תאמינו או לא, היום כבר לא בא לי לאונן.
לפני שנה לא יכולתי להירדם בלי לאונן. הייתי מאונן כמעט כל יום, ובדר"כ לפחות פעמיים ביום.
האובססיה הייתה חזקה ביותר, בכיתי על העבירות שלי, התפללתי לאלוקים, למדתי על חומרת העניין גם מבחינה דתית וגם מבחינה רפואית. שיכנעתי את עצמי שאם אאונן יגמר לי הזרע, ולא יהיו לי ילדים. אבל שום דבר לא עבד.
ובזכות הצעדים, הספונסר המסור, הקב"ה שתמיד עונה לטלפונים שלי, ולשליחים שלו שעונים לי בפלאפון.
היום אני לא אוננתי 6 חודשים, ולא בא לי לאונן, זהו נס. אמנם יוצא שאני בוהה בנשים, מפנטז עליהם, יש מידי פעם דחף לפורנו שלא מתממש. אבל אני לא צריך לאונן.
פעם חשבתי שזה בלתי אפשרי לשרוד יותר משבוע בלי להוציא זרע, חשבתי שמי שיכול יש לו בעיה רפואית חמורה. ורק נשואים יכולים להיות נקיים, בגלל שהם מקיימים יחסים בבית כל כמה ימים.
לא קיימתי יחסים עם אישתי תקופה של חודשיים, ולא היה לי צורך בלאונן.
אני בא לא להתגאות חלילה, פשוט זה מרגיש לי טבעי, ואני תמיד דורש יותר מעצמי ולא מפרגן לעצמי.
אני מלקה את עצמי שאני מפנטז, ומסתכל על נשים. אז הגיע הזמן להגיד שאני בהחלט עשיתי המון, והקב"ה גאה בי.
הפוסט הזה היה נורא קשה לי ליכתוב, בגלל החוסר ביטחון עצמי שלי שלא נותן לי לפרגן לעצמי.
נתתי לאלוקים את המושכות, והוא עשה בשבילי את מה שלא יכולתי לעשות לעצמי.
"רפאנו ה' ונירפא..." השיבנו ה' אילך ונשובה...". מה עשיתי ? כלום !
נתתי שיעשה פשוט, עבדתי על עצמי שלא להפריע לתהליך הנורמלי של תשובה.