חברים יקרים ואהובים,
כמו כל פורום מתפתח, עוברים עלינו בימים אלו חבלי לידה לא פשוטים. כפי שציינו כאן כבר כמה חברים, בתוך מספר חודשים הפכנו ממקום די שומם, לפלטפורמה שוקקת חיים עם דיונים ודעות שונות, וכמובן הרבה חברים חדשים שמצטרפים וחלק גם נשאר לתהליך ההחלמה. אבל זה הרבה יותר מכך. בהתחלה עסקו כאן כל הדיונים בדברים הבסיסיים ביותר, בעיקר בשאלות מהי התמכרות והאם אני מכור. מצד אחד זה דיבר אל כל אחד שנכנס לכאן, ומאידך לא היה כאן תהליך של החלמה כי גם אם הבנתי מהי ההתמכרות והסכמתי שאני מכור - עדיין לא היתה כאן תכנית פעולה לצאת החוצה.
אז בחודש וחצי האחרונים, בעיקר מאז שנפתחו קבוצות צעדים טלפוניות, החלה לנשוב כאן רוח אחרת, רוח של החלמה. זה טוב אבל זה גם מסוכן. זה טוב כי חבר חדש שמצטרף מבין שיש סיכוי, הוא רואה את כל אלו שכבר עברו 90 יום ואפילו תקופות ארוכות יותר, ויודע שאם יפסע באותה דרך בה הלכו אלו שלפניו - גם הוא יכול להיות נקי וחופשי מכבלי העבדות לתאווה. אבל יש גם סיכון כי יתכן מצב של חברים שנכנסים ורואים את כל אלו שכבר בהחלמה, ומרגישים לא שייכים ולא קשורים, וכל הדיבור הזה על אלוקים ומסירת החיים לא ממש מדבר אליהם. הם רוצים מישהו שיבין את ההרגשה המגעילה שלהם רגע אחרי הנפילה, ובשלב הזה הם לא צריכים שום דבר יותר מכך.
וישנה עוד בעיה קטנה. הפורום שלנו משמש כפורום כללי, אבל בפועל רוב הכוחות הפועלים בו הם חברי הקבוצה הטלפונית של הצעדים. כל אחד שנמצא בקבוצה הטלפונית, מסכים באופן מוחלט על הדרך של הצעדים, ואנחנו נושאים את המסר הזה הלאה ומביאים אותו לכאן, אבל אנחנו לפעמים שוכחים שזה לא פורום לקבוצת הצעדים, זה פורום כללי לכל מי שרוצה להחלים מההתמכרות שלו.
אז מה עושים? למיטב הבנתי, לא משנים כיוון אלא ההיפך: ממשיכים עם הצעדים הלאה. הרי הצעדים האלו הצילו אותי והצילו את החברים בקבוצה, ואין שום סיבה בעולם שלא נספר לכולם על מה שעזר לנו, אלא שצריך לדעת איך לעשות את זה נכון, בלי לקבוע לאף אחד מה לעשות, עם המון סובלנות, וכמובן בלי כעסים ופחדים. אני לא מדבר על הצעד ה-12 שמלמד אותנו כיצד לעבוד עם מכורים נוספים, אלא דווקא על סדרת הצעדים הבאים הכוללת את צעדים 4-7. זה הזמן שנתחיל להסיר את משקעי העבר מעצמנו, וכך נוכל לחיות בקלות יותר עם החברים החדשים שמצטרפים, ולקבל אותם גם אם דעותיהם שונות משלנו.
נכון, אנחנו עדיין עוסקים באינטנסיביות בצעדים הראשונים, וכולנו מרגישים שנותר לנו הרבה מה ללמוד על מסירת החיים לה' יתברך, אבל יחד עם זה אנחנו חייבים לדעת לפחות באופן כללי מה ממתין לנו בהמשך הדרך, וכך גם אם לא ננקה את כל העבר, לכל הפחות לא נוסיף לנו עבודה נוספת שנצטרך לעשות בעתיד הקרוב כל כך, וגם לא נסכן את כל העבודה שכבר עשינו. לכן, בימים הקרובים נקדיש קצת זמן לכל אחד מארבעת הצעדים הבאים (ואולי נעבור באופן טיפה יותר עמוק על כל הצעדים עד האחרון), כדי שכל החברים יוכלו להתחיל ליישם אותם, גם אם עדיין לא נעבוד עליהם לעומק.
אז הנה הטקסט של הצעדים, ובעז"ה ננסה להתחיל גם לחיות אותם ולחיות על פיהם ולהביא את הרוח שלהם לעבודה כאן בפורום:
4. עשינו חשבון נפש מוסרי, נוקב וחסר פחד.
5. התוודינו בפני אלוהים, עצמנו ואדם נוסף על טבעם המדויק של פגמינו.
6. היינו נכונים לחלוטין שאלוהים ישחרר אותנו מפגמים אלה באופיינו.
7. ביקשנוהו בענווה שישחרר אותנו מחסרונותינו.
תחזיקו חזק, יוצאים לדרך.
