זהו, ביום שלישי רביעי חמישי הגעתי להרגשה של חוסר אונים גמור,
זה קרה לי כמה פעמים כבר, אבל זה היה ברצף של שלושה ימים בהם הייתי מאופס, אחזתי ראש, שלטתי במחשבותי, בהירהורים בפנטזיות, ועם כל זה מצאתי את עצמי יום אחרי יום מחפש ומחפש במכשיר שלי דרכים הקלקלות.
ומצאתי אותם, והגעתי עד ראש ההר, רגע לפני התפרצות ההר גאש, הכל רעש גאש בפנים, ועצרתי את עצמי.
האם הרגשתי שאני עצרתי את עצמי, כמו שחשבתי כל פעם שהיה בעבר?
לא, הפעם זה היה משהו אחר.
פשוט תוך כדי שאני מתדרדר פעלתי לפי כמה צעדים לא במסודר, כי אני עדיין לא עושה את הצעדים במסודר,
וכך הרגשתי שזה עובר לי.
עצרתי לפני ההתרסקות.
בסייעתא דשמיא גדולה, ממש: "לולי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו"!

יום ראשון, עובר אותו בזכותכם חברים.
זו לא סתם מליצה. זו מציאות שאני חי אותה.
"ויהי בישורון מלך, בהתאסף....יחד שבטי ישראל".
מתי אני מרגיש שנמצא בתוכי, בתוך הישורון שבי - ה'מלך', מלך מלכי המלכים הקב"ה.
כשיש אצלי את ה'בהתאסף' יחד שבטי ישראל.
כשאתם החברים מתאספים יחד לעודד ולעזור.
תודה, אין מילים יותר, פשוט תודה לכולם.
אני שומע עכשיו את השיר 'בן אדם עלה למעלה, כי כח עז לך'
כן, עם כל הנפילות שלי, אני עדיין בן אדם, אז כח עז יש לי, רק עלי לדרוש אותם לבל יכחשו לי.
מתפלל לאלוקים, קלי, תן בי את השלוה לקבל מה שלא ביכולתי לעשות, ואומץ לעשות מה שביכולתי, ולהבדיל בין השניים.
לילה טוב ונקי
אוהבכם - ישורון_

אסירותודה על חסד ה' עימי בכל רגע.
על שנתן לי חיים, בריאות.
על שנותן לי פרסה כדי צורכי בכל פעם בדרך פלא.
הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו

חודש ימים שלא כתבתי בשרשור הזה,
נראה לי הרבה זמן, אבל דוקא היום החלטתי לכתוב, 
כי היום זה 40 יום של נקיות,
40 יום מסמלים הרבה דברים,
40 יום קודם יצירת הוולד בת קול אומרת בת פלונית לפלוני.
40 יום שהה משה רבנו על הר סיני כשבא להוריד את התורה.
40 יום של נקיות, איזה נפלא, ממש לא ברור.
זו הפעם הראשונה שלי שאני עושה רצף של 40 יום,
הסוד הוא שכל יום היה רק להיום, זה נתן לי את ההכרה כי כל יום, כל שעה מן היום, כל רגע מהשעה הם מונהגים ומושגחים ע"י ה'.
ההכרה הזו, החיבור הזה נתן לי את הנקיות שהצטברו לעת זו ל- 40 יום.
תודה לך קלי, ומתוך ההודאה על העבר אני מבקש גם על העתיד, תן בי את האומץ לעשות מה שביכולתי, ומה שלא ביכולתי לשנות שאני יקבל בשלוה, ואת התבונה להבחין בן השניים.
לילה טוב ונקי.

ההתאספות הזו, הישיבה בצוותא, במעגל, לספר, לצחוק, להרגיש את השני.
זו חוויה של "יחד שבטי ישראל".
בצורה כזו אני יכול להגיע לחיים של "בישורון מלך",
הכרה שיש מלך לעולם, "אדון עולם, אשר מלך", הוא מנהיג את הכל.
בסיפור לחברים בקבוצה אני יוצא מתוך עצמי משוחח עם חברי, וכך מכיר בחסרונותי ומבקש את העזרה והמקור ללמוד ממנו במה להשתלם.
זו כוחה של קבוצה חיה.
זה מה שחוויתי בבוקרו של יום שישי האחרון.
נפגשתי, נכוותי מהחום של החברים, ולא ככוויה מאש שבורחים ממנה.
אני מחכה ליום שישי הבא שאני יקבל עוד כוויה כזו.
זו חוויה נפלאה, זה פשוט כיף לי, זה הבית שלי, זה החברים שלי.
תודה לכם חברים
אסירותודה לאלוקים שנתן לי את הקבוצה

מהתאספות במפגש חי, משיתוף וסיכום שבוע, מחיבור למעגל ותפילת השלוה.
נעשינו ל- יחד שבטי ישראל,
נעשינו לחברים, למשתפים למדברים ככה באמצע היום, בכיף, בשעת מצוקה וחוסר אונים מול התאווה.
זה מה שיצא לי מה'בהתאסף', ככה אני זוכה שיהיה לי התגלות וחיבור ל'מלך', לאלוקים.
אני זוכה להיות רק להיום בחצרו של מלך, כמה טוב יום אחד בחצריך מאלף!
תודה לכם חברים.
אסירותודה לאלוקים על התוכנית.

