיל לצמים,
חשבון נפש חסר פחד...
