טמטום! לחטוא אפילו פעם אחת ביום שורף לי את כל היום (אם לא יותר) במחשבות טורדניות וחוסר יציבות שבא לי אחר כך.
מה השיקול דעת הנכון?
פשוט להחליט שאני לא שורף את הזמן על מה שאני לא צריך.
מה השיקול דעת הנכון?
מה היא ההחלטה הנכונה?

שלום שמחת חינם היקר

מאד מזדהה עם תחושת התסכול והשאלה שהעלית בכותרת: "למה אני מבזבז בכלל זמן על דבר שאני לא צריך"?
בסיפור שלי התשובה שלי לעצמי על השאלה החשובה מאד הזאת היא שכנראה אני כן צריך את זה - את התאווה לדוגמה, מאד, או לפחות הייתי צריך את זה בהתחלה עד שההרגל להשתמש איתה הפך את המוח שלי לעבד נרצע לה ולא הצלחתי להינתק מכבליו לבד.
אשתף גם שאצלי בתהליך ההחלמה והריפוי שעדיין ממשיך 'רק להיום' מהתמכרויות ותחושות דיכאון וכדומה, התהליך התחיל להתקדם בצורה יותר משמעותית כשהחלטתי ללכת ולהתייעץ עם איש מקצוע, והתייעצתי איתו גם על אפשרות של לקחת כדורים נוגדי דיכאון, זה לא ממש משנה מה הוא ענה לי רק רציתי לשתף אותך שלפעמים הפתרון והתשובה לשאלות ולמועקות שלי נמצאות מאד קרובות אלי אבל אני לא רואה אותם מרוב תסכול ועצבות.

אתה איתנו כבר הרבה זמן, ממשיך לזעוק מנהמת לבך, רציתי לשלוח לך חיבוק וירטואלי מרחוק מחבר שעבר תחושות דומות למה שאתה מתאר, זה גיהנום בל יתואר, אני מתפלל בשבילך ובשבילי ובשביל כולנו שאבינו האוהב ירחם עלינו וייתן לנו כח ורצון והנחייה למי להושיט יד ולבקש עזרה. בקרוב ממש. אמן.

באהבה רבה
'פנימה'.