תכל'ס - אני לא שופט אותה. נראה לי שכל אחד היה עושה את אותו דבר בדיוק, אבל בכל זאת זה נראה מצחיק שאחרי מערכת בחירות כזאת והפסד צורב כל כך, קלינטון מצאה סוף סוף את מי להאשים וטענה שהכל בגלל יו"ר הבולשת שהוציא מכתב שבוע לפני הבחירות בקשר לפרשיית האימיילים שלה. היו בחירות, היו השמצות אין סופיות, כל צד עשה הכל כדי לדפוק את הצד השני, ובסוף צד אחד ניצח. זה דרך העולם, וזה כמובן מבאס להיות בצד המפסיד, אבל מה שהיה נראה הגיוני זה לקחת אחריות ולהגיד "ניסינו, רצינו, לא הצלחנו", ולא להאשים מישהו אחר בתבוסה.
אבל כנראה שככה אנחנו. ההפסד נהיה פחות צורב כאשר אנחנו יכולים לייחס אותו למישהו אחר, ואנחנו משתמשים בזה לא רק בהפסד של בחירות אלא בכלל במצבים שבהם קשה לקחת אחריות, למשל הנפילות שלנו. הרי הרבה יותר קל להאשים את הנשים שמתלבשות בצורה פרוצה, את אתרי הפורנו, את הפרסומת שקפצה לי בכלל בלי שרציתי, או את הקישור שהיה לכתבה על יחסי מין, כשאני בכלל קראתי על הבחירות בארה"ב. אני בסדר גמור, זה הם שלא בסדר. (או במילים של אדם הראשון "האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל").
ככה זה מול התאווה וככה זה מול דברים אחרים בחיים. זה טבעי לרצות למצוא את האשמה באנשים אחרים, אבל הבעיה היא שזה לא מקדם אותי לשום מקום. זה רק נותן לי הרגשה זמנית טובה יותר, אבל זה לא יגרום לשנות את המצב. לעומת זאת לקיחת אחריות יכולה לגרום הרגשה פחות טובה בטווח הקצר, אבל זה פתח לשינוי. אם אני מודה בכך שאף אחד לא הכריח אותי לאונן או לצפות בפורנו, אני מסוגל גם לקחת אחריות ולעשות משהו בנוגע לכך. כל זמן שאני מאשים את כל העולם ואשתו במצב שלי - אני פשוט ממשיך לעשות את אותו דבר.
לא, זה לא אומר שאין למצב שום השפעה עליי, ברור שיש. האם אפשר לומר שההודעה של יו"ר הבולשת לא השפיעה על הבחירות? ודאי שלא. היא השפיעה גם השפיעה. אבל האשמה להפסד בבחירות איננה שלו אלא של המתמודדת (שהיתה זו שהשתמשה במיילים שהביאו את החקירה). הפורנו מפתה והאתרים קורצים לי והטינות הורסות אותי והכל נכון, אבל בסופו של יום אני צריך לשאול את עצמי האם אני מחפש את מי להאשים או איך לצאת מהמצב? אם אני מחפש את מי להאשים אז יש לי הרבה אפשרויות וכולן נכונות. אבל אם אני מחפש לצאת מהמצב אז אני לא מסתכל על הסיבות החיצוניות אלא לוקח אחריות ושואל מה אני יכול לעשות כדי לא ליפול שוב.
מה זה אומר לקחת אחריות? בין היתר זה אומר להיות ריאלי לגבי המצב שלי. אצל אחד זה אומר להפנים שהוא צריך להתקין סינון על האינטרנט כי בלי זה הוא יפול, ואצל אחר זה אומר את ההיפך הגמור - להפנים שהסינון לא יציל אותו והוא צריך פעולות הרבה יותר דרסטיות כדי לא ליפול. אבל אצל שניהם הנקודה היא אותה נקודה, כי לקחת אחריות זה אומר לבחון את המצב, לראות מה החלק שלי, מה עובד עבורי ומה לא עובד, ולעשות פעולות כדי לשנות את המצב.