וואוו, חודש לא כתבתי כאן.
אמנם כתבתי בשרשור השני שלי ביומני מסע.
אבל עכשיו אני יושב, יום קשה עבר, כאבי ראש עזים.
חזרתי מתפילת ערבית חשבתי שיהיה משהו בבית, אבל כלום!
ניסיתי להכין משהו ואלוקים שם לי רגליים....
אני חשבתי שאני מנהל את העולם
אני מתחנן: אלי, תן בי את השלוה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם,
אומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים, אמן.

אוהבים אותך ״ישורון״...

אלוקים גדול, כפשוטו.
היום בבוקר קמתי עם כאבי ראש עזים כהמשך לאתמול.
חשבתי שזה מהצום, אפילו שזה התחיל לי עוד מיום רביעי מאחרי שסיפרתי לאישתי בהכוונת הספונסר שלי.
כנראה שבאמת זה היה מזה, הלחץ העצום.
הרבה תפילות התפללתי לה' שיעזור לי ויכוון אותי במחשבותי ודיבורי.
למעשה אתמול שוב דיברתי איתה והיא לא מקבלת.
אז הבוקר הלכתי לקבוצה ,
אני יוצא משם כמו אדם חדש!!
ממש לא מובן, ההשתתפות של החברים, החלוקה שלי איתם,
לשמוע שאני לא יחיד בסירה ובים הסוער...
זה שיחרר אותי.
הוספתי להתפלל יחד עם הקבוצה במעגל, ויצאתי חדש!
אוהב את התוכנית
אסירותודה לאלוקים על השיחרור שנתן לי,
אסירותודה על התוכנית ועל החברים.
הייתי בטוח שאני נופל היום, שזה מגיע לי במצב שלי.
עכשיו אני מרגיש מחובר אליו. 
אני אומר לעצמי: "שתלך לה התאווה לעזעזל... אני נשאר מחובר ומפוכח"
שבת שלום מחוברת לאלוקים ונקיה רק להשבת
אוהב אתכם
ישורון_

אוהבים אותך ישורון! כל הכבוד על העבודה למרות הקושי!
פורים שמח:)

"ובכן, ויהי בישורון מלך, בהתאסף... יחד שבטי ישראל".
החוויה שבתוכנית היא זו: בהתאסף... יחד שבטי ישראל.
היחד יכול להיווצר רק בכל האלוקי הטמון בכל נשמות עם ישראל שהם חלק אלוק ממעל.
והאחדות הזו מגלה את האור של האלוקים בעולם שלי. אני מגלה את הקשר עם חברים שמעולם לא הכרתי. לא שמעתי עליהם. ויש גם שאינם מהחוג שלי בכלל.
אבל האחדות חוצה את הכל. האהבה. הקשר מגלים לי שיש משהו שמאחד את כולנו.
רוח אלוקים אוהב.
רק הוא יכול לאחד אנשים מכל העולם כולו. אני מדבר עם חברים מחו"ל כאילו אנחנו מכירים כבר שנים.
זה רק אלוקים גדול עושה.
מכוחו ולא מכוחי. אני עם כל פגמי האופי שלי מעולם לא חוויתי אחדות כזו.
השיחרור שלי מכבליי. הסרת הקשיים שלי. הם אלו שנותנים את האפשרות לאחדות. לאהבה.
וזה רק מכחו ולא מכוחי.
אז, ויהי ב"ישורון", מלך. בתחילת התגלות התוכנית חשבתי שמצאתי את אלוקים שיתן לי את הכח להאבק בתאווה, ביצר. שאני ינצח אותה.
וחשבתי שה"מלך" בישורון הוא הכח שניתן 'לי' מאלוקים להיות שולט כמלך על יצרי ותאוותי.
---------
היום, לאט לאט אני מפנים שאני חסר כח, את הכל עושה אלוקים.
אני יודע הכל. מה יכול לעזור לי כאדם עם יצרים מוגברים.
אבל הבעיה שלי היא לא חוסר ידע, היא חוסר כח.
ולכן, המלך, הוא לא 'אני'.
המלך, הוא לא אחר מ'מלך מלכי המלכים'.
אלוקים, בעל הכחות, רוח היקום כולו, נותן לי את הכח לוותר על תאווה, והוא בדרכים שלו פשוט לוקח ממני אותה.
איך? אני לא יודע. לא מתיימר לדעת.
כמו שחולה לא מתיימר לדעת איך המנתח הוציא ממנו את הגידול. העיקר שהוציא וזהו. מצד החולה זה פשוט נס. גם אם זה בא ע"י מנתח. נס מאלוקים.
ככה בדיוק זה במחלה שלי. פשוט נס.
-------
אלוקים, תן לי את הנכונות לשחרר את השליטה על חיי ורצוני.
למסור את כתר המלוכה לראשך.
לרדת מכס המלוכה ולפנות אותו לך.
קלי, אני מעמיד עצמי לרשותך כדי שתבנה איתי ותעשה עימי כפי שתחפוץ.
מי ייתן ואעשה את רצונך תמיד.
אמן!

כמה טוב וכמה כיף לקרוא
אוהבים!